Berakhot 15

Kapitel 15

א מאי דכתיב (תהלים סט, יד) ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין.

1 Es heißt: ich richte mein Gebet zu dir, o Herr, zur Zeit des Wohlwollens, die Zeit des Wohlwollens ist die Stunde, in der die Gemeinde betet.

ב ר' יוסי ברבי חנינא אמר מהכא (ישעיהו מט, ח) כה אמר ה' בעת רצון עניתיך

2 R. Jose b. R. Ḥanina entnimmt dies aus folgendem: So spricht der Herr, zur Zeit des Wohlwollens habe ich dich erhört.

ג ר' אחא ברבי חנינא אמר מהכא (איוב לו, ה) הן אל כביר ולא ימאס וכתיב (תהלים נה, יט) פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי

3 R. Aḥa b. R. Ḥanina entnimmt dies aus folgendem: Fürwahr, Gott verachtet die Mächtigen nicht. Ferner heißt es: er erlöste meine Seele in Frieden aus dem Ansturm gegen mich, denn Viele waren mit mir.

ד תניא נמי הכי רבי נתן אומר מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם

4 Desgleichen wird gelehrt: R. Nathan sagte: Woher, daß der Heilige, gepriesen sei er, das Gebet der Menge nicht verachtet? Es heißt: Gott verachtet die Mächtigen nicht. Ferner heißt es: er erlöste meine Seele in Frieden aus dem Ansturm gegen mich &c. Der Heilige, gepriesen sei er, sprach: Wer sich mit der Tora und Liebeswerken befaßt und mit der Gemeinde betet, dem rechne ich es an, als hätte er mich und meine Kinder von den weltlichen Völkern erlöst.

ה אמר ר"ל כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע שנאמר (ירמיהו יב, יד) כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנא' (ירמיהו יב, יד) הנני נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם.

5 Reš Laqiš sagte: Wer in einer Stadt ein Bethaus hat und nicht in dieses beten geht, heißt ein böser Nachbar, denn es heißt: so spricht der Herr: Über all meine bösen Nachbarn, die das Erbteil antasten, das ich meinem Volke Jisraél zugeteilt habe. Und noch mehr, er verursacht auch Verbannung sich und seinen Kindern, denn es heißt: siehe, ich reiße sie aus ihrem Lande heraus, und das Haus Jehudas reiße ich aus ihrer Mitte.

ו אמרו ליה לר' יוחנן איכא סבי בבבל תמה ואמר (דברים יא, כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה כתיב אבל בחוצה לארץ לא כיון דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו

6 Man erzählte R. Joḥanan, daß es in Babylonien Greise gäbe. Dies wunderte ihn, und er sprach: Es heißt ja: auf daß sich mehren euere Tage und die Tage euerer Kinder im Lande, nicht aber außerhalb des Landes. Als man ihm aber sagte, daß sie früh morgens und spät abends im Bethause verweilen, sprach er: Das ist es, was ihnen dazu verhilft.

ז כדאמר ר' יהושע בן לוי לבניה קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי א"ר אחא ברבי חנינא מאי קרא (משלי ח, לד) אשרי אדם שומע לי לשקד על דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי וכתיב בתריה כי מוצאי מצא חיים.

7 So sagte auch R. Jehošua͑ b. Levi zu seinen Söhnen: Geht ins Bethaus morgens früh und [verweilet da] abends spät, damit ihr lange lebet. R. Aḥa b. R. Ḥanina sagte: Hierauf deutet folgender Schriftvers: Heil dem Menschen, der auf mich hört, Tag für Tag an meinen Türen zu wachen, zu wahren die Pfosten meiner Türen, und darauf folgt: denn wer mich gefunden, hat Leben gefunden.

ח אמר רב חסדא לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת שני פתחים סלקא דעתך אלא אימא שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל:

8 R. Ḥisda sagte: Stets trete man zwei Türen in das Bethaus ein. – ‘Zwei Türen’, wie ist dies zu verstehen? – Sage vielmehr: zwei Türen weit, dann bete er.

ט (תהלים לב, ו) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא אמר ר' חנינא לעת מצא זו אשה שנא' (משלי יח, כב) מצא אשה מצא טוב

9 Darob bete jeder Fromme zu dir, zur Zeit des Findens. R. Ḥanina sagte: Zur Zeit des Findens, dies bezieht sich auf das Weib, denn es heißt: wer ein Weib gefunden, hat Gutes gefunden.

י במערבא כי נסיב אינש אתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא מצא דכתיב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' מוצא דכתיב (קהלת ז, כו) ומוצא אני מר ממות את האשה וגו'

10 Wenn jemand im Westen ein Weib heimführte, pflegte man ihn folgendes zu fragen: ‘Gefunden’ oder ‘ich finde’? ‘Gefunden’, denn es heißt: wer ein Weib gefunden, hat Gutes gefunden, er wird des Herrn Wohlwollen erzielen; ‘ich finde’, denn es heißt: ich finde, daß das Weib bitterer ist als der Tod.

יא ר' נתן אומר לעת מצא זו תורה שנאמר (משלי ח, לה) כי מוצאי מצא חיים וגו'

11 R. Nathan erklärte: Zur Zeit des Findens, dies bezieht sich auf die Tora, denn es heißt: wer mich findet, findet Leben.

יב רב נחמן בר יצחק אמר לעת מצא זו מיתה שנא' (תהלים סח, כא) למות תוצאות

12 R. Naḥman b. Jiçḥaq erklärte: Zur Zeit des Findens, dies bezieht sich auf den Tod, denn es heißt: für den Tod sind (Ausgänge) [gefunden].

יג תניא נמי הכי תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם שנאמר למות תוצאות תוצאות בגימטריא הכי הוו קשה שבכלן אסכרא ניחא שבכלן נשיקה אסכרא דמיא כחיזרא בגבבא דעמרא דלאחורי נשרא ואיכא דאמרי כפיטורי בפי ושט נשיקה דמיא כמשחל בניתא מחלבא

13 Desgleichen wird gelehrt: Neunhundertdrei Todesarten sind in der Welt erschaffen worden, denn es heißt: für den Tod sind Toçaoth [Ausgänge] vorhanden; ‘Toçaoth’ hat diesen Zahlenwert. Die schwerste unter allen ist die Bräune, die leichteste unter allen ist der Kuß[tod]. Die Bräune gleicht einem Dornstrauch in einem Bündel Wolle, den man rückwärts herauszieht. Manche sagen, einem Schiffstau in der Schlundöffnung. Der Kuß[tod], wie man ein Haar aus der Milch zieht.

יד ר' יוחנן אמר לעת מצא זו קבורה א"ר חנינא מאי קרא (איוב ג, כב) השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר אמר רבה בר רב שילא היינו דאמרי אינשי ליבעי אינש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא

14 R. Joḥanan erklärte: Zur Zeit des Findens, dies bezieht sich auf das Begräbnis. R. Ḥanina sagte: Hierauf deutet folgender Schriftvers: die mit Frohlocken sich gefreut, sind froh, wenn sie ein Grab finden. Rabba b. R. Šilo sagte: Das ist es, was die Leute sagen: Der Mensch bete um Frieden, selbst bis zum letzten Spaten[stich].

טו מר זוטרא אמר לעת מצא זה בית הכסא אמרי במערבא הא דמר זוטרא עדיפא מכלהו.

15 Mar Zuṭra erklärte: Zur Zeit des Findens, dies bezieht sich auf den Abort. Im Westen sagten sie: Die Erklärung Mar Zuṭras ist die beste von allen.

טז אמר ליה רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא

16 Raba sprach zu Raphram b. Papa: Möge uns doch der Meister einen von den schönen Aussprüchen sagen, die er im Namen des R. Ḥisda im Betreff des Bethauses gesagt hat.

יז אמר ליה הכי אמר רב חסדא מאי דכתי' (תהלים פז, ב) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות

17 Dieser erwiderte: Folgendes sagte R. Ḥisda: Es heißt: der Herr liebt die Pforten Çijons vor allen Wohnungen Ja͑qobs; der Herr liebt die Pforten, die ausgezeichnet sind, durch die Halakha, mehr als die Bet- und Lehrhäuser.

יח והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד.

18 Das ist es, was R. Ḥija b. Ami im Namen U͑las gesagt hat: Seit dem Tage, an dem das Heiligtum zerstört wurde, hat der Heilige, gepriesen sei er, in seiner Welt nichts weiter, als die vier Ellen der Halakha.

יט ואמר אביי מריש הוה גריסנא בגו ביתא ומצלינא בבי כנישתא כיון דשמענא להא דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסנא.

19 Abajje sagte: Anfangs pflegte ich zu Hause zu lernen und im Bethause zu beten, nachdem ich aber das gehört, was R. Ḥija b. Ami im Namen U͑las gesagt hat, seit dem Tage, an dem das Heiligtum zerstört wurde, habe der Heilige, gepriesen sei er, in seiner Welt nichts weiter, als die vier Ellen der Halakha, bete ich nur da, wo ich lerne.

כ רבי אמי ורבי אסי אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי:

20 R. Ami und R. Asi beteten, obgleich sie in Ṭiberias dreizehn Bethäuser hatten, dennoch nirgends anders als zwischen den Säulen, wo sie zu lernen pflegten.

כא ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאילו גבי ירא שמים כתיב (תהלים קיב, א) אשרי איש ירא את ה' ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב (תהלים קכח, ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה:

21 Ferner sagte R. Ḥija b. Ami im Namen U͑las: Größer ist, der von seiner Arbeit genießt, als der Gottesfürchtige. Vom Gottesfürchtigen heißt es: Heil dem Manne, der den Herrn fürchtet, von dem aber, der von seiner Arbeit genießt, heißt es: wenn du von deiner Hände Arbeit issest, Heil dir und wohl dir, Heil dir in dieser Welt, und wohl dir in der zukünftigen Welt; von dem Gottesfürchtigen heißt es nicht: und wohl dir.

כב ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא לעולם ידור אדם במקום רבו שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה

22 Ferner sagte R. Ḥija b. Ami im Namen U͑las: Stets wohne der Mensch im Wohnorte seines Lehrers, denn während der ganzen Zeit, da Šimi? b. Gera lebte, heiratete Šelomo nicht die Tochter des Pareo͑. –

כג והתניא אל ידור

23 Es wird ja aber gelehrt, man wohne nicht!? –

כד לא קשיא הא דכייף ליה הא דלא כייף ליה:

24 Das ist kein Einwand; das eine, wenn er sich seinem Lehrer unterwirft, das andere, wenn er sich ihm nicht unterwirft.

כה אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי מנחם אמר ר' אמי מאי דכתי' (ישעיהו א, כח) ועוזבי ה' יכלו זה המניח ס"ת ויוצא

25 R. Hona b. Jehuda sagte im Namen R. Menaḥems im Namen R. Amis: Es heißt: Die den Herrn verlassen, werden zugrunde gehen. Dies bezieht sich auf den, der die Torarolle liegen läßt und hinausgeht.

כו רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא.

26 R. Abahu ging zwischen Mann und Mann hinaus.

כז בעי רב פפא בין פסוקא לפסוקא מהו

27 R. Papa fragte: Ist es zwischen den Versen [erlaubt]?

כח תיקו

28 Dies bleibt unentschieden.

כט רב ששת מהדר אפיה וגריס אמר אנן בדידן ואינהו בדידהו:

29 R. Šešeth wandte sein Gesicht ab und lernte, indem er sagte: wir mit unserem und sie mit ihrem.

ל אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום

30 R. Hona b. Jehuda sagte im Namen R. Amis: Stets beende man seinen Wochenabschnitt zusammen mit der Gemeinde, zweimal den Text und einmal die Übersetzung,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel