Bekhorot 63

Kapitel 63

א דבר שאינו נישום מחיים לא גזור רבנן וביתמי אוקמוה רבנן אדאורייתא

1 bei dem aber, was lebend nicht geschätzt wird, haben die Rabbanan es nicht verboten. Bei Waisen aber haben die Rabbanan es bei der Bestimmung der Tora belassen.

ב ואף רב שמואל בר רב יצחק סבר לה להא דרבא דאמר רב שמואל בר רב יצחק מנין למעשר בהמה של יתומים שמוכרים אותו כדרכו

2 Auch R. Šemuél b. R. Jiçḥaq hält es mit der Lehre Rabas, denn R. Šemuél b. R. Jiçḥaq sagte: Woher, daß man den Viehzehnten von Waisen auf gewöhnliche Weise verkaufen darf?

ג שנאמר (דברים יב, טו) רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר איזהו דבר שאין בו ברכה מחיים אלא לאחר שחיטה הוי אומר זה מעשר בהמה

3 Es heißt:jedoch darfst du, wie es immer deine Seele begehrt, schlachten und Fleisch essen, und der Viehzehnt ist es, woran der Segen nicht lebend, nur geschlachtet haftet.

ד איבעיא להו מהו להבליעו בעצמות רבי חייא ור' שמעון ברבי חד אמר מבליעו וחד אמר אין מבליעו

4 Sie fragten: Darf man es in [den Erlös] der Knochen einkalkulieren. – R. Ḥija und R. Šimo͑n b. Rabbi [lehrten es]; einer sagte, man dürfe einkalkulieren, und einer sagte, man dürfe nicht einkalkulieren.

ה ולא פליגי הא בדקה הא בגסה

5 Sie streiten aber nicht; einer spricht von einem Kleinvieh und einer spricht von einem Großvieh.

ו ואיבעית אימא אידי ואידי בגסה ולא פליגי מר כי אתריה ומר כי אתריה

6 Wenn du willst, sage ich, beide von einem Großvieh, dennoch streiten sie nicht; einer nach dem Brauche seines Ortes und einer nach dem Brauche seines Ortes.

ז גופא בבכור הוא אומר לא יפדה ונמכר במעשר נאמר לא יגאל ואינו נמכר לא חי ולא שחוט ולא תם ולא בעל מום מנא הני מילי

7 Der Text. Beim Erstgeborenen heißt es: es soll nicht aufgelöst werden, und es darf verkauft werden, beim Zehnten heißt es: es soll nicht losgekauft werden, und es darf nicht verkauft werden, weder lebend noch geschlachtet, weder fehlerfrei noch fehlerbehaftet. Woher dies?

ח אמר רב חיננא אמר רב וכן אמר רב דימי אמר רבי יוחנן נאמר לא יגאל במעשר ונאמר ולא יגאל בחרמים מה להלן מכירה עמו אף כאן מכירה עמו

8 R. Ḥenana erwiderte im Namen Rabhs, und ebenso sagte R. Dimi im Namen R. Joḥanans: Beim Zehnten heißt es: es soll nicht losgekauft werden, und beim Gebannten heißt es:es soll nicht losgekauft werden, wie da der Verkauf dazu gehört, ebenso gehört auch hierbei der Verkauf dazu.

ט אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב הונא בריה דרב יהושע מפני דאי לא מפני איכא למפרך מה לחרמים שכן חלים על הכל

9 R. Naḥman b. Jiçḥaq sprach zu R. Hona, dem Sohne R. Jehošua͑s: Siesind entbehrlich, denn wenn sie nicht entbehrlich wären, könnte man einwenden: wohl gilt dies vom Gebannten, weil es sich auf alles erstreckt;

י לאיי אפנויי מפני לא יאמר ולא יגאל בחרמים ויגמר ממעשר מה מעשר קדוש ואינו נגאל אף חרמים קדושים ואינם נגאלין ולא יגאל דכתב רחמנא למה לי לאפנויי

10 aber sie sind entbehrlich: beim Gebannten braucht es ja nicht und nicht losgekauft zu heißen, denn man könnte es vom Zehnten folgern, wie der Zehnt heilig ist und nicht losgekauft werden darf, ebenso ist das Gebannte heilig und darf nicht losgekauft werden, und wenn der Allbarmherzige dennoch und nicht losgekauft geschrieben hat, so ist es entbehrlich. –

יא איכא למיפרך מה למעשר שכן קדוש לפניו ולאחריו

11 Es ist aber zu erwidern: wohl gilt dies vom Zehnten, bei dem das vorangehende und das folgende nicht heilig ist. –

יב אלא לא יאמר לא יגאל בחרמים ויגמר מבכור מה בכור קדוש ואינו נגאל אף חרמים קדושין ואינן נגאלין לא יגאל דכתב רחמנא ל"ל לאפנויי

12 Vielmehr, beim Gebannten brauchte es ja nicht und nicht losgekauft zu heißen, denn man könnte es vom Erstgeborenen folgern, wie das Erstgeborene heilig ist und nicht losgekauft werden darf, ebenso ist das Gebannte heilig und darf nicht losgekauft werden, und wenn der Allbarmherzige dennoch und nicht losgekauft geschrieben hat, so ist es entbehrlich. –

יג איכא למיפרך מה לבכור שכן קדושתו מרחם

13 Es ist aber zu erwidern: wohl gilt dies vom Erstgeborenen, das vom Mutterleibe aus heilig ist!? –

יד אלא לא יאמר לא יגאל במעשר ויגמר העברה העברה מבכור מה בכור קדוש ואינו נגאל אף מעשר קדוש ואינו נגאל לא יגאל דכתב רחמנא במעשר למה לי לאפנויי

14 Vielmehr, beim Zehnten brauchte es ja nicht und nicht losgekauft zu heißen, denn man könnte es durch [das Wort] vorübergehenvom Erstgeborenen entnehmen, wie das Erstgeborene heilig ist und nicht losgekauft werden kann, ebenso ist der Zehnt heilig und kann nicht losgekauft werden, und wenn der Allbarmherzige

טו ואכתי במעשר נמי לא מפני דאיכא למפרך כדפרכינן

15 dennoch beim Zehnten und nicht losgekauft geschrieben hat, so ist es entbehrlich. – Aber immerhin ist es ja auch beim Zehnten nicht überflüssig, denn es ist zu erwidern, wie wir erwidert haben!? –

טז והעברת קרא יתירא הוא

16 [Das Wort] vorübergehen ist gänzlich überflüssig. –

יז בכור נמי נילף גאולה גאולה מחרמים דמעשר מפני דבכור לא מפני

17 Auch hinsichtlich des Erstgeborenen ist es ja durch [das Wort] loskaufenvom Gebannten zu folgern!? – Beim Zehnten ist es entbehrlich, beim Erstgeborenen ist es nicht entbehrlich. –

יח ומאי חזית דלא תפדה דבכור לגופיה ודמעשר לאפנויי ואימא דמעשר לגופיה דבכור לאפנויי

18 Woraus ersiehst du, daß [die Worte] nicht ausgelöst bei der Erstgeburt an sich nötig und beim Zehntenentbehrlich sind, vielleicht sind sie beim Zehnten an sich nötig und bei der Erstgeburt entbehrlich!? –

יט דנין גאולה מגאולה ואין דנין פדייה מגאולה

19 Man folgere [durch Vergleichung] von loskaufen mit loskaufen, nicht aber [durch Vergleichung] von auslösen mit loskaufen. –

כ מאי נפקא מינה הא תנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יד, לט) ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה

20 Welchen Unterschied gibt es denn hierbei, in der Schule R. Jišma͑éls wurde ja gelehrt:Wenn der Priester wiederkommt,wenn der Priester hineingeht, kommen und gehen sinddasselbe!? –

כא הני מילי היכא דליכא דדמי ליה אבל איכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן

21 Dies nur, wenn kein ähnliches Wort vorhanden ist, ist aber ein ähnliches vorhanden, so folgern wir vom ähnlichen. –

כב ולילף בכור העברה העברה ממעשר דהא מעשר נמי גמר גאולה גאולה מחרמים

22 Sollte man doch hinsichtlich der Erstgeburt durch [das Wort] vorübergehenvom Zehnten folgern, wie auch hinsichtlich des Zehnten durch [das Wort] loskaufen vom Gebanntengefolgert wird!? –

כג מיעט רחמנא גבי חרמים הוא הוא ולא בכור ואימא הוא ולא מעשר מעשר גאולה כמותו

23 Beim Gebannten hat es der Allbarmherzige durch [das Wort] es eingeschränkt: es, nicht aber das Erstgeborene. – Vielleicht: es, nicht aber der Zehnt!? – Beim Zehnten heißt es loskaufen, wie bei diesem.

כד רבא אמר לא יגאל דחרמים לא צריך דאיתנהו היכא אי בי בעלים הקדש נינהו אי בי כהן חולין נינהו

24 Raba erklärte: Beim Gebannten sind [die Worte] nicht losgekauft nicht nötig; wo befindet es sich: wenn beim Eigentümer, so ist es ja heilig, und wenn beim Priester, so ist es ja profan.

כה דתניא חרמים כל זמן שהן בבית בעלים הרי הן כהקדש לכל דבריהם שנאמר (ויקרא כז, כח) כל חרם קדש קדשים הוא לה' נתנן לכהן הרי הן כחולין לכל דבריהם שנאמר (במדבר יח, יד) כל חרם בישראל לך יהיה לא

25 Es wird nämlich gelehrt: Das Gebannte gilt, solange es sich im Hause des Eigentümers befindet, in jeder Hinsicht als heilig, denn es heißt:alles Gebannte ist hochheilig dem Herrn; hat man es dem Priester gegeben, so ist es in jeder Hinsicht profan, denn es heißt:alles Gebannte in Jisraél soll dein sein.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel