Bekhorot 47

Kapitel 47

א הלכה כרבי יוסי בן המשולם למה לי
1 wozu sagt er, die Halakha sei wie R. Jose b. Hamešullam? –
ב אי אמר הלכתא דכוליה פירקין ולא אמר הלכתא כר' יוסי בן המשולם הוה אמינא אדרבי יוסי בן המשולם קאי ומאי בכוליה פירקין דר' יוסי תרתי אמר ופלוגתא דברייתא פלוגתא היא
2 Würde er nur gesagt haben, die Halakha sei im ganzen Abschnitte, nicht aber besonders von R. Jose b. Hamešullam, so könnte man glauben, er meine die des R. Jose b. Hamešullam, und spreche nur deshalb vom ganzen Abschnitte, weil R. Jose zweierlei lehrt, der Streit der Barajtha aber sei von Bedeutung;
ג אשמעינן הלכה כר' יוסי לאשמועינן דאדרבן שמעון בן גמליאל קאי ופלוגתא דברייתא לאו פלוגתא היא
3 daher lehrt er, die Halakha sei wie R. Jose, um anzudeuten, daß er R. Šimo͑n b. Gamliél meine, und der Streit der Barajtha sei bedeutungslos. –
ד מאי ברייתא דתניא הלוקח בהמה מניקה מן העובד כוכבים הבא אחריו בכור מספק מפני שמרחמת אע"פ שאינה יולדת רשב"ג אומר דבר בחזקתו
4 Was ist dies für eine Barajtha? – Es wird gelehrt: Wenn jemand ein säugendes Vieh von einem Nichtjuden kauft, so ist das folgende [Junge] ein zweifelhaftes Erstgeborenes, weil es Mitleidhat, auch wenn es nicht geworfen hat. R. Šimo͑n b. Gamliél sagt, man lasse es beim bisherigen Zustande.
ה וכן היה רשב"ג אומר הנכנס לתוך עדרו בלילה וראה כעשר כחמש עשרה מבכירות ושאינן מבכירות יולדות למחר השכים ומצא זכרים תלויות בשאין מבכירות ונקבות תלויות במבכירות אינו חושש שמא בנה של זו בא לו אצל זו:
5 Ebenso sagte R. Šimo͑n b. Gamliél: Wer nachts in seine Herde kommt und zehn oder fünfzehn Erstgebärende und Nichterstgebarende werfen sieht, und am folgenden Morgen die männlichen an den Nichterstgebärenden und die weiblichen an den Erstgebärenden hangen sieht, braucht nicht zu befürchten, das Junge der einen könnte zur andren gekommen sein.
ו איבעיא להו דבר בחזקתו דקאמר רשב"ג דאינה מרחמת אלא אם כן יולדת הא היכא דאוליד חיישינן לרחומי או דלמא דידה מרחמא דלא דידה לא מרחמא ליה
6 Sie fragten: Sind die Worte des R. Šimo͑n b. Gamliél, man lasse es beim bisherigen Zustande, zu verstehen, es habe nur dann Mitleid, wenn es geworfen hat, sodaß man, wenn es geworfen hat, Mitleid berücksichtige, oder aber, es habe Mitleid nur mit dem eignen [Jungen], nicht aber mit einem fremden? –
ז למאי נפקא מינה למלקא עלה משום אותו ואת בנו אי אמרת דידה מרחמא דלא דידה לא מרחמא לקי ואי אמרת דלא דידה נמי מרחמא לא לקי
7 In welcher Hinsicht ist dies von Bedeutung? – Ob dieserhalb zu geißeln ist wegen eines Tieres mit seinemJungen: wenn du sagst, es habe Mitleid nur mit dem eigenen [Jungen] und nicht mit einem fremden, ist dieserhalb zu geißeln, und wenn du sagst, es habe Mitleid auch mit einem fremden, ist dieserhalb nicht zu geißeln.
ח מאי ת"ש רשב"ג אומר הלוקח בהמה מן העובד כוכבים אינו חושש שמא בנה של אחרת היה מי קתני הוא היה קתני ה"ק אינו חושש שמא בנה של אחרת אלא א"כ היה לה ולד מעיקרא
8 Wie ist es nun? – Komm und höre: R. Šimo͑n b. Gamliél sagte: Wer ein Vieh von einem Nichtjuden gekauft hat, braucht nicht zu befürchten, es war vielleicht das Junge eines andren. – Es heißt ja nicht ‘ist’, sondern ‘war’. Er meint es wie folgt: man braucht nur dann zu befürchten, es könne das Junge eines andren sein, wenn es bereits ein Junges hatte. –
ט ת"ש נכנס בתוך עדרו וראה את המבכירות מניקות ואת שאינן מבכירות מניקות אינו חושש שמא בנה של זו בא לו אצל זו או שמא בנה של זו בא לו אצל זו
9 Komm und höre: Wer in seine Herde kommt und die Erstgebärenden und die Nichterstgebärenden säugen sieht, braucht nicht zu befürchten, das Junge der einen könnte zur anderen und das Junge der anderen könnte zu dieser gekommen sein.
י אמאי ליחוש דלמא רחומי רחים במקום דידה לא שבקא דידה ומרחמא דלא דידה
10 Weshalb denn, man sollte doch befürchten, [das Vieh] hatte vielleicht Mitleid!? – Wenn es ein eignes hat, läßt es nicht seines und hat Mitleid mit einem fremden. –
יא ת"ש דבר בחזקתו [וכן] כו' מאי לאו רישא דומיא דסיפא מה סיפא ודאי דידה אף רישא ודאי דידה
11 Komm und höre: Man lasse es beim bisherigen Zustande &c. Der Anfangsatz gleicht wohl dem Schlußsatze: wie es im Schlußsatze entschieden sein eignes ist, ebenso auch im Anfangsatze entschieden sein eignes. –
יב מידי איריא האי כדאיתא והאי כדאיתא ומאי וכן אפטורה דבכורה
12 Wieso denn, der eine so und der andere anders. – Was heißt demnach ‘ebenso’? – Dies bezieht sich auf die Befreiungvon der Erstgeburtspflicht.
יג ארבב"ח אר"י ראה חזיר שכרוך אחר רחל פטורה מן הבכורה ואסור באכילה (הושע י, יב) עד יבא ויורה צדק לכם
13 Rabba b. Bar Ḥana sagte im Namen R. Joḥanans: Wenn man ein Ferkel hinter einem Schafe herlaufen sieht, so ist es erstgeburtsfrei, und jenes zum Essenverboten.<i>Bis er kommt und euch Gerechtigkeit lehrt.</i>
יד פטור מן הבכורה כמאן כרשב"ג ואסור באכילה כרבנן
14 Erstgeburtsfrei, doch wohl nach R. Šimo͑n b. Gamliél, und zum Essen verboten, nach den Rabbanan!?
טו ותו אי כרבנן מאי עד יבא ויורה צדק לכם עד שיודע לך דבר מיבעי ליה
15 Und wieso heißt es ferner nach den Rabbanan: <i>bis er kommt und euch Gerechtigkeit lehrt,</i> es sollte doch heißen: bis die Sache dir bekanntist!?
טז וכי תימא מספקא ליה אי הלכה כרשב"ג אי כרבנן אי מספקא ליה אמאי פטורה מן הבכורה ותו מי מספקא ליה והאמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה
16 Wolltest du erwidern, ihm sei es zweifelhaft, ob die Halakha wie R. Šimo͑n b. Gamliél oder wie die Rabbanansei, wieso ist es, wenn es ihm zweifelhaft ist, erstgeburtsfrei!? Und ist es ihm denn ferner zweifelhaft, Rabba b. Bar Ḥana sagte ja im Namen R. Joḥanans, überall, wo R. Šimo͑n b. Gamliél etwas in unsrer Mišna lehrt, sei die Halakha wie er, ausgenommen die Lehren vom Bürgen, von Çajdanund vom nachträglichen Beweise!? –
יז לעולם פשיטא ליה הלכה כרבן שמעון בן גמליאל מיהו מספקא ליה אי סבר רבן שמעון בן גמליאל יולדת מרחמת או אינה מרחמת אי הכי עד דאשמעינן חזיר לישמעינן טלה ולמילקי עליה משום אותו ואת בנו
17 Tatsächlich ist es ihm entschieden, daß die Halakha wie R. Šimo͑n b. Gamliél sei, jedoch ist es ihm zweifelhaft, ob R. Šimo͑n b. Gamliél der Ansicht ist. die Gebärende habe Mitleid, oder die Gebärende habe kein Mitleid. – Wieso lehrt er es demnach von einem Ferkel, sollte er es doch von einem Lamme lehren, und zwar hinsichtlich der Geißelung wegen eines Tieres mit seinem Jungen!? –
יח חזיר איצטריכא ליה דאי אשמעינן טלה הוה אמינא אם תמצא לומר דסבר יולדת מרחמא דמינה דלא מינה לא אשמעינן חזיר דמרחמת ואפילו דלאו מינה נמי דאיכא למימר דלמא מרחמא
18 Dies ist von einem Ferkel zu lehren nötig. Würde er es von einem Lamme gelehrt haben, so könnte man glauben, selbst wenn man annimmt, er sei der Ansicht, die Gebärende habe Mitleid, gelte dies nur von derselben Art, nicht aber von einer andren Art, daher lehrt er es von einem Ferkel, daß man nämlich auch bei einer fremden Art Mitleid annehme.
יט והיינו דאמר רבי יוחנן בעי
19 Das ist es, was R. Joḥanan sagte.
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel