Berakhot 17

Kapitel 17

א לא לעולם יממא הוא והאי דקרו ליה ליליא דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא

1 Nein, talsächlich gehört sie zum Tage, dennoch nennt er sie Nacht, weil es Leute gibt, die zu dieser Zeit schlafen.

ב אמר רבי אחא ברבי חנינא אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כר"ש שאמר משום רבי עקיבא. אמר רבי זירא ובלבד שלא יאמר השכיבנו.

2 R. Aḥa b. R. Ḥanina sagte im Namen des R. Jehošua͑ b. Levi: Die Halakha ist wie R. Šimo͑n, der es im Namen des R. A͑qiba lehrte. R. Zera sagte: Jedoch lese er nicht [das Gebet] ‘Laß uns niederlegen’.

ג כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי אחא ברבי חנינא אמר ריב"ל לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר

3 Als R. Jiçḥaq b. Joseph kam, sagte er: Das, was R. Aḥa b. R. Ḥanina im Namen des R. Jehošua͑ b. Levi gesagt hat, ist nicht ausdrücklich gesagt worden, sondern aus einem Schlüsse gefolgert.

ד דההוא זוגא דרבנן דאשתכור בהלולא דבריה דר' יהושע בן לוי אתו לקמיה דריב"ל אמר כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק:

4 Einst hatten sich nämlich ein paar Jünger bei der Hochzeit eines Sohnes des R. Jehošua͑ b. Levi betrunken, und als sie zu R. Jehošua͑ b. Levi kamen, sagte er: R. Šimo͑n ist es wert, daß man sich auf ihn in einem Notfalle verlasse.

ה מעשה שבאו בניו וכו':

5 EINST KAMEN SEINE SÖHNE &C.

ו ועד השתא לא שמיע להו הא דר"ג

6 Hatten sie denn bis dahin die Lehre R. Gamliéls nicht gekannt!? –

ז הכי קאמרי ליה. רבנן פליגי עילווך ויחיד ורבים הלכה כרבים או דלמא רבנן כוותך סבירא להו והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה אמר להו רבנן כוותי סבירא להו וחייבין אתם והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה:

7 Sie sprachen zu ihm wie folgt: streiten die Rabbanan gegen dich, und wenn ein Einzelner gegen eine Mehrheit streitet, so ist die Halakha nach der Mehrheit zu entscheiden, oder sind die Rabbanan ebenfalls deiner Ansicht und sagen nur deshalb: bis Mitternacht, um den Menschen von einer Übertretung fernzuhalten? Darauf erwiderte er ihnen: Die Rabbanan sind meiner Ansicht, und ihr seid [zu lesen] verpflichtet, und nur deshalb sagen sie: bis Mitternacht, um den Menschen von einer Übertretung fernzuhalten.

ח ולא זו בלבד אמרו אלא וכו':

8 UND NICHT NUR DIESBEZÜGLICH SAGTEN SIE DIES, SONDERN &C.

ט ור"ג מי קאמר עד חצות דקתני ולא זו בלבד אמרו

9 Ist R. Gamliél denn der Ansicht: bis Mitternacht, daß er sagt: und nicht nur diesbezüglich sagten sie dies!? –

י הכי קאמר להו ר"ג לבניה אפילו לרבנן דקאמרי עד חצות מצותה עד שיעלה עמוד השחר והאי דקא אמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה:

10 Vielmehr, R. Gamliél sprach zu seinen Söhnen, wie folgt: selbst nach den Rabbanan, die bis Mitternacht sagen, reicht das Gebot, bis die Morgenröte aufsteigt, und nur deshalb sagen sie: bis Mitternacht, um den Menschen von einer Übertretung fernzuhalten.

יא הקטר חלבים וכו':

11 DAS GEBOT DER AUFRÄUCHERUNG DES FETTES.

יב ואילו אכילת פסחים לא קתני

12 Das Essen des Pesaḥopfers aber nennt er nicht.

יג ורמינהי ק"ש ערבית והלל בלילי פסחים ואכילת פסח מצותן עד שיעלה עמוד השחר

13 Ich will auf einen Widerspruch hinweisen: Das Gebot des Šema͑lesens am Abend, des Lobliedes an den Pesaḥabenden und des Essens des Pesaḥopfers, bis die Morgenröte aufsteigt!?

יד אמר רב יוסף לא קשיא הא ר' אלעזר בן עזריה הא רבי עקיבא דתניא (שמות יב, ח) ואכלו את הבשר בלילה הזה רבי אלעזר בן עזריה אומר נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן (שמות יב, יב) ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות

14 R. Joseph erwiderte: Das ist kein Einwand; das eine nach R. Elea͑zar b. A͑zarja und das andere nach R. A͑qiba. Es wird nämlich gelehrt: Sie sollen das Fleisch in dieser Nacht essen. R. Elea͑zar b. A͑zarja sagte: Hier heißt es: in dieser Nacht, und dort heißt es: ich werde in dieser Nacht durch das Land Miçrajim ziehen; wie dort bis Mitternacht, so auch hier bis Mitternacht.

טו אמר ליה ר' עקיבא והלא כבר נאמר (שמות יב, יא) בחפזון עד שעת חפזון א"כ מה תלמוד לומר בלילה

15 R. A͑qiba entgegnete: Es heißt vorher: in Eile, bis zur Zeit der Eile. Wieso heißt es demnach Nacht!? –

טז יכול יהא נאכל כקדשים ביום תלמוד לומר בלילה בלילה הוא נאכל ולא ביום

16 Man könnte glauben, es sei gleich den geheiligten [Opfern] am Tage zu essen, daher heißt es Nacht, es darf nur bei Nacht gegessen werden, nicht aber am Tage. –

יז בשלמא לר' אלעזר בן עזריה דאית ליה גזירה שוה אצטריך למכתב ליה הזה אלא לר' עקיבא האי הזה מאי עביד ליה

17 Erklärlich ist es nach R. Elea͑zar b. A͑zarja, der eine Wortanalogie anwendet, daß die Schrift in dieser sagt, worauf aber deutet nach R. A͑qiba [das Wort] in dieser!? –

יח למעוטי לילה אחר הוא דאתא סד"א הואיל ופסח קדשים קלים ושלמים קדשים קלים מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד אף פסח נאכל שתי לילות במקום ב' ימים ויהא נאכל לב' לילות ויום אחד קמ"ל בלילה הזה בלילה הזה הוא נאכל ואינו נאכל בלילה אחר

18 Dieses schließt die darauffolgende Nacht aus. Man könnte glauben, daß, da das Pesaḥopfer zu den minderheiligen gehört und das Friedensopfer ebenfalls zu den minderheiligen Opfern gehört, wie das Friedensopfer während zweier Tage und einer Nacht gegessen werden darf, auch das Pesaḥopfer statt an zwei Tagen an zwei Nächten zu essen sei, mithin während zweier Nächte und eines Tages gegessen werden dürfe, so heißt es: in dieser Nacht, es darf nur m dieser Nacht gegessen werden, nicht aber darf es in der folgenden Nacht gegessen werden. – Und jener!? – Es heißt bereits: Morgen, somit ist kein Schriftvers zur Ausschließung der folgenden Nacht nötig. –

יט ור' אלעזר בן עזריה

19 R. Elea͑zar b. A͑zarja

כ (שמות יב, י) מלא תותירו עד בקר נפקא

20 Und jener!? – Er kann dir erwidern: Unter ‘Morgen’ ist überall der nächstfolgende Morgen zu verstehen.

כא ורבי עקיבא אי מהתם הוה אמינא מאי בקר בקר שני

21 Und der andere!? – Wenn nur dies, so könnte man glauben, Morgen heiße bis zum zweiten Morgen. –

כב ורבי אלעזר אמר לך כל בקר בקר ראשון הוא.

22 R. Elea͑zar würde dir antworten: Der ‘Morgen’ bedeutet nur der erste Morgen.

כג והני תנאי כהני תנאי דתניא (דברים טז, ו) שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים

23 Diese Tannaím [führen denselben Streit] wie jene Tannaím. Es wird gelehrt: Dort sollst du das Pesaḥopfer schlachten, am Abend bei Sonnenuntergang, zur Zeit, wo du aus Miçrajim zogst.

כד ר' אליעזר אומר בערב אתה זובח וכבוא השמש אתה אוכל ומועד צאתך ממצרים אתה שורף רבי יהושע אומר בערב אתה זובח כבוא השמש אתה אוכל ועד מתי אתה אוכל והולך עד מועד צאתך ממצרים

24 R. Elie͑zer sagte: Am Abend sollst du es schlachten, bei Sonnenuntergang sollst du es essen, und in der Zeit, wo du aus Miçrajim zogst, sollst du es verbrennen. R. Jehošua͑ aber sagte: Am Abend sollst du es schlachten, bei Sonnenuntergang sollst du es zu essen beginnen, und mit dem Essen fortfahren kannst du bis zur Zeit, wo du aus Miçrajim zogst.

כה א"ר אבא הכל מודים כשנגאלו ישראל ממצרים לא נגאלו אלא בערב שנאמר (דברים טז, א) הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וכשיצאו לא יצאו אלא ביום שנא' (במדבר לג, ג) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה

25 R. Abba sagte: Alle stimmen überein, daß die Jisraéliten, als sie aus Miçrajim erlöst wurden, am Abend erlöst wurden, denn es heißt: der Herr, dein Gott, hat dich nachts aus Miçrajim geführt, und daß sie, als sie auszogen, am Tage auszogen, denn es heißt: am Morgen nach dem Pesaḥfest zogen die Kinder Jisraél mit erhobener Hand aus,

כו על מה נחלקו על שעת חפזון ר' אלעזר בן עזריה סבר מאי חפזון חפזון דמצרים

26 und sie streiten nur über die Zeit der Eile: R. Elea͑zar b. A͑zarja ist der Ansicht, unter ‘Eile’ sei die Eile Miçrajims zu verstehen,

כז ורבי עקיבא סבר מאי חפזון חפזון דישראל

27 und R. A͑qiba ist der Ansicht, unter ‘Eile’ sei die Eile Jisraéls zu verstehen.

כח תנ"ה הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וכי בלילה יצאו והלא לא יצאו אלא ביום שנא' ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה אלא מלמד שהתחילה להם גאולה מבערב:

28 Desgleichen wird gelehrt: Der Herr, dein Gott, hat dich nachts aus Miçrajim geführt; zogen sie denn nachts aus, sie zogen ja am Tage aus, wie es heißt: am Morgen nach dem Pesaḥfest zogen die Kinder Jisraél mit erhobener Hand aus!? Dies lehrt vielmehr, daß die Erlösung schon am Abend begonnen hatte.

כט (שמות יא, ב) דבר נא באזני העם וגו' אמרי דבי ר' ינאי אין נא אלא לשון בקשה אמר ליה הקב"ה למשה בבקשה ממך לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב שלא יאמר

29 Rede doch in die Ohren des Volkes &c. In der Schule R. Jannajs wurde gesagt: ‘Doch’ ist nichts anderes als der Ausdruck einer Bitte; der Heilige, gepriesen sei er, sprach zu Moše: Ich bitte dich, geh und sprich zu den Jisraéliten: ich bitte euch, fordert von den Miçrijim Gold- und Silbergeräte,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel