Berakhot 60

Kapitel 60

א בנהרדעא לבר מההוא יומא דאתא פולמוסא דמלכא למתא ואטרידו רבנן ולא צלו וצלי לי ביחיד והואי יחיד שלא בחבר עיר

1 außer an jenem Tage, an dem ein Kriegstrupp des Königs in die Stadt kam, wo die Rabbanan in Verwirrung gerieten und nicht das Gebet verrichteten; damals betete ich einzeln und war ein einzelner, wo keine Stadtgemeinde.

ב יתיב רבי חנינא קרא קמיה דר' ינאי ויתיב וקאמר הלכה כר' יהודה שאמר משום ר' אלעזר בן עזריה א"ל פוק קרא קראיך לברא דאין הלכה כרבי יהודה שאמר משום ראב"ע

2 R. Ḥanina, der Bibelkundige, saß vor R. Jannaj, (er saß) und sagte: Die Halakha ist wie R. Jehuda, der im Namen des R. Elea͑zar b. A͑zarja lehrte. Dieser sprach zu ihm: Geh hinaus und lies deine Bibelverse draußen vor; die Halakha ist nicht wie R. Jehuda, der im Namen des R. Elea͑zar b. A͑zarja lehrte.

ג א"ר יוחנן אני ראיתי את רבי ינאי דצלי והדר צלי א"ל רבי ירמיה לר' זירא ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה ולבסוף כוון דעתיה א"ל חזי מאן גברא רבא דקמסהיד עליה:

3 R. Joḥanan erzählte: Ich sah R. Jannaj beten und wieder beten. Da sprach R. Jirmeja zu R. Zera: Vielleicht hätte er zuerst seine Gedanken nicht andächtig gestimmt, später aber stimmte er seine Gedanken andächtig!? Dieser erwiderte: Bedenke doch, welch ein großer Mann dies bezeugt.

ד ר' אמי ור' אסי אע"ג דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא הוו מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי

4 R. Ami und R. Asi beteten, obgleich sie in Ṭiberias dreizehn Bethäuser hatten, dennoch nirgends als zwischen den Säulen, wo sie zu lernen pflegten.

ה איתמר רב יצחק בר אבדימי משום רבינו אמר הלכה כר' יהודה שאמר משום ראב"ע ר' חייא בר אבא צלי והדר צלי א"ל רבי זירא מאי טעמא עביד מר הכי אילימא משום דלא כוון מר דעתיה והאמר ר"א לעולם ימוד אדם את עצמו אם יכול לכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל אלא דלא אדכר מר דריש ירחא

5 Es wurde gelehrt: R. Jiçḥaq b. Evdämi sagte im Namen unseres Lehrers: Die Halakha ist wie R. Jehuda, der im Namen des R. Elea͑zar b. A͑zarja lehrte. R. Ḥija b. Abba betete und betete wiederum. R. Zera sprach zu ihm: Weshalb tut dies der Meister: hat der Meister seine Gedanken nicht andächtig gestimmt, so sagte ja R. Elea͑zar, daß der Mensch sich stets prüfe, kann er sein Herz andächtig stimmen, so bete er, wo nicht, so bete er nicht; hat der Meister etwa des Neumondes nicht erwähnt,

ו והתניא טעה ולא הזכיר של ר"ח בערבית אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשחרית בשחרית אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה במוספין במוספין אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה במנחה

6 so haben wir ja gelernt, daß, wenn jemand sich geirrt, und des Neumondes im Abendgebete nicht erwähnt hat, man ihn nicht wiederholen lasse, weil er dessen im Morgengebete erwähnen kann; und wenn im Morgengebete, man ihn nicht wiederholen lasse, weil er dessen im Zusatzgebete erwähnen kann; und wenn im Zusatzgebete, man ihn nicht wiederholen lasse, weil er dessen im Vespergebete erwähnen kann!?

ז א"ל לאו איתמר עלה א"ר יוחנן בצבור שנו:

7 Jener erwiderte: Ist hierüber etwa nicht gelehrt worden, R. Joḥanan sagte, dies sei bei einer Gemeinschaft gelehrt worden.

ח כמה ישהה בין תפלה לתפלה רב הונא ור"ח חד אמר כדי שתתחונן דעתו עליו וחד אמר כדי שתתחולל דעתו עליו

8 Wie lange warte man zwischen Gebet und Gebet? R. Hona und R. Ḥisda [streiten hierüber]; einer sagt, bis seine Gedanken zum Flehen gestimmt sind, der andere sagt, bis seine Gedanken zum Beten gestimmt sind.

ט מאן דאמר כדי שתתחונן דעתו עליו דכתיב (דברים ג, כג) ואתחנן אל ה' ומ"ד כדי שתתחולל דעתו עליו דכתיב (שמות לב, יא) ויחל משה

9 Einer sagt, bis seine Gedanken zum Flehen gestimmt sind, denn es heißt: und ich flehte zum Herrn; einer sagt, bis seine Gedanken zum Beten gestimmt sind, denn es heißt: und Moše betete.

י אמר רב ענן אמר רב טעה ולא הזכיר של ר"ח ערבית אין מחזירין אותו לפי שאין בית דין מקדשין את החדש אלא ביום

10 R. A͑nan sagte im Namen Rabhs: Wenn jemand sich geirrt und des Neumondes im Abendgebete nicht erwähnt hat, so läßt man ihn nicht wiederholen, weil das Gericht den Neumond erst am Tage weiht.

יא אמר אמימר מסתברא מילתא דרב בחדש מלא אבל בחדש חסר מחזירין אותו

11 Amemar sagte: Es ist einleuchtend, daß die Worte Rabhs sich auf einen vollzähligen Monat beziehen, bei einem unvollzähligen Monate aber, lasse man ihn wohl wiederholen.

יב א"ל רב אשי לאמימר מכדי רב טעמא קאמר מה לי חסר ומה לי מלא אלא לא שנא:

12 R. Aši sprach zu Amemar: Merke, Rabh gibt ja einen Grund an, was liegt nun daran, ob unvollzählig oder vollzählig? Vielmehr besteht hierbei kein Unterschied.

יג <big>הדרן עלך תפלת השחר</big>

יד מתני׳ <big></big> אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים אפי' המלך שואל בשלומו לא ישיבנו ואפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק:

14 MAN STELLE SICH ZUM BETEN NICHT ANDERS ALS MIT SCHWEREM ERNST. DIE FRÜHEREN FROMMEN PFLEGTEN EINE STUNDE ZU VERWEILEN UND DANN ZU BETEN, UM ZUVOR IHR HERZ AUF IHREN VATER IM HIMMEL ZU RICHTEN. SELBST WENN EINEN DER KÖNIG GRÜSST, ERWIDERE MAN IHM NICHT; SELBST WENN EINE SCHLANGE SICH UM SEINE FERSE WINDET, UNTERBRECHE MAN NICHT.

טו <big>גמ׳</big> מנא ה"מ א"ר אלעזר דאמר קרא (שמואל א א, י) והיא מרת נפש

15 GEMARA. Woher dies? R. Elea͑zar erwiderte: Es heißt: und sie war betrübten Gemüts. —

טז ממאי דילמא חנה שאני דהות מרירא לבא טובא

16 Wieso dies, vielleicht war es bei Ḥanna anders, da sie sehr betrübten Gemüts war!?

יז אלא א"ר יוסי בר' חנינא מהכא (תהלים ה, ח) ואני ברב חסדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך

17 Vielmehr, erwiderte R. Jose b. R. Ḥanina, hieraus: ich aber komme durch die Fülle deiner Liebe in dein Haus; in Furcht vor dir bücke ich mich zum Tempel deiner Heiligkeit. —

יח ממאי דילמא דוד שאני דהוה מצער נפשיה ברחמי טובא אלא אמר ר' יהושע בן לוי מהכא (תהלים כט, ב) השתחוו לה' בהדרת קדש אל תקרי בהדרת אלא בחרדת

18 Wieso dies, vielleicht war es bei David anders, da er sich sehr um Barmherzigkeit abhärmte. Vielmehr, erwiderte R. Jehošua͑ b. Levi, hieraus: bücket euch vor dem Herrn im Glanze der Heiligkeit, und man lese nicht behadrath [im Glanze], sondern beḥerdath [in Angst]. —

יט ממאי דילמא לעולם אימא לך הדרת ממש כי הא דרב יהודה הוה מציין נפשיה והדר מצלי אלא א"ר נחמן בר יצחק מהכא (תהלים ב, יא) עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה

19 Wieso dies, vielleicht ist wirklich Glanz zu verstehen, denn R. Jehuda pflegte sich vorher zu schmücken und dann das Gebet zu verrichten!? Vielmehr, erwiderte R. Naḥman b. Jiçḥaq, hieraus: dienet dem Herrn in Furcht und frohlocket mit Beben. —

כ מאי וגילו ברעדה א"ר אדא בר מתנא אמר רבה במקום גילה שם תהא רעדה

20 Was heißt: frohlocket mit Beben? — R. Ada b. Mathna sagte im Namen Rabbas: Wo das Frohlocken, dort das Beben.

כא אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזייה דהוה קא בדח טובא אמר וגילו ברעדה כתיב

21 Abajje saß vor Rabba, und als dieser bemerkte, daß er sehr heiter war, sprach er zu ihm: Es heißt: und frohlocket mit Beben!

כב א"ל אנא תפילין מנחנא

22 Jener erwiderte: Ich habe Tephillin angelegt.

כג ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא חזייה דהוה קא בדח טובא אמר ליה (משלי יד, כג) בכל עצב יהיה מותר כתיב

23 R. Jirmeja saß vor R. Zera, und als dieser bemerkte, daß er sehr heiter war, sprach er zu ihm: Es heißt ja: wo Kummer, da folgt Überfluß!

כד א"ל אנא תפילין מנחנא

24 Jener erwiderte: Ich habe Tephillin angelegt.

כה מר בריה דרבינא עבד הלולא לבריה חזנהו לרבנן דהוו קבדחי טובא

25 Mar, der Sohn Rabinas, feierte die Hochzeit seines Sohnes, und als er bemerkte, daß die Rabbanan sehr heiter waren,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel