Berakhot 108

Kapitel 108

א עבדי להון נקירותא וטשו בהון אמרי כי חלפי ישראל הכא נקטלינון ולא הוו ידעי דארון הוה מסגי קמייהו דישראל והוה ממיך להו טורי מקמייהו כיון דאתא ארון אדבקו טורי בהדי הדדי וקטלינון ונחת דמייהו לנחלי ארנון כי אתו את והב חזו דמא דקא נפיק מביני טורי אתו ואמרי להו לישראל ואמרו שירה היינו דכתיב (במדבר כא, טו) ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב.

1 und machten sich Erdschluchten, worin sie sich versteckten, indem sie dachten: sobald die Jisraéliten hier vorüberziehen, töten wir sie. Sie wußten aber nicht, daß die Lade vor Jisraél zog und die Berge vor ihnen ebnete. Als die Lade herankam, schlossen sich die Berge aneinander und töteten sie, sodaß ihr Blut in die Arnonbäche floß. Hierauf kamen Eth und Heb heran, und als sie Blut zwischen den Bergen hervorfließen sahen, gingen sie und erzählten es Jisraél, und sie stimmten ein Lied an. Daher heißt es: Und die Ergießung der Bäche, die sich ausdehnte bis zum Sitze von A͑r und stieß an die Grenze Moábs.

ב אבני אלגביש מאי אבני אלגביש

2 «Elgabiš-Steine.» Was sind Elgabiš-Steine? –

ג תנא אבנים שעמדו על גב איש וירדו על גב איש עמדו על גב איש זה משה דכתיב (במדבר יב, ג) והאיש משה עניו מאד וכתיב (שמות ט, לג) ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה ירדו על גב איש זה יהושע דכתיב (במדבר כז, יח) קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וכתיב (יהושע י, יא) ויהי בנוסם מפני בני ישראל הם במורד בית חורון וה' השליך עליהם אבנים גדולות.

3 Es wird gelehrt: Steine die durch einen Mann aufgehalten wurden und durch einen Mann herabfielen. Sie wurden aufgehalten durch einen Mann, das ist Moše, denn es heißt: der Mann Moše war sehr demütig, und es heißt: und Donner und Hagel hörten auf, der Regen strömte nicht mehr zur Erde. Sie fielen herab durch einen Mann, das ist Jehošua͑, denn es heißt: nimm dir Jehošua͑, den Sohn Nuns, einen Mann von Geist &c., und es heißt: und es geschah, als sie vor (den Kindern) Jisraéls flohen, sie waren am Abhange von Beth Ḥoron, da warf der Herr auf sie große Steine.

ד אבן שבקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל גמרא גמירי לה אמר מחנה ישראל כמה הוי תלתא פרסי איזיל ואיעקר טורא בר תלתא פרסי ואישדי עלייהו ואיקטלינהו אזל עקר טורא בר תלתא פרסי ואייתי על רישיה ואייתי קודשא בריך הוא עליה קמצי ונקבוה ונחית בצואריה

4 «Den Stein, den O͑g, König von Bašan, auf Moše werfen wollte.» Das ist eine Überlieferung: Er sprach: Das Lager Jisraéls ist drei Parasangen groß; ich will gehen und einen Berg von drei Parasangen ausreißen, ihn auf sie werfen und sie töten. Alsdann ging er und riß einen Berg von drei Parasangen aus und trug ihn auf seinem Kopfe. Da brachte der Heilige, gepriesen sei er, auf diesen Ameisen, die ihn durchlochten, sodaß er ihm auf den Hals fiel.

ה הוה בעי למשלפה משכי שיניה להאי גיסא ולהאי גיסא ולא מצי למשלפה והיינו דכתיב (תהלים ג, ח) שני רשעים שברת וכדר' שמעון בן לקיש דא"ר שמעון בן לקיש מאי דכתיב שני רשעים שברת אל תקרי שברת אלא שרבבת

5 Als er ihn abwerfen wollte, dehnten sich seine Zähne nach der einen Seite und nach der anderen Seite aus, und er konnte ihn nicht abwerfen. Daher heißt es: die Zähne der Frevler hast du zerbrochen. Dies nach R. Šimo͑n b. Laqiš, denn R. Šimo͑n b. Laqiš sagte: Es heißt: die Zähne der Frevler hast du zerbrochen, und man lese nicht šibarta [zerbrochen], sondern širbabta [groß werden lassen].

ו משה כמה הוה עשר אמות שקיל נרגא בר עשר אמין שוור עשר אמין ומחייה בקרסוליה וקטליה.

6 Wie groß war Moše? Zehn Ellen. Er nahm eine Axt von zehn Ellen, sprang zehn Ellen hoch, schlug ihn am Fußgelenk und tötete ihn.

ז ואבן שישב עליה משה דכתיב (שמות יז, יב) וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה.

7 «Den Stein, auf dem Moše saß.» Wie es heißt: die Hände Mošes waren schwer geworden, da nahmen sie einen Stein, legten ihn unter ihn, und er setzte sich darauf.

ח ואשתו של לוט שנאמר (בראשית יט, כו) ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח וחומת יריחו שנבלעה דכתיב (יהושע ו, כ) ותפול החומה תחתיה

8 «Die Frau Loṭs.» Wie es heißt: seine Frau schaute hinter sich, und sie ward eine Salzsäule. «Die Mauer von Jeriḥo, die versunken ist.» Wie es heißt: die Mauer stürzte unter sich zusammen.

ט בשלמא כולהו ניסא אלא אשתו של לוט פורענותא הוא דאמר ברוך דיין האמת

9 Einleuchtend ist es bei allen Wundertaten, bei der Frau Loṭs aber war es ja eine Strafe!? – Man spreche: ‘Gepriesen sei der Richter der Wahrheit’. –

י והא הודאה ושבח קתני תני על לוט ועל אשתו מברכים שתים על אשתו אומר ברוך דיין האמת ועל לוט אומר ברוך זוכר את הצדיקים א"ר יוחנן אפילו בשעת כעסו של הקב"ה זוכר את הצדיקים שנאמר (בראשית יט, כט) ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה וגו':

10 Er lehrt ja aber: Dank und Lob!? – Lies: über Loṭ und seine Frau spreche man zwei Segenssprüche; über seine Frau spreche man: ‘Gepriesen sei der Richter der Wahrheit’, über Loṭ spreche man: ‘Der der Gerechten gedenkt’. R. Joḥanan sagte: Sogar in seinem Zorne gedenkt der Heilige, gepriesen sei er, der Gerechten, denn es heißt: und es geschah, als Gott die Städte des Umkreises verdarb, da gedachte Gott Abrahams und schichte Loṭ aus der Zerstörung weg.

יא וחומת יריחו שנבלעה: וחומת יריחו נבלעה והא נפלה שנאמר (יהושע ו, כ) ויהי כשמע העם את קול השופר ויריעו העם תרועה גדולה ותפל החומה תחתיה כיון דפותיה ורומה כי הדדי נינהו משום הכי אבלעה בלועי

11 «Die Mauer von Jeriḥo, die versunken ist.» Ist denn die Mauer von Jeriḥo versunken, sie ist ja eingestürzt, denn es heißt: und es geschah, als das Volk die Stimme der Posaune hörte, da erhob das Volk einen großen Freudenlärm, und die Mauer stürzte unter sich zusammen. – Da ihre Breite und ihre Höhe gleich waren, so muß sie versunken sein.

יב אמר רב יהודה אמר רב ארבעה צריכין להודות יורדי הים הולכי מדברות ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא

12 R. Jehuda sagte: Vier müssen einen Danksegen sprechen: die das Meer befahren, die in der Wüste reisen, wer krank war und genesen ist, und wer im Gefängnis eingesperrt war und frei geworden ist.

יג יורדי הים מנלן דכתיב (תהלים קז, כג) יורדי הים באניות וגו' המה ראו מעשי ה' ואומר ויעמד רוח סערה יעלו שמים ירדו תהומות ואומר יחוגו וינועו כשכור ואומר ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקותיהם יוציאם ואומר יקם סערה לדממה ואומר וישמחו כי ישתוקו ואומר יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם

13 Woher dies von denen, die das Meer befahren? – Es heißt: die zu Schiff das Meer fahren. Sie schauten die Taten des Herrn. Ferner: und er ließ einen Sturmwind entstehen. Sie steigen bis zum Himmel und sinken bis zum Abgrund. Ferner: sie taumeln und wanken gleich einem Trunkenen. Ferner: in ihrer Not schrieen sie zum er errettete sie aus ihrer Bedrängnis. Ferner: er bringt den Sturm zum Schweigen. Ferner: sie freuen sich, daß sie ruhig geworden. Ferner: sie mögen dem Herrn für seine Güte danken, und wegen seiner Wunder für die Menschenkinder. –

יד הולכי מדברות מנלן דכתיב תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו ויצעקו אל ה' וידריכם בדרך ישרה יודו לה' חסדו

14 Woher dies von denen, die in der Wüste reisen? – Es heißt: sie irrten in der Wüste umher, auf ödem Wege, und fanden keine bewohnte Stadt. Da schrieen sie zum Herrn und er führte sie auf den geraden Weg. Sie mögen dem Herrn für seine Güte danken. –

טו מי שחלה ונתרפא דכתיב אוילים מדרך פשעם ומעונותיהם יתענו כל אוכל תתעב נפשם וגו' ויזעקו אל ה' בצר להם וגו' ישלח דברו וירפאם וגו' יודו לה' חסדו

15 Woher dies von dem, der krank war und genesen ist? – Es heißt: Toren werden durch ihren frevelhaften Wandel und durch ihre Sünden geplagt. Jegliche Speise verabscheut ihre Seele. In ihrer Not schrieen sie zum Herrn. Er sendet sein Wort und heilt sie &c. Sie mögen dem Herrn für seine Güte danken. –

טז מי שהיה חבוש בבית האסורין מנלן דכתיב יושבי חשך וצלמות וגו' כי המרו אמרי אל וגו' ואומר ויכנע בעמל לבם וגו' ואומר ויזעקו אל ה' בצר להם ואומר יוציאם מחשך וצלמות וגו' ואומר יודו לה' חסדו

16 Woher dies von dem, der im Gefängnis eingesperrt war? – Es heißt: die in Finsternis und Dunkelheit sitzen. Weil sie den Worten Gottes wider gehandelt &c. Ferner: und er beugte ihr Herz durch Mühsal &c. Ferner: sie schrieen in ihrer Not zum Herrn. Ferner: er führt sie aus Dunkelheit und Finsternis heraus &c. Ferner: sie mögen dem Herrn für seine Güte danken. –

יז מאי מברך אמר רב יהודה ברוך גומל חסדים טובים אביי אמר וצריך לאודויי קמי עשרה דכתיב (תהלים קז, לב) וירוממוהו בקהל עם וגו' מר זוטרא אמר ותרין מינייהו רבנן שנאמר (תהלים קז, לב) ובמושב זקנים יהללוהו

17 Wie lautet der Segen? R. Jehuda sagte: ‘Gepriesen sei er, der Liebestaten angedeihen läßt’. Abajje sagte: Man soll den Danksegen vor zehn [Personen] sprechen, denn es heißt: sie erheben dich vor einer Versammlung des Volkes &c. Mar Zuṭra sagte: Zwei von diesen müssen Gelehrte sein, denn es heißt: und in der Sitzung von Ältesten lobpreisen sie ihn.

יח מתקיף לה רב אשי ואימא כולהו רבנן מי כתיב בקהל זקנים בקהל עם כתיב ואימא בי עשרה שאר עמא ותרי רבנן קשיא

18 R. Aši wandte ein: Demnach müssen sie ja alle Gelehrte sein!? – Es heißt nicht: vor einer Versammlung von Ältesten, es heißt: vor einer Versammlung des Volkes. – Vielleicht von zehn aus dem Volke und zwei Gelehrten!? – Eine Frage.

יט רב יהודה חלש ואתפח על לגביה רב חנא בגדתאה ורבנן אמרי ליה בריך רחמנא דיהבך ניהלן ולא יהבך לעפרא אמר להו פטרתון יתי מלאודויי

19 R. Jehuda war krank, und als er genas, besuchten ihn R. Ḥana aus Bagdad und die Rabbanan, und sie sprachen (zu ihm): Gepriesen sei der Allbarmherzige, der dich uns wiedergegeben und dich nicht dem Staube übergeben hat. Da sprach er zu ihnen: Ihr habt mich der Pflicht des Danksegens enthoben. –

כ והא אמר אביי בעי אודויי באפי עשרה דהוו בי עשרה והא איהו לא קא מודה לא צריך דעני בתרייהו אמן:

20 Abajje sagte ja aber, daß man den Danksegen vor zehn [Personen] sprechen muß!? – Er antwortete nachher ‘Amen’.

כא אמר רב יהודה שלשה צריכין שימור ואלו הן חולה חתן וכלה במתניתא תנא חולה חיה חתן וכלה ויש אומרים אף אבל ויש אומרים אף תלמידי חכמים בלילה:

21 R. Jehuda sagte: Drei benötigen der Bewachung, und zwar: Der Kranke, der Bräutigam und die Braut. In einer Barajtha wird gelehrt: Der Kranke, die Wöchnerin, der Bräutigam und die Braut. Manche sagen: Auch der Leidtragende. Manche sagen: Auch Schriftgelehrte in der Nacht.

כב ואמר רב יהודה שלשה דברים [המאריך בהן] מאריכין ימיו ושנותיו של אדם המאריך בתפלתו והמאריך על שלחנו והמאריך בבית הכסא

22 Ferner sagte R. Jehuda: Drei Dinge verlängern die Tage und die Jahre des Menschen: wenn man sein Gebet in die Länge zieht, wenn man lange bei Tisch verweilt und wenn man lange im Aborte verweilt. –

כג והמאריך בתפלתו מעליותא היא והאמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן

23 Ist es denn was Gutes, sein Gebet in die Länge zu ziehen, R. Ḥija b. Abba sagte ja im Namen R. Joḥanans,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel