Bekhorot 8

Kapitel 8

א ולדורות מנלן אמר קרא (במדבר ג, יב) והיו לי הלוים והיו בהווייתן יהו

1 oher dies von den kommenden Geschlechtern? – Die Schrift sagt:die Leviten sollen mir sein, sie sollen bei ihrem Sein verbleiben. –

ב וממאי דבשה אמר רב חסדא נאמר כסף לדורות ונאמר שה לדורות

2 Woher, daß dies von einem Schafe gilt!? R. Ḥisda erwiderte: Hinsichtlich der kommenden Geschlechter heißt es ‘Geld’ und hinsichtlich der kommenden Geschlechter heißt es ‘Schaf’,

ג מה כסף האמור לדורות בו פדו לדורות בו פדו לאותה שעה אף שה האמור לדורות בו פדו לדורות בו פדו באותה שעה

3 wie es vom hinsichtlich der späteren Generationen genannten Gelde gilt: damit lösten sie aus in den späteren Generationen und damit lösten sie aus damals, ebenso gilt es auch vom hinsichtlich der späteren Generationen genannten Schafe: damit lösten sie aus in den späteren Generationen und damit lösten sie aus damals. –

ד מה לכסף שכן פודין בו הקדשות ומעשר שני

4 Wohl gilt dies vom Gelde, mit dem auch Heiliges und der zweite Zehnt auszulösen sind!? –

ה אלא אמר קרא (במדבר יח, טו) אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה מה בכור אדם לא חלקת בין לדורות בין לאותה שעה בכסף אף בהמה טמאה לא תחלוק בו בין לדורות בין לאותה שעה בשה

5 Vielmehr, die Schrift sagt:jedoch sollst du den Erstgeborenen eines Menschen auslösen, und das Erstgeborene eines unreinen Viehs sollst du auslösen; wie du beim Erstgeborenen eines Menschen zwischen später und damals nicht unterscheidest hinsichtlich des Geldes, ebenso ist beim unreinen Vieh zwischen später und damals nicht zu unterscheiden hinsichtlich des Schafes.

ו אמר ר' חנינא שה אחד של בן לוי פטר כמה פטרי חמורים מישראל אמר אביי תדע שהרי מנה הכתוב עודפים באדם ולא מנה עודפין בבהמה

6 R. Ḥanina sagte: Ein Schaf eines Leviten befreit viele Eselserstgeburten eines Jisraéliten. Abajje sprach: Dies ist zu beweisen, denn die Schrift zählt die Einer beim Menschen und zählt nicht die Einer beim Vieh. –

ז ממאי דילמא לא הוי נפישי להו בהמות טובא לא ס"ד דכתיב (במדבר לב, א) ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד

7 Woher dies, vielleicht hatten sie nicht sehr viel Vieh!? – Dies ist nicht einleuchtend, denn es heißt:und viel Vieh hatten die Kinder Reúbens und die Kinder Gads. –

ח דילמא אפילו הכי פשוטים דלוים הוו קיימי לבהדי בכורי ישראל אמר קרא (במדבר ג, מה) ואת בהמת הלוים תחת בהמתם בהמה אחת תחת בהמות הרבה

8 Vielleicht waren trotzdem die Nichterstgeborenen der Leviten ebensoviel wie die Erstgeborenen der Jisraéliten!? – Die Schrift sagt:das Viehder Leviten statt ihres Viehs, ein Vieh anstelle vieler Viehe. – Vielleicht: vielVieh!? –

ט ואימא (יונה ד, יא) בהמה רבה א"כ ליכתוב קרא או בהמה תחת בהמה או בהמתם תחת בהמתם מאי בהמת תחת בהמתם ש"מ חד פטר טובא

9 Demnach sollte doch die Schrift sagen: ein Vieh statt eines Viehs, oder: ihr Vieh statt ihres Viehs, wenn es aber heißt: das Vieh statt ihres Viehs, so ist hieraus zu entnehmen, daß eines viele befreit.

י אמר רבא אף אנן נמי תנינא ופודה בו פעמים הרבה ור' חנינא טעמא דמתני' מפרש והכי קאמר מאי טעמא פודה בו פעמים הרבה משום דשה אחד של בן לוי פוטר כמה פטרי חמורים של ישראל

10 Raba sprach: Auch wir haben es gelernt: Er kann damit viele Male auslösen. R. Ḥanina aber erklärte den Grund der Mišna, und er meint es wie folgt: er kann damit deshalb viele Male auslösen, weil ein Schaf eines Leviten viele Eselserstgeborene eines Jisraéliten befreit.

יא איתמר ר' יוחנן אמר קדשו בכורות במדבר וריש לקיש אמר לא קדשו בכורות במדבר

11 Es wurde gelehrt: R. Joḥanan sagt, die Erstgeborenen in der Wüste waren heilig, und Reš Laqiš sagt, die Erstgeborenen in der Wüste waren nicht heilig.

יב ר' יוחנן אמר קדשו בכורות במדבר דרחמנא אמר ליקדשו כדכתיב (שמות יג, ב) קדש לי כל בכור

12 R. Joḥanan sagt, die Erstgeborenen in der Wüste waren heilig, denn der Allbarmherzige sagte, daß sie heilig sein sollen, wie es heißt:heilig ist mir alles Erstgeborene.

יג וריש לקיש אמר לא קדשו בכורות במדבר מדכתיב (שמות יג, ה) והיה כי יביאך וכתיב בתריה והעברת מכלל דמעיקרא לא קדוש

13 Reš Laqiš sagt, die Erstgeborenen in der Wüste waren nicht heilig, denn es heißt:wenn er dich bringen wird, und darauf folgt:so sollst du vorüberziehen lassen, demnach waren sie vorher nicht heilig.

יד איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש עד שלא הוקם המשכן היו במות מותרות ועבודה בבכורות אמר ליה באותן שיצאו ממצרים

14 R. Joḥanan wandte gegen Reš Laqiš ein: Bevor die Wohnung errichtet worden war, waren die Anhöhen erlaubt und der Dienst erfolgte durch die Erstgeborenen!? Dieser erwiderte ihm: Durch diejenigen, die aus Miçrajim kamen. –

טו הכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי בן שנה בר מיעבד עבודה הוא

15 Dies ist auch einleuchtend, denn wie sollte, wenn du nicht so sagen wolltest, ein Einjährigerden Dienst verrichtet haben. –

טז ודקארי לה מאי קארי לה

16 Was dachte denn der Fragende!? –

יז הכי קא קשיא ליה אי אמרת בשלמא דלא פסיק קדושתייהו הנך דמעיקרא נמי לא פקעא קדושתייהו אלא אי אמרת דפסק קדושתייה הנך דמעיקרא נמי פקעא ליה קדושתייהו

17 Er meinte wie folgt: erklärlich ist es, wenn du sagst, ihre Heiligkeit habe nicht aufgehört, denn demnach war auch die Heiligkeit der Früheren nicht geschwunden, wenn du aber sagst, ihre Heiligkeit habe aufgehört, war ja auch die Heiligkeit der früheren geschwunden. –

יח ואידך דקדוש קדוש דלא קדוש לא קדוש

18 Und jener!? – Wer heilig war, blieb heilig, und wer nicht heilig war, wurde nicht heilig.

יט איתיביה אותו היום שהוקם המשכן קרבו להם בישראל נדרים ונדבות חטאות ואשמות בכורות ומעשרות הכי נמי באותן שיצאו ממצרים ומינה אותו היום הוא דקרוב מיכן ואילך לא קרוב

19 Er wandte gegen ihn ein: An jenem Tage, an dem die Wohnung aufgestellt wurde, brachten die Jisraéliten Gelobtes, Freiwilliges, Sündopfer, Schuldopfer, Erstgeborene und Zehnten dar!? – Auch dies durch diejenigen, die aus Miçrajim zogen, und hieraus, daß sie nur an jenem Tage darbrachten, später aber brachten sie nicht mehr dar.

כ איכא דאמרי איתיביה ריש לקיש לר' יוחנן אותו היום שהוקם המשכן קרבו להם ישראל נדרים ונדבות חטאות ואשמות בכורות ומעשרות אותו היום אין מיכן ואילך לא אימא מאותו היום ואילך

20 Manche lesen: Reš Laqiš wandte gegen R. Joḥanan ein: An jenem Tage, an dem die Wohnung aufgestellt wurde, brachten die Jisraéliten Gelobtes, Freiwilliges, Sündopfer, Schuldopfer, Erstgeborene und Zehnten dar. Nur an jenem Tage, später aber nicht!? – Sage: von jenem Tage an. –

כא ומאי קמשמע לן מאותו היום אין מעיקרא לא אלמא חובות בבמה לא קרוב

21 Was lehrt er uns damit? – Nur von jenem Tage an, vorher aber nicht. Demnach werden keine Pflichtopfer auf Anhöhen dargebracht. –

כב תא שמע נמצאת אתה אומר בשלשה מקומות קדשו בכורות לישראל במצרים ובמדבר ובכניסתן ישראל לארץ במצרים מהו אומר (שמות יג, ב) קדש לי כל בכור במדבר הוא אומר (במדבר ח, יז) כי לי כל בכור בבני ישראל בכניסתם לארץ הוא אומר והיה כי יביאך והעברת

22 Komm und höre: Du findest also, daß die Erstgeborenen in Jisraél an drei Orten geheiligt wurden: in Miçrajim, in der Wüste und bei ihrem Einzüge in das Jisraélland. In Miçrajim, denn es heißt:heilig ist mir alles Erstgeborene. In der Wüste, denn es heißt:denn mir gehört jeder Erstgeborene in Jisraél. Bei ihrem Einzuge in das Jisraélland, denn es heißt: wenn er dich bringen wird, so sollst da vorüberziehen lassen.

כג אמר רב נחמן בר יצחק בשלשה מקומות הוזהרו על הבכורות ליקדש ולא קדשו ובמצרים נמי לא קדוש הא קאמרי' דקדוש ה"ק מהן קדשו ומהן לא קדשו

23 R. Naḥman b. Jiçḥaq erwiderte: An drei Orten ist ihnen die Heiligkeit der Erstgeborenen geboten worden, jedoch waren sie noch nicht heilig. – Waren sie denn in Miçrajim nicht heilig, wir sagten ja, daß sie da heilig waren!? – Er meint es wie folgt: in manchem waren sie heilig, und in manchem waren sie nicht heilig.

כד מתקיף לה רב פפא ובמדבר לא קדשו והכתיב (במדבר ג, מ) פקוד כל בכור זכר לבני ישראל אלא אי איתמר הכי איתמר רבי יוחנן אמר קדשו ולא פסקו וריש לקיש אמר קדשו

24 R. Papa wandte ein: waren sie denn in der Wüste nicht heilig, es heißt ja:mustere alle männlichen Erstgeborenen in Jisraél!? – Vielmehr, ist dies gelehrt worden, so wird es wie folgt lauten: R. Joḥanan sagt, sie waren heilig und blieben es auch, und Reš Laqiš sagt, sie waren heilig

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel