Bekhorot 99

Kapitel 99

א רבי יוחנן אומר דינרא הדריינא טריינא שייפא דמזבנא בעשרים וחמשה זוזי דל מינייהו שתותא והנך לפדיון הבן הני עשרין וחד נכי דנקא הוי

1 R. Joḥanan erklärte: Der hadrianische und der trajanische Denar, der abgebrauchte, die mit fünfundzwanzig auf den Zuz gehandelt werden. Von diesen ziehe man ein Sechstel ab, und was bleibt, ist für die Auslösung eines Sohnes. – Es bleiben ja einundzwanzig weniger ein Sechstel!? –

ב אלא דל שתותא וזוזא והנך לפדיון הבן אכתי עשרין נכי דנקא הוי אלא דל זוזא ושתותא והנך לפדיון הבן דהוי להו עשרין מתקלי במתקלי דינרא דאינון עשרין ותמניא זוזי ופלגי ופלגא דנקא

2 Vielmehr, ziehe davon ein Sechstel und einen Zuz ab, und was bleibt, ist für die Auslösung eines Sohnes. – Aber immerhin bleiben es ja zwanzig weniger ein Sechstel!? – Vielmehr, ziehe davon einen Zuz und ein Sechstel ab, und was bleibt, ist für die Auslösung eines Sohnes; das sind zwanzig Gewichteim Gewichte eines Denars, das sind achtundzwanzigeinhalb Zuz und ein halbes Sechstel.

ג אמר רבא סילעים דאורייתא תלתא ותילתא הוי דכתיב (שמות ל, יג) עשרים גרה השקל ומתרגמינן עשרין מעין ותניא שש מעה כסף דינר

3 Raba sagte: Der in der Tora genannte Sela͑ hat drei und ein Drittel, denn es heißt:zwanzig Gera der Šeqel; dies übersetzen wir: zwanzig Maă, und es wird gelehrt, sechs Silbermaa͑ seien ein Denar.

ד מיתיבי והלא סלע של קדש ארבעים ושמנה פונדיונין

4 Man wandte ein: Der Sela͑ des Heiligtumes hatte ja achtundvierzig Pondion,

ה פונדיון זה מה טיבו קילבון לפרוטרוט

5 welche Bedeutung hat nun dieses Pondion? Ein Kollybusals Aufgeld!? –

ו בתר דאוסיפו עילוייהו דתניא עשרים גרה השקל למדנו לשקל שהוא עשרים גרה ומנין שאם רצה להוסיף יוסיף ת"ל (ויקרא כז כה) יהיה יכול יפחות ת"ל (במדבר יח טז) הוא

6 Nachdem sie dazu hinzugefügthaben. Es wird nämlich gelehrt: Zwanzig Gera hat der Šeqel; hieraus lernen wir, daß der Šeqel zwanzig Gera hat; woher, daß, wenn man hinzufügen will, man dies dürfe? Es heißt:soll sein. Man könnte glauben, auch mindern. So heißt es:ist es.

ז רב אשי שדר ליה שבסר זוזי לרב אחא בריה דרבינא בפדיון הבן שלח ליה לישדר לי מר תלתא יתירתא דאיכא עלוייהו שלח ליה לשדר לי מר תלתא אחרינא דאוסיפו עילוייהו

7 Einst sandte R. Aši an R. Aḥa, den Sohn Rabinas, siebzehn Zuz als Lösung für seinen Sohn, und ließ ihm sagen: Möge mir der Meister das darin enthaltene übersteigende Drittelzurücksenden. Dieser aber ließ ihm erwidern: Möge der Meister mir noch drei senden, die man hinzugefügthat.

ח אמר רבי חנינא כל כסף האמור בתורה סתם סלע דנביאים ליטרין דכתובין קינטרין חוץ מן כספו של עפרון שאע"פ שכתוב בתורה סתם קינטרין דכתיב (בראשית כג, טז) ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר ואיכא דוכתא דקא קרו לקינטרא תיקלא

8 R. Ḥanina sagte: Überall, wo in der Tora von Geld schlechthin gesprochen wird, ist es ein Sela͑, wenn in den Propheten, ist es ein Litra, und wenn in den Hagiographen, ist es ein Talent; ausgenommen ist das bei E͑phron genannte Geld; obgleich es sich in der Tora befindet, ist es ein Talent, denn es heißt:vierhundert Silberstücke, gangbar im Handel, und es gibt Orte, wo das Talent Šeqel genannt wird.

ט א"ר אושעיא ביקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם מפני כספה וזהבה של ירושלים עד שמצאו לו מקרא מן התורה שהוא מותר שנאמר (יחזקאל ז, כב) ובאו בה פריצים וחללוה

9 R. Oša͑ja sagte: Sie wollten alles Silber und Gold der Welt wegen des Silbers und Goldes Jerušalemsverstecken, bis sie einen Vers in der Schrift fanden, auf Grund dessen sie es erlaubt haben, denn es heißt:und Räuber sollen dahin kommen und es entweihen. –

י וירושלים הויא רובא דעלמא אלא אמר אביי בקשו לגנוז דינרא הדריינא טירייאנא שייאפא מפני טבעה של ירושלים עד שמצאו לה מקרא מן התורה שהוא מותר שנאמר ובאו בה פריצים וחללוה

10 Ist Jerušalem denn die Mehrheit der Welt? Vielmehr, erwiderte Abajje, sie wollten den hadrianischen und trajanischen abgebrauchten Denar verstecken wegen der Prägungen aus [dem Golde] Jerušalems, bis sie einen Vers in der Schrift fanden, auf Grund dessen sie ihn erlaubt haben, denn es heißt: es sollen Räuber dahin kommen und es entweihen.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel