Berakhot 12

Kapitel 12

א וכולהו כתיבי באדרעיה:

1 Diese alle sind auch in der [Tephilla] des Arms geschrieben.

ב אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקב"ה משאיל בו שנאמר (ישעיהו נ, י) מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו

2 Rabin b. R. Ada sagte im Namen R. Jiçḥaqs: Wer [täglich] in das Bethaus zu gehen pflegt und einen Tag nicht kommt, nach dem erkundigt sich der Heilige, gepriesen sei er, denn es heißt: wer unter euch, der den Herrn fürchtet, der da höret auf die Stimme seines Knechtes; wer im Finstern wandelt und kein Licht hat.

ג אם לדבר מצוה הלך נוגה לו ואם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו

3 Ist er zur Ausübung eines Gebotes gegangen, so ist ihm Licht, ist er aber zu freigestellten Dingen gegangen, so ist ihm kein Licht.

ד יבטח בשם ה' מאי טעמא משום דהוה ליה לבטוח בשם ה' ולא בטח:

4 Der vertraue auf den Namen des Herrn: aus dem Grunde, weil er auf den Namen des Herrn vertrauen sollte, aber nicht vertraut hat.

ה אמר ר' יוחנן בשעה שהקב"ה בא בבית הכנסת ולא מצא בה עשרה מיד הוא כועס שנא' (ישעיהו נ, ב) מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה.

5 R. Joḥanan sagte: Wenn der Heilige, gepriesen sei er, in das Bethaus kommt und da keine zehn [Personen] findet, gerät er sofort in Zorn, wie es heißt: warum kam ich, und niemand war da, ich rief, und niemand antwortete.

ו א"ר חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו

6 R. Ḥelbo sagte im Namen R. Honas: Wer einen Ort für sein Gebet bestimmt, dem steht der Gott Abrahams bei,

ז וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו

7 und wenn er stirbt, sagt man über ihn: Wo ist der Demütige, wo ist der Fromme, von den Schülern unseres Vaters Abraham? –

ח ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום דכתיב (בראשית יט, כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים קו, ל) ויעמוד פינחס ויפלל:

8 Woher, daß unser Vater Abraham einen Ort [für das Gebet] bestimmt hatte? – es heißt: und Abraham machte sich am Morgen früh auf zu dem Orte, woselbst er gestanden, und stehen bedeutet nichts anderes als beten, denn es heißt: und Pinḥas stand auf und betete.

ט אמר רבי חלבו אמר רב הונא היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה אמר אביי לא אמרן אלא למיפק אבל למיעל מצוה למרהט שנא' (הושע ו, ג) נרדפה לדעת את ה'

9 R. Ḥelbo sagte im Namen R. Honas: Wer aus dem Bethause geht, mache keine großen Schritte. Abajje sagte: Dies bezieht sich nur auf das Herausgehen, beim Hineingehen aber ist es sogar Gebot, zu laufen, denn es heißt: lasset uns nachjagen, um den Herrn zu erkennen.

י אמר רבי זירא מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחליין רבנן שבתא כיון דשמענא להא דרבי תנחום א"ר יהושע בן לוי לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת שנא' (הושע יא, י) אחרי ה' ילכו כאריה ישאג וגו' אנא נמי רהיטנא:

10 R. Zera sagte: Früher glaubte ich, als ich die Rabbanan am Šabbath zum Vortrag laufen sah, sie entweihten den Šabbath, seitdem ich aber gehört habe, was R. Tanḥum im Namen des R. Jehošua͑ b. Levi sagte, daß nämlich der Mensch stets zur Halakha eile, selbst am Šabbath, denn es heißt: dem Herrn sollen sie folgen, wie ein Löwe brüllt er, laufe ich ebenfalls.

יא אמר ר' זירא אגרא דפרקא רהטא

11 R. Zera sagte: Das Verdienst der Vorlesung ist das Laufen.

יב אמר אביי אגרא דכלה דוחקא

12 Abajje sagte: Das Verdienst des öffentlichen Vortrages ist das Gedränge.

יג אמר רבא אגרא דשמעתא סברא

13 Raba sagte: Das Verdienst der Lehre ist das Grübeln.

יד אמר רב פפא אגרא דבי טמיא שתיקותא

14 R. Papa sagte: Das Verdienst der Beileidsbezeugung ist das Schweigen.

טו אמר מר זוטרא אגרא דתעניתא צדקתא

15 Mar Zuṭra sagte: Das Verdienst des Fastens ist die Almosengabe.

טז אמר רב ששת אגרא דהספדא דלויי

16 R. Šešeth sagte: Das Verdienst der Trauer ist das Erheben [der Klage].

יז אמר רב אשי אגרא דבי הלולי מילי:

17 R. Aši sagte: Das Verdienst des Hochzeitsfestes ist die Unterhaltung.

יח אמר רב הונא כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע שנאמר (תהלים יב, ט) סביב רשעים יתהלכון

18 R. Hona sagte: Wer hinter dem Bethaus betet, heißt Gottloser, denn es heißt: ringsum wandeln die Gottlosen.

יט אמר אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה

19 Abajje sagte: Dies nur dann, wenn er sein Gesicht nicht nach dem Bethause wendet, wenn er aber sein Gesicht dem Bethause zuwendet, so ist nichts daran.

כ ההוא גברא דקא מצלי אחורי בי כנישתא ולא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא א"ל כדו בר קיימת קמי מרך שלף ספסרא וקטליה

20 Einst betete jemand hinter dem Bethause und wandte sein Gesicht nicht dem Bethause zu; da ging Elijahu an ihm vorüber, der ihm wie ein Araber erschien, und als er ihn sah, sprach er zu ihm: Mit dem Rücken gewendet stehst du vor deinem Herrn!? Da zog er sein Schwert und tötete ihn.

כא א"ל ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי ואמרי לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק מאי (תהלים יב, ט) כרום זלות לבני אדם

21 Einer der Jünger sprach zu R. Bebaj b. Abajje, manche sagen, R. Bebaj b. Abajje zu R. Naḥman b. Jiçḥaq: Wie das Erhabene den Menschenkindern als Geringschätzigkeit gilt; was bedeutet dies?

כב אמר ליה אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן

22 Dieser erwiderte: Es sind die Dinge, die in der Höhe der Welt stehen, die aber die Menschen gering schätzen.

כג ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום שנאמר כרום זלות לבני אדם

23 R. Joḥanan und R. Elea͑zar sagten beide: Sobald ein Mensch der Mitmenschen benötigt, wird sein Gesicht wie Kerum verändert, wie es heißt: Kerum [wie das Erhabene] gilt den Menschenkindern als Geringschätzigkeit.

כד מאי כרום כי אתא רב דימי אמר עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו וכיון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונין

24 Was ist Kerum? Als R. Dimi kam, erklärte er: In den [über]seeischen Städten gibt es einen Vogel, der Kerum heißt, der, sobald die Sonne ihn bescheint, seine Farbe verwandelt.

כה ר' אמי ור' אסי דאמרי תרוייהו כאילו נדון בשני דינים אש ומים שנאמר (תהלים סו, יב) הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים:

25 R. Ami und R. Asi sagten beide: Wie wenn er von zwei Strafgerichten, dem Feuer und dem Wasser, heimgesucht worden wäre, denn es heißt: du hast den Menschen auf unserem Haupte reiten lassen, wir sind in Feuer und Wasser geraten.

כו ואמר רבי חלבו אמר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה שנאמר (מלכים א יח, לו) ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר וגו' ענני ה' ענני

26 Ferner sagte R. Ḥelbo im Namen R. Honas: Stets achte der Mensch auf das Vespergebet, denn Elijahu wurde ja nur beim Vespergebet erhört, wie es heißt: es war zur Zeit, wo das Nachmittagsopfer dargebracht wird, da trat der Prophet Elijahu hin und sprach &c.: Erhöre mich, o Herr, erhöre mich.

כז ענני שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם

27 Erhöre mich, daß ein Feuer vom Himmel herabkomme, und erhöre mich, daß sie nicht sagen, es sei Zauberwerk.

כח ר' יוחנן אמר אף בתפלת ערבית שנאמר (תהלים קמא, ב) תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב רב נחמן בר יצחק אמר אף תפלת שחרית שנאמר (תהלים ה, ד) ה' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה:

28 R. Jonathan sagte: Auch auf das Abendgebet, denn es heißt: mein Gebet möge wie Räucherwerk vor dir bereitet sein, die Erhebung meiner Hände wie das Abendopfer. R. Naḥman b. Jiçḥaq sagte: Auch auf das Morgengebet, denn es heißt: am Morgen erhöre meine Stimme, o Herr, am Morgen rüste ich mich vor dir und harre.

כט וא"ר חלבו אמר רב הונא כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות שנאמר (ירמיהו לג, יא) קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות

29 Ferner sagte R. Ḥelbo im Namen R. Honas: Wer vom Gastmahl des Bräutigams genießt und ihn nicht erheitert, übertritt fünf Stimmen, denn es heißt: Stimme der Wonne und Stimme der Freude, Stimme des Bräutigams und Stimme der Braut, Stimme derer, die da sprechen: Danket dem Herrn der Heerscharen.

ל ואם משמחו מה שכרו אמר רבי יהושע בן לוי זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות שנאמר (שמות יט, טז) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר וגו' ויהי קול השופר וגו' והאלהים יעננו בקול.

30 Was ist seine Belohnung, wenn er ihn aber erheitert? R. Jehošua͑ b. Levi sagte: Ihm wird die Tora zuteil, die durch fünf Stimmen gegeben wurde, wie es heißt: es geschah am dritten Tage, des Morgens, da waren [Donner]stimmen und Blitze und schweres Gewölk auf dem Berge, und die Stimme der Posaune &c.; und es war die Stimme der Posaune; und Gott antwortete ihm mit der Stimme. –

לא איני והא כתיב (שמות כ, טו) וכל העם רואים את הקולת

31 Dem ist ja aber nicht so, es heißt ja auch: das ganze Volk sah die Stimmen!? –

לב אותן קולות דקודם מתן תורה הוו

32 Dies waren Stimmen vor der Tora.

לג רבי אבהו אמר כאילו הקריב תודה שנאמר (ירמיהו לג, יא) מביאים תודה בית ה' רב נחמן בר יצחק אמר כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים שנאמר (ירמיהו לג, יא) כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה':

33 R. Abahu sagte: Es ist ebenso, als hätte er Dankopfer dargebracht, denn es heißt: sie bringen Dankopfer in das Haus des Herrn. R. Naḥman b. Jiçḥaq sagte: Es ist ebenso, als hätte er eine von den Ruinen Jerušalems aufgebaut, denn es heißt: denn ich werde die Gefangenschaft des Landes zurückführen wie ehemals, spricht der Herr.

לד וא"ר חלבו אמר רב הונא כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין שנאמר (קהלת יב, יג) סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא וגו'

34 Ferner sagte R. Ḥelbo im Namen R. Honas: Wem Gottesfurcht eigen, dessen Worte werden erhört, denn es heißt: endlich wird alles dem erhört, der Gott fürchtet &c. –

לה מאי (קהלת יב, יג) כי זה כל האדם א"ר אלעזר אמר הקב"ה כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה

35 Was bedeutet: denn dies ist der ganze Mensch? R. Elea͑zar erwiderte: Der Heilige, gepriesen sei er, sprach: die ganze Welt ist nur seinethalben erschaffen worden.

לו רבי אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם כולו ר' שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה ר' שמעון בן זומא אומר כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה:

36 R. Abba b. Kahana sagte: Dieser wiegt die ganze Welt auf. R. Šimo͑n b. A͑zaj, manche sagen, R. Šimo͑n b. Zoma, sagte: Die ganze Welt wurde nur dazu geschaffen, um sich diesem anzuschließen.

לז וא"ר חלבו אמר רב הונא כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום שנאמר (תהלים לד, טו) בקש שלום ורדפהו ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן שנאמר (ישעיהו ג, יד) ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם:

37 Ferner sagte R. Ḥelbo im Namen R. Honas: Wenn jemand von seinem Nächsten weiß, daß er ihn zu grüßen pflegt, so komme er diesem mit seinem Gruße zuvor, denn es heißt: suche den Frieden und jage ihm nach. Wenn er ihm aber seinen Gruß nicht erwidert, so wird er Räuber genannt, denn es heißt: ihr habt abgeweidet den Weinberg, der Raub des Armen ist in eueren Häusern.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel