Beitzah 5

Kapitel 5

א גזרה שמא יעלה ויתלוש היא גופה גזרה ואנן ניקום ונגזור גזרה לגזרה כולה חדא גזרה היא
1 man könnte hinaufsteigen und pflücken; dies ist also nur eine Berücksichtigung, und wir sollten eine Berücksichtigung für eine Berücksichtigung treffen!? – Bei beidem ist es dieselbe Berücksichtigung.
ב רבי יצחק אמר גזרה משום משקין שזבו
2 R. Jiçḥaq erklärte: Hierbei ist ausfließender Saft berücksichtigt worden.
ג אמר ליה אביי משקין שזבו טעמא מאי גזרה שמא יסחוט היא גופה גזרה ואנן ניקום ונגזור גזרה לגזרה כולה חדא גזרה היא
3 Abajje sprach zu ihm: Der ausfließende Saft ist ja nur aus dem Grunde [verboten], weil berücksichtigt wird, man könnte ihn direkt auspressen; dies ist also nur eine Berücksichtigung, und wir sollen eine Berücksichtigung für eine Berücksichtigung treffen!? – Bei beidem ist es dieselbe Berücksichtigung.
ד כולהו כרב נחמן לא אמרי כי קושיין כרבה נמי לא אמרי הכנה לית להו
4 Diese alle erklären nicht wie R. Naḥman, wegen unseres Einwandes, wie Rabba erklären sie ebenfalls nicht, da sie von der Vorbereitung nichts halten;
ה אלא רב יוסף מאי טעמא לא אמר כרבי יצחק אמר לך ביצה אוכלא ופירות אוכלא לאפוקי משקין דלאו אוכלא
5 weshalb aber erklärt R.Joseph nicht wie R. Jiçḥaq? – Er kann dir erwidern: das Ei ist eine Speise, Früchte sind eine Speise, der Saft aber ist keine Speise. –
ו ורבי יצחק מאי טעמא לא אמר כרב יוסף אמר לך ביצה בלועה ומשקין בלועין לאפוקי פירות דמגלו וקיימו
6 Weshalb erklärt R. Jiçḥaq nicht wie R. Joseph!? – Er kann dir erwidern: das Ei ist eingeschlossen, der Saft ist eingeschlossen, Früchte aber liegen frei.
ז ואף רבי יוחנן סבר גזרה משום משקין שזבו דרבי יוחנן רמי דרבי יהודה אדרבי יהודה ומשני
7 Auch R. Joḥanan ist der Ansicht, hierbei sei ausfließender Saft berücksichtigt worden. R. Joḥanan wies nämlich auf einen Widerspruch hin, in dem sich R. Jehuda befindet, und erklärte ihn auch.
ח תנן אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין ואם יצאו מעצמן אסורין רבי יהודה אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר ואם למשקין היוצא מהן אסור
8 Wir haben gelernt: Man darf keine Früchte ausdrücken, um Saft zu gewinnen; ist er von selber ausgeflossen, so ist er verboten. R. Jehuda sagte: Sind sie zum Essen bestimmt, so ist, was ausfließt, erlaubt, und sind sie zur [Gewinnung von] Saft bestimmt, so ist, was ausfließt, verboten.
ט אלמא כל אוכלין לרבי יהודה אוכלא דאפרת הוא
9 Demnach gilt es als abgetrennte Speise,
י ורמינהו ועוד אמר רבי יהודה מתנה אדם על כלכלה של פירות ביום טוב ראשון
10 und dem widersprechend wird gelehrt: Ferner sagte R. Jehuda: Man darf am ersten Festtage über einen Korb Früchte bedingungsweise bestimmen
יא ואוכלה בשני וכן ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני
11 und sie am zweiten essen; ebenso darf man ein am ersten [Tage] gelegtes Ei am zweiten essen.
יב בשני אין בראשון לא ומשני רבי יוחנן מוחלפת השיטה
12 Nur am zweiten und nicht am ersten!? Und R. Joḥanan erklärte, man wende die Lehre um.
יג ומדקא מרמי להו אהדדי שמע מינה חד טעמא הוא
13 Wenn er sie als einander widersprechend bezeichnet, so ist ja zu entnehmen, daß es [bei beidem] der gleiche Grund ist.
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel