Berakhot 7

Kapitel 7

א בניהו בן יהוידע זה סנהדרין ואביתר אלו אורים ותומים

1 Benajahu, Sohn Jehojada͑s, war das [Oberhaupt des] Synedriums, und Ebjathar war [Träger des] Orakelschildes,

ב וכן הוא אומר (שמואל ב כ, כג) ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי כרתי שכורתים דבריהם פלתי שמופלאים בדבריהם ואח"כ שר צבא למלך יואב

2 denn es heißt: Benajahu, Sohn Jehojada͑s, war über das Krethi und Plethi. Weshalb werden sie Krethi und Plethi genannt? – Krethi, weil sie ihre Worte schneiden, Plethi, weil sie durch ihre Worte ausgezeichnet sind. Nachher erst wird Joab, der Feldherr des Königs, genannt.

ג אמר רב יצחק בר אדא ואמרי לה אמר רב יצחק בריה דרב אידי מאי קרא (תהלים נז, ט) עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר.

3 R. Jiçḥaq b. Ada, nach anderen, R. Jiçḥaq b. R. Idi sagte: Hierauf deutet folgender Schriftvers: Wache auf, meine Ehre, erwache, Psalter und Harfe, ich will das Morgenrot wecken.

ד רבי זירא אמר משה לעולם הוה ידע ודוד נמי הוה ידע

4 R. Zera sagte: Tatsächlich kannte dies Moše und kannte dies David. –

ה וכיון דדוד הוה ידע כנור למה ליה לאתעורי משנתיה

5 Wenn David dies kannte, was sollte ihm die Harfe!? – Um ihn aus dem Schlafe zu wecken. –

ו וכיון דמשה הוה ידע למה ליה למימר כחצות משה קסבר שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא דאמר מר למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז

6 Wenn Moše dies kannte, weshalb sagte er ‘gegen Mitternacht’!? – Moše dachte, die Astrologen des Pareo͑ könnten sich irren und dann sagen, Moše sei ein Lügner. Der Meister sagte nämlich: Lehre deine Zunge ‘ich weiß nicht’ zu sagen, denn du könntest als Lügner erscheinen und gefaßt werden.

ז רב אשי אמר בפלגא אורתא דתליסר נגהי ארבסר הוה קאי והכי קאמר משה לישראל אמר הקב"ה למחר כחצות הלילה כי האידנא אני יוצא בתוך מצרים:

7 R. Aši erwiderte: Dies war um Mitternacht des dreizehnten zum vierzehnten, und Moše sprach zu den Jisraéliten: der Heilige, gepriesen sei er, sagte: morgen um Mitternacht, wie eben, werde ich durch Miçrajim ziehen.

ח (תהלים פו, ב) לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני לוי ור' יצחק חד אמר כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות ואני (תהלים קיט, סב) חצות לילה אקום להודות לך

8 Des David: Bewahre meine Seele, denn ich bin fromm. Levi und R. Jiçḥaq [streiten hierüber]. Einer sagt, David sprach vor dem Heiligen, gepriesen sei er: Herr der Welt, bin ich etwa nicht fromm? Alle Könige des Ostens und des Westens schlafen bis drei Stunden, ich aber: um Mitternacht stehe ich auf, um dich zu preisen.

ט ואידך כך אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה ולא עוד אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי ואומר לו מפיבשת רבי יפה דנתי יפה חייבתי יפה זכיתי יפה טהרתי יפה טמאתי ולא בושתי

9 Der andere sagt: David sprach vor dem Heiligen, gepriesen sei er: Herr der Welt, bin ich etwa nicht fromm! Alle Könige des Ostens und des Westens sitzen scharenweise in ihrer Herrlichkeit, ich aber: meine Hände sind stets vom Blute [der] Eihäute und Nachgeburten beschmutzt, um eine Frau ihrem Manne reinzusprechen. Und noch mehr, alles, was ich tun will, überlege ich vorher mit meinem Lehrer Mephibošeth und spreche zu ihm: Meister Mephibošeth, habe ich richtig gerichtet? habe ich richtig schuldig gesprochen? habe ich richtig freigesprochen? habe ich richtig reingesprochen? habe ich richtig unreingesprochen? Ich schäme mich dessen nicht.

י א"ר יהושע בריה דרב אידי מאי קרא (תהלים קיט, מו) ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש

10 R. Jehošua͑ b. R. Idi sagte: Hierauf deutet folgender Schriftvers: vor Königen spreche ich über deine Zeugnisse und schäme mich dessen nicht.

יא תנא לא מפיבשת שמו אלא איש בשת שמו ולמה נקרא שמו מפיבשת שהיה מבייש פני דוד בהלכה לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב

11 Es wird gelehrt: Nicht Mephibošeth, sondern Išbošeth war sein Name; und nur deshalb wird er Mephibošeth genannt, weil er bei der Halakha das Gesicht Davids zu beschämen pflegte. Deshalb war es David beschieden, daß von ihm Kiláb hervorging.

יב וא"ר יוחנן לא כלאב שמו אלא דניאל שמו ולמה נקרא שמו כלאב שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה

12 R. Joḥanan sagte: Nicht Kiláb, sondern Daniél war sein Name; und nur deshalb wird er Kiláb genannt, weil er das Gesicht des Mephibošeth bei der Halakha zu beschämen pflegte.

יג ועליו אמר שלמה בחכמתו (משלי כג, טו) בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני ואומר (משלי כז, יא) חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר.

13 Über ihn spricht Šelomo in seiner Weisheit: mein Sohn, wenn dein Herz weise ist, wird sich auch mein Herz freuen. Ferner: Sei weise, mein Sohn, und erfreue mein Herz, auf daß ich meinen Lästerern Antwort gebe. –

יד ודוד מי קרי לנפשיה חסיד והכתיב (תהלים כז, יג) לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים ותנא משמיה דרבי יוסי למה נקוד על לולא אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבוא אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו

14 Wieso nannte sich David ‘fromm’, es heißt ja: wenn ich nicht glaubte, im Lande des Lebens die Güte des Herrn zu schauen, und im Namen des R. Jose wird gelehrt, auf [den Worten] wenn nicht stehen Punkte, denn David sprach vor dem Heiligen, gepriesen sei er: Herr der Welt, ich vertraue auf dich, daß du dereinst den Gerechten eine gute Belohnung geben wirst, ich weiß jedoch nicht, ob ich unter ihnen einen Anteil habe oder nicht!? –

טו שמא יגרום החטא

15 Die Sünde könnte es verursachen.

טז כדר' יעקב בר אידי דר' יעקב בר אידי רמי כתיב (בראשית כח, טו) והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וכתיב (בראשית לב, ח) ויירא יעקב מאד אמר שמא יגרום החטא

16 Dies nach R. Ja͑qob b. Idi, denn R. Ja͑qob b. Idi wies auf einen Widerspruch hin: Es heißt: siehe, ich bin mit dir und werde dich überall behüten, wo du hingehst, dagegen aber heißt es: und Ja͑qob fürchtete sehr. Er dachte, die Sünde könnte es verursachen.

יז כדתניא (שמות טו, טז) עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית

17 Wie gelehrt wird: Bis hinübergezogen dein Volk, o Herr, bis hinübergezogen das Volk, das du erworben.

יח עד יעבור עמך ה' זו ביאה ראשונה עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שנייה מכאן אמרו חכמים ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון אלא שגרם החטא:

18 Bis hinübergezogen dein Volk, o Herr, dies ist der erste Einzug, bis hinübergezogen das Volk, das du erworben, dies ist der zweite Einzug. Hieraus folgern die Weisen, die Jisraéliten waren würdig, daß ihnen in den Tagen E͑zras Wunder geschähen, wie in den Tagen Jehošua͑s, des Sohnes Nuns, die Sünde aber hat es verursacht.

יט וחכ"א עד חצות: חכמים כמאן סבירא להו אי כרבי אליעזר סבירא להו לימרו כרבי אליעזר

19 DIE WEISEN SAGEN, BIS MITTERNACHT. Wessen Ansicht vertreten die Weisen: sind sie der Ansicht R. Elie͑zers, so sollten sie wie R. Elie͑zer lehren,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel