Bekhorot 76

Kapitel 76

א <big>גמ׳</big> מאי הריס אמר רב פפא תורא ברא דעינא: דק תבלול: ת"ר דק משוקע הרי זה מום צף אינו מום

1 GEMARA. Was heißt Lid? R. Papa erwiderte: Die äußere Partie des Auges. HÄUTCHEN, TRÜBUNG. Die Rabbanan lehrten: Das tiefe Häutchenist ein Leibesfehler, das vorstehende Häutchenist kein Leibesfehler. –

ב והתניא איפכא לא קשיא הא בשחור הא בלבן והא אין מומין בלבן אלא הא בדוק לבן הא בדוק שחור

2 Es gibt ja aber eine entgegengesetzte Lehre!? – Das ist kein Widerspruch; eines gilt vom Schwarzen und eines gilt vom Weißen. – Beim Weißengilt es ja nicht als Leibesfehler!? – Vielmehr, eines gilt von einem weißen Häutchen und eines gilt von einem schwarzen Häutchen.

ג דאמר רבה בר בר חנה סח לי יאשיה דמן אושא דק שחור משוקע הרי זה מום צף אינו מום דק לבן משוקע אינו מום צף הרי זה מום וסימניך ברקא:

3 Rabba b. Bar Ḥana sagte nämlich: R. Jošija aus Uša sagte mir, das schwarze vertiefte Häutchen sei ein Leibesfehler, das vorstehende sei kein Leibesfehler; das weiße vertiefte Häutchen sei kein Leibesfehler, das vorstehende sei ein Leibesfehler. Als Merkzeichen diene dir der Star.

ד חלזון נחש ועצב: איבעיא להו חלזון הוא נחש או דלמא חלזון או נחש

4 EINE FÄRBUNG, EIN SCHLANGENFLECK ODER EIN WEINKERN. Sie fragten: ist Färbung identisch mit Schlangenfleck, oder heißt es: Färbung oder Schlangenfleck?–

ה ת"ש דאמר רבה בר בר חנה סח לי רבי יוחנן בן אלעזר זקן אחד היה בשכונתינו ור"ש בן יוסי לקוניא שמו ומימי לא עברתי לפניו פעם אחת עברתי לפניו אמר לי שב בני שב חלזון זה מום קבוע לשחוט עליו וזהו נחש שאמרו חכמים

5 Komm und höre: Rabba b. Bar Ḥana sagte, R. Joḥanan b. Elea͑zar habe ihm folgendes erzählt: In unserer Nachbarschaft war ein Greis namens R. Šimo͑n, Sohn des Jose b. Laqonja, an dem ich nie im Leben vorüber gekommen war. Als ich eines Tages an ihm vorüberging, sprach er zu mir: Setz dich, mein Sohn, setz dich; diese Färbungist ein bleibender Leibesfehler, um daraufhin schlachten zu dürfen. Dies ist der Schlangenfleck, von dem die Weisen sprechen.

ו ואע"פ שאמרו אין אדם רואה מומין לעצמו אבל מורה הלכה לתלמידים ותלמידים מורין לו

6 Und obgleich sie gesagt haben, niemand dürfe für sich selber Leibesfehler besichtigen, so darf man dennoch die Schüler die Halakha lehren, und die Schüler entscheiden es ihm. –

ז והאמר ר' אבא אמר רב הונא כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו איהו נמי מורה ובא הוה מעיקרא:

7 R. Abba sagte ja aber im Namen R. Honas, daß, wenn ein Gelehrter eine Halakha entscheidet, und der Fall eintritt, man auf ihn höre, wenn er sie vor dem Eintreten des Falles gelehrt hat, sonst aber höre man auf ihn nicht!? – Auch er hatte die Entscheidung vorher getroffen.

ח איזהו תבלול לבן הפוסק את הסירא: מתני׳ מני רבי יוסי היא דתניא לבן ונכנס בשחור שחור ונכנס בלבן ה"ז מום דברי ר"מ ר' יוסי אומר לבן ונכנס בשחור ה"ז מום שחור ונכנס בלבן אינו מום שאין מומין בלבן

8 TRÜBUNG HEISST ES, WENN DAS WEISSE DIE IRIS UNTERBRICHT. Wer ist der Autor unserer Mišna? – Es ist R. Jose, denn es wird gelehrt: Wenn das Weiße in das Schwarze ragt oder wenn das Schwarze in das Weiße ragt, so ist dies ein Leibesfehler – so R. Meír. R. Jose sagt, wenn das Weiße in das Schwarze ragt, sei dies ein Leibesfehler, wenn das Schwarze in das Weiße ragt, sei dies kein Leibesfehler, denn beim Weißen gilt dies nicht als Leibesfehler.

ט אמר רב מ"ט דרבי יוסי דכתיב (תהלים עג, ז) יצא מחלב עינימו תרבא דעינא איקרי עינימו סתמא לא איקרי ור"מ מ"ט מה לשון תבלול דבר המבלבל את העינים:

9 Rabh sagte: Folgendes ist der Grund R. Joses: es heißt: es gehe vom Fett ihr Auge; es heißt Fett des Auges, nicht aber Auge schlechthin. – Was ist der Grund R. Meírs? – Trübung heißt das, was das Auge mischt.

י <big>מתני'</big> חורוור והמים הקבועין איזהו חורוור הקבוע כל ששהה שמונים יום ר' חנניא בן אנטיגנוס אמר בודקין אותו ג' פעמים בתוך שמונים יום

10 WEISSE PUNKTE UND WASSER, WENN SIE BLEIBEND SIND. WELCHE WEISSEN PUNKTE GELTEN ALS BLEIBEND? DIE ACHTZIG TAGE ANHALTEN. R. ḤANANJA B. ANTIGONOS SAGT, MAN UNTERSUCHE SIE INNERHALB DER ACHTZIG TAGE DREIMAL.

יא ואלו הן מים הקבועין אכל לח ויבש של גשמים לח ויבש של שלחים או אכל היבש ואח"כ הלח אינו מום עד שיאכל הלח ואח"כ היבש:

11 DAS WASSER GILT ALS BLEIBEND, WENN [DAS VIEH] FRISCHES UND GETROCKNETESVON REGENFEUCHTEN FELDERN GEFRESSEN HAT; FRISCHES UND GETROCKNETES VON RIESELFELDERN, ODER WENN ES ZUERST GETROCKNETES UND NACHHER FRISCHESGEFRESSEN HAT, SO IST DIES KEIN LEIBESFEHLER. NUR WENN ES ZUERST FRISCHES UND NACHHER TROKKENES GEFRESSEN HAT.

יב <big>גמ׳</big> מתני' מני רבי יהודה היא דתניא חורוור קבוע ארבעים יום ומים הקבועים שמונים יום דברי ר"מ ורבי יהודה אומר חורוור שמונים יום

12 GEMARA. Wer ist der Autor unserer Mišna? – Es ist R. Jehuda, denn es wird gelehrt: Die weißen Flecke sind bleibend, wenn sie vierzig Tage, und das Wasser ist bleibend, wenn es achtzig Tage [anhält] – so R. Meír. R. Jehuda sagt, die weißen Flecke achtzig Tage.

יג ואלו הן מים הקבועים אכל לח ויבש של בית השלחין או שאכל יבש ואח"כ אכל הלח אין מום עד שיאכל יבש אחר הלח וישנו ג' חדשים

13 Das Wasser gilt als bleibend, wenn [das Vieh] Frisches und Getrocknetes von [regenbewässerten Feldern gefressen hat]; wenn von Rieselfeldern, oder wenn es zuerst Getrocknetes und nachher Frisches gefressen hat, so ist es kein Leibesfehler; nur wenn es Getrocknetes nach dem Frischen gefressen hat und drei Monate verstrichen sind. –

יד והא תרוייהו תננהי אכל לח ויבש של גשמים לח ויבש של בית השלחין

14 Wir haben ja beides gelernt: wenn es Frisches und Getrocknetes von regenbewässerten Feldern gefressen hat oder Frisches und Getrocknetes von Rieselfeldern!? –

טו חסורי מיחסרא והכי קתני אכל לח ויבש של גשמים ה"ז מום בית השלחין אינו מום ודגשמים נמי אכל יבש ואח"כ אכל לח אינו מום עד שיאכל יבש אחר הלח

15 [Die Mišna] ist lückenhaft und muß wie folgt lauten: wenn es Frisches und Getrocknetes von regenbewässerten Feldern gefressen hat, so ist es ein Leibesfehler, wenn aber von Rieselfeldern, so ist dies kein Leibesfehler, und auch wenn von regenbewässerten, ist es, wenn es zuerst Getrocknetes und nachher Frisches gefressen hat, kein Leibesfehler; nur wenn es Getrocknetes nach dem Frischen gefressen hat und drei Monate verstrichen sind. –

טז וישנו ג' חדשים איני והתניא והא רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן אדר וניסן לח אלול ותשרי יבש אימא אדר וחצי ניסן לח אלול וחצי תשרי יבש:

16 Dem ist ja aber nicht so, R. Idi b. Abin sagte ja im Namen des R. Jiçḥaq b. Ašjan: Im Adar und im Nisan ist es frisch, im Elul und im Tišri ist es getrocknet!? – Lies: Im Adar und in der Hälfte von Nisan frisch, im Elul und in der Hälfte von Tišri getrocknet.

יז איבעיא להו לח בזמן לח ויבש בזמן היבש או דלמא לח ויבש בזמן הלח

17 Sie fragten: Frisches zur Zeit des Frischen und Getrocknetes zur Zeit des Getrockneten, oder Frisches und Getrocknetes zur Zeit des Frischen? –

יח תא שמע דאמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן אדר וניסן לח אלול ותשרי יבש דלמא פירי דאלול ותשרי מאכילנא ליה באדר וניסן

18 Komm und höre: R. Idi b. Abin sagte im Namen des R. Jiçḥaq b. Ašjan: Im Adar und im Nisan frisch, im Elul und im Tišri getrocknet. – Vielleicht gebe man ihm die Ernte von Elul und Tišri im Adar und im Nisan zu fressen. –

יט וכמה מאכילין אותו אמר רבי יוחנן משום רבי פנחס בן ערובא כגרוגרת אמר רבא בעי במערבא כגרוגרות בסעודה ראשונה

19 Wieviel gebe man ihm [täglich] davon zu fressen? – R. Joḥanan erwiderte im Namen des R. Pinḥas b. A͑ruba: Das Quantum einer Dörrfeige. Raba sagte: Im Westen fragten sie: das Quantum einer Dörrfeige bei der ersten Mahlzeit oder bei jeder Mahlzeit?

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel