Bekhorot 9

Kapitel 9

א ופסקו

1 und blieben nicht. –

ב בשלמא ריש לקיש כדאמר טעם אלא לר' יוחנן מאי טעמא

2 Allerdings gibt Reš Laqiš einen Grund an, was aber ist der Grund R. Joḥanans?

ג אמר ר' אלעזר ר' יוחנן חזאי בחילמא דמילתא מעליתא אמינא אמר קרא לי יהיו בהוייתן יהו

3 R. Elea͑zar erwiderte: Ich habe R. Joḥanan im Traume gesehen und will etwas Gutes sagen. Die Schrift sagt:sie sollen mein sein, sie verbleiben bei ihrem Sein. –

ד ורבי יוחנן והיה כי יביאך והעברת מאי עביד ליה ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי רבי ישמעאל עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ

4 Wofür verwendet R. Joḥanan [die Worte:] wenn er dich bringen wird, so sollst du vorüberziehen lassen? – Diese verwendet er für eine Lehre der Schule R. Jišma͑éls: Übe dieses Gebot, dessentwegen du in das Land kommst.

ה אמר ליה רב מרדכי לרב אשי אתון הכי מתניתו לה אנן איפכא מתנינן לה רבי יוחנן אמר לא קדשו בכורות במדבר וריש לקיש אמר קדשו בכורות במדבר

5 R. Mordekhaj sprach zu R. Aši: Ihr lehrt dies so, wir aber lehren es umgekehrt: R. Joḥanan sagt, die Erstgeborenen in der Wüste waren nicht heilig, und Reš Laqiš sagt, die Erstgeborenen in der Wüste waren heilig.

ו אמר ליה ואפכית נמי תיובתא ואפכיתו לה להא דרבי אלעזר א"ל לא קדשו (להו) לא הוצרכו ליקדש

6 Da sprach dieser zu ihm: Lehrt ihr auch jene Einwendungen umgekehrt, und lehrt ihr umgekehrt auch das, was R. Elea͑zar gesagt hat? Jener erwiderte: Sie waren nicht heilig, [dies heißt:] sie brauchten nicht geheiligt zu werden. –

ז אי הכי היינו דידן קמ"ל חייב אדם לומר בלשון רבו

7 Demnach ist dies ja das, was wir [lehren]!? – Er lehrt uns, daß man die Ausdrucksweise seines Lehrers gebrauchen muß.

ח שאל קונטרוקוס השר את רבן יוחנן בן זכאי בפרטן של לוים אתה מוצא עשרים ושנים אלף ושלש מאות בכללן אתה מוצא עשרים ושנים אלף ושלש מאות להיכן הלכו

8 Der Hegemon Contaricus fragte R. Joḥanan b. Zakkaj: Bei der Einzelzählungfindest du zweiundzwanzigtausenddreihundert und bei der Gesamtzählungfindest du zweiundzwanzigtausend; wo sind die dreihundert hingekommen?

ט א"ל אותן שלש מאות בכורות היו ואין בכור מפקיע בכור מאי טעמא אמר אביי דיו לבכור שיפקיע קדושת עצמו

9 Dieser erwiderte: Jene dreihundert waren Erstgeborene, und ein Erstgeborener kann keinen Erstgeborenen entheben. – Aus welchem Grunde? Abajje erwiderte: Es genügt, daß der Erstgeborene sich der eigenen Heiligkeit enthebt. –

י ועוד שאלו בגיבוי כסף אתה מוצא מאתים ואחת ככר ואחת עשרה מנה דכתיב (שמות לח, כו) בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש וגו'

10 Ferner fragte er ihn: Bei der Einforderung des Geldes findest du zweihundertundeinen Kikar und elf Minen, denn es heißt:ein Beqa͑ auf den Kopf, ein halber Šeqel nach dem Šeqel des Heiligtums &c.,

יא ובנתינת הכסף אתה מוצא מאת ככר דכתיב (שמות לח, כז) ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו' משה רבכם גנב היה או קוביוסטוס היה או אינו בקי בחשבונות נתן מחצה ונטל מחצה ומחצה שלם לא החזיר

11 und bei der Ablieferung des Geldes findest du hundert Kikar, denn es heißt:und die hundert Kikar dienten zum Gießen &c. Euer Lehrer Moše war wohl ein Dieb oder ein Würfelspieler, oder er war im Rechnen unkundig: er lieferte die Hälfte ab und behielt eine Hälfte; er gab eine ganze Hälfte nicht zurück.

יב אמר לו משה רבינו גיזבר נאמן היה ובקי בחשבונות היה ומנה של קודש כפול היה

12 Dieser erwiderte ihm: Unser Lehrer Moše war ein zuverlässiger Schatzmeister und im Rechnenkundig, nur war die Mine des Heiligtums doppelt.

יג הוי בה רב אחאי מאי קא קשיא ליה ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו' הנך לצקת ואינך בי גזא כתב קרא אחרינא (שמות לח, כה) וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו'

13 R. Aḥaj wandte ein: Was war ihm da überhaupt fraglich: die hundert Kikar Silbers waren zum Gießen &c., diese zum Gießen und die übrigen für die Schatzkammer!? – Es gibt noch einen anderen Schriftvers:und das Silber der Gemusterten der Gemeinde betrug hundert Kikar &c. –

יד ודקא"ל מנה של קודש כפול היה מנא ליה

14 Er sagte ihm, die Mine des Heiligtums war doppelt: woher dies?

טו אילימא מיניה שהרי כאן שבעים ואחד מנה (שמות לח, כח) ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט ואם איתא מאה ואחד ככר ואחת עשרה מנה מיבעי ליה

15 Wollte man sagen, aus dieser Stelle, denn es waren einundsiebzig Minen, [und es heißt:]und aus den tausendsiebenhundertfünfundsiebzig machte er Haken für die Säulen; die Schrift zählt sie nur im Kleinen, und wenn dem so wäre, sollte es ja heißen: hundertundein Kikar und elf Minen.

טז אלא מדלא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט ש"מ מנה של קודש כפול היה

16 Da die Schrift sie nur im Kleinen zählt, so ist hieraus zu entnehmen, daß die Mine des Heiligtums doppelt war.

יז ודילמא כללי קחשיב בככרי פרטי לא קא חשיב בככרי

17 Vielleicht aber zählt er nur abgerundet nach Kikar, die einzeln zurückbleibenden zählt er nicht nach Kikar. –

יח אלא מהכא (שמות לח, כט) ונחושת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל שהרי כאן תשעים וששה מנה ולא מנאן הכתוב אלא בפרוטרוט שמע מינה מנה של קודש כפול היה

18 Vielmehr, hieraus:und das Kupfer der Weihgeschenke siebzig Kikar und zweitausendvierhundert Šeqel; hier sind es sechsundneunzig Minen, und die Schrift zählt sie nur im Kleinen. Schließe hieraus, daß die Mine des Heiligtums doppelt war. –

יט ודילמא פרטא רבה קא חשיב בככרי פרטא זוטא לא קחשיב בככרי

19 Vielleicht aber rechnet er bei einer großen Zahl nach Kikar, bei einer kleinen Zahl aber nicht!? –

כ אלא אמר רב חסדא מהכא (יחזקאל מה, יב) והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם

20 Vielmehr, erwiderte R. Ḥisda, ist dies hieraus zu entnehmen:der Šeqel soll zwanzig Gera betragen, zwanzig Šeqel, fünfundzwanzig Šeqel, zehn und fünf Šeqel soll euch die Mine gelten; es sind jazweihundertvierzig [Denar]!?

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel