Berakhot 22

Kapitel 22

א (ישעיהו מה, ז) יוצר אור ובורא חשך

1 ‘Er bildet das Licht und schafft die Finsternis’. –

ב לימא יוצר אור ובורא נוגה

2 Sage man doch: ‘Er bildet das Licht und schafft den Glanz’!? –

ג כדכתיב קאמרינן

3 Man spreche, wie es in der Schrift heißt.

ד אלא מעתה (ישעיהו מה, ז) עושה שלום ובורא רע מי קא אמרינן כדכתיב אלא כתיב רע וקרינן הכל לישנא מעליא הכא נמי לימא נוגה לישנא מעליא

4 Sprechen wir etwa auch ‘Er stiftet Frieden und schafft Böses’, wie es in der Schrift heißt!? Vielmehr heißt es in der Schrift ‘Böses’, und wir sagen beschönigend ‘alles’, ebenso sollte man beschönigend ‘Glanz’ sagen!?

ה אלא אמר רבא כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום

5 Vielmehr, erwiderte Raba, um das Kennzeichen des Tages bei Nacht und das Kennzeichen der Nacht bei Tage zu erwähnen. –

ו בשלמא מדת לילה ביום כדאמרינן יוצר אור ובורא חשך אלא מדת יום בלילה היכי משכחת לה

6 Allerdings das Kennzeichen der Nacht bei Tage, wie wir gesagt; ‘Er bildet das Licht und schafft die Finsternis’, wieso aber das Kennzeichen des Tages bei Nacht!?

ז אמר אביי גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור

7 Abajje erwiderte: [Man sagt ja:] ‘Er rollt hinweg das Licht vor der Finsternis und die Finsternis vor dem Lichte’. –

ח ואידך מאי היא אמר רב יהודה אמר שמואל אהבה רבה וכן אורי ליה רבי אלעזר לר' פדת בריה אהבה רבה

8 Welcher ist der andere? R. Jehuda erwiderte im Namen Šemuéls: [Das Gebet] ‘Mit großer Liebe’. So lehrte auch R. Elea͑zar seinen Sohn R. Pedath: ‘Mit großer Liebe’.

ט תניא נמי הכי אין אומרים אהבת עולם אלא אהבה רבה ורבנן אמרי אהבת עולם וכן הוא אומר (ירמיהו לא, ג) ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד

9 Desgleichen wird gelehrt: Man sage nicht ‘Mit ewiger Liebe’, sondern ‘Mit großer Liebe’. Die Rabbanan aber sagen, man sage ‘Mit ewiger Liebe’, denn es heißt: <i>ich liebte dich mit ewiger Liebe, daher zog ich dich mit Gnade heran</i>.

י א"ר יהודה אמר שמואל השכים לשנות עד שלא קרא ק"ש צריך לברך משקרא ק"ש א"צ לברך שכבר נפטר באהבה רבה

10 R. Jehuda sagte im Namen Šemuéls: Wer früh aufsteht, um zu lernen, muß, wenn bevor er das Šema͑ gelesen hat, den Segensspruch sagen, und wenn nachdem er das Šema͑ gelesen hat, ihn nicht sagen, denn er ist bereits durch [das Gebet] ‘Mit großer Liebe’ davon befreit.

יא אמר רב הונא למקרא צריך לברך ולמדרש א"צ לברך

11 R. Hona sagte: Zum Studium der Schrift und des Midraš muß man den Segensspruch sagen, zum Studium des Talmud braucht man keinen zu sagen.

יב ור' אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך למשנה א"צ לברך

12 R. Elea͑zar sagte: Zum Studium der Schrift und des Talmud muß man den Segensspruch sagen, zum Studium der Mišna braucht man keinen zu sagen.

יג ור' יוחנן אמר אף למשנה נמי צריך לברך [אבל לתלמוד א"צ לברך]

13 R. Joḥanan sagte: Auch zum Studium der Mišna muß man den Segensspruch sagen.

יד ורבא אמר אף לתלמוד צריך (לחזור ו) לברך

טו דאמר רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי רב הוה מקדים וקא משי ידיה ובריך ומתני לן פרקין.

15 R. Ḥija b. Aši erzählte nämlich: Oft stand ich vor Rabh, um (Abschnitte) aus dem Siphra der Schule Rabhs zu lernen. Er wusch zuerst seine Hände, las den Segensspruch und dann erst lehrte er uns den Abschnitt. –

טז מאי מברך א"ר יהודה אמר שמואל אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה

16 Wie lautet der Segensspruch? R. Jehuda erwiderte im Namen Šemuéls: ‘Der uns geheiligt hat durch seine Gebote und uns befohlen hat, uns mit den Worten der Tora zu befassen’.

יז ור' יוחנן מסיים בה הכי הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל

17 R. Joḥanan beendete ihn also: ‘Laß angenehm sein, o Herr, unser Gott, die Worte deiner Tora in unserem Munde, sowie in dem Munde deines Volkes, des Hauses Jisraél. Mögen wir alle, unsere Nachkommen und die Nachkommen deines Volkes, des Hauses Jisraél, deinen Namen erkennen und uns mit deiner Tora befassen. Gepriesen seist du, o Herr, der sein Volk Jisraél die Tora lehrt’.

יח ורב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה אמר רב המנונא זו היא מעולה שבברכות

18 R. Hamnuna sprach also: ‘Der uns von allen Völkern erwählt und uns seine Tora gegeben hat. Gepriesen seist du, o Herr, der du die Tora gegeben’. R. Hamnuna sagte: Dieser ist der beste unter den Segenssprüchen.

יט הלכך לימרינהו לכולהו:

19 Daher sage man sie alle.

כ תנן התם אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר וברכו את העם ג' ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא

20 Dort haben wir gelernt: Der Vorgesetzte rief ihnen zu: ‘Sprechet den einen Segensspruch’. Sodann sprachen sie ihn, lasen das Zehngebot, das ‘Šema͑ -vehaja-vajjomer’, sprachen mit dem Volke drei Segenssprüche: ‘Wahr und feststehend’, den Tempeldienstsegen und den Priestersegen; am Šabbath fügten sie einen Segensspruch für die abtretende Priesterwache hinzu. –

כא מאי ברכה אחת כי הא דרבי אבא ור' יוסי בר אבא אקלעו לההוא אתרא בעו מנייהו מאי ברכה אחת לא הוה בידייהו ואתו שיילוהו לרב מתנה לא הוה בידיה אתו שיילוהו לרב יהודה אמר להו הכי אמר שמואל אהבה רבה

21 Welchen einen Segensspruch? – R. Abba und R. Jose b. Abba trafen einst in einem Orte ein, und man fragte sie, welcher dieser eine Segensspruch sei; sie wußten es aber nicht. Da gingen sie und fragten es R. Mathna, aber auch er wußte es nicht. Als sie endlich zu R. Jehuda kamen und ihn fragten, erwiderte er ihnen: Šemuél sagte, [das Gebet] ‘Mit großer Liebe’,

כב ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי א"ר שמעון בן לקיש יוצר אור כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי זריקא לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דאמר ר' זריקא א"ר אמי אמר ר' שמעון בן לקיש זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו

22 R. Zeriqa aber sagte im Namen R. Amis im Namen des R. Šimo͑n b. Laqiš, [das Gebet] ‘Er schafft das Licht’. Als R. Jiçḥaq b. Joseph kam, sagte er: Das, was R. Zeriqa gesagt [haben soll], ist nicht ausdrücklich gesagt worden, sondern aus einem Schlüsse gefolgert. R. Zeriqa sagte im Namen R. Amis im Namen des R. Šimo͑n b. Laqiš: Dies besagt, daß die Segenssprüche voneinander unabhängig sind.

כג אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי היינו דברכות אין מעכבות זו את זו דלא קא אמרי אהבה רבה

23 Erklärlich ist [die Folgerung], die Segenssprüche seien voneinander nicht abhängig, wenn man sagt, daß sie [das Gebet] ‘Er schafft das Licht’ lasen, da sie ja [das Gebet] ‘Mit großer Liebe’ nicht lasen,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel