Chagigah 21

Kapitel 21

א בגזבר המסורות לו אבני בנין עסקינן דכל היכא דמנחה ברשותא דידיה מנחה

1 hier handle es sich um einen Verwalter, dem die Bausteine anvertraut sind, die sich in einem Besitze befinden, wo sie auch sind!? –

ב אלא מסיפא בנאה בתוך ביתו הרי זה לא מעל עד שידור תחתיה בשוה פרוטה מכדי שנויי שנייה מה לי דר ומה לי לא דר היינו כהררין התלויין בשערה

2 Vielmehr, dies bezieht sich auf den Schlußsatz: Baute er ihn in sein Haus ein, so hat er nicht eher eine Veruntreuung begangen, als bis er darin im Werte einer Peruṭa gewohnt hat. Merke, er hat ja damit eine Änderung vorgenommen, was ist nun der Unterschied, ob er [im Hause] gewohnt hat oder nicht!? Deshalb heißt es: wie Berge, die an einem Haare hängen. –

ג ומאי קושיא דלמא לכדרב דאמר רב כגון שהניחה על פי ארובה אי דר ביה אין לא דר ביה לא

3 Was ist dies für ein Einwand: vielleicht ist dies nach Rabh zu erklären, denn Rabh sagte, dies gelte von dem Falle, wenn er ihn nur zum Auflegen auf eine Luke verwandte; daher nur dann, wenn er [im Hause] gewohnt hat, sonst aber nicht!? –

ד אלא לעולם כדרבא ודקא קשיא לך מידי דהוה אמוציא מעות הקדש לחולין התם מידע ידע דאיכא זוזי דהקדש איבעי ליה לעיוני הכא מי ידע היינו כהררין התלויין בשערה:

4 Vielmehr, tatsächlich ist dies auf die Lehre Rabas zu beziehen, wenn du aber einwendest, ebenso verhalte es sich bei jedem anderen, der [irrtümlich] Geld des Heiligtums für Profanes ausgibt, [so ist zu erwidern:] jener wußte, daß Geld des Heiligtums [bei ihm] sich befindet, und sollte vorsichtig sein, aber wußte es denn [der Beauftragte]!? Deshalb heißt es: wie Berge, die an einem Haare hängen.

ה מקרא מועט והלכות מרובות: תנא נגעים ואהלות מקרא מועט והלכות מרובות נגעים מקרא מועט נגעים מקרא מרובה הוא אמר רב פפא הכי קאמר נגעים מקרא מרובה והלכות מועטות אהלות מקרא מועט והלכות מרובות

5 NUR WENIG BEHANDELT IN DER SCHRIFT SIND ZAHLREICH IHRE BESTIMMUNGEN. Es wird gelehrt: Die [Verunreinigung durch] Aussatz und Bezeltung wird in der Schrift nur wenig behandelt, während ihre Bestimmungen zahlreich sind. – Ist denn der Aussatz in der Schrift wenig behandelt, er ist ja in der Schrift viel behandelt!? R. Papa erwiderte: Er meint es wie folgt: der Aussatz ist in der Schrift viel behandelt und seine Bestimmungen sind wenig, die [Verunreinigung durch] Bezeltung wird in der Schrift wenig behandelt und seine Bestimmungen sind zahlreich. –

ו ומאי נפקא מינה אי מסתפקא לך מילתא בנגעים עיין בקראי ואי מסתפקא לך מילתא באהלות עיין במתניתין:

6 In welcher Hinsicht ist dies von Bedeutung? – Ist dir etwas über den Aussatz zweifelhaft, so forsche in der Schrift, ist dir etwas über die [Verunreinigung durch] BezeItung zweifelhaft, so forsche in der Mišna.

ז דינין: מיכתב כתיבן לא נצרכא אלא לכדרבי

7 DAS ZIVILRECHT. Dieses steht ja in der Schrift geschrieben!? – Dies bezieht sich auf die Lehre Rabbis,

ח דתניא רבי אומר (שמות כא, כג) נפש תחת נפש ממון אתה אומר ממון או אינו אלא נפש ממש נאמרה נתינה למטה ונאמרה נתינה למעלה מה להלן ממון אף כאן ממון:

8 denn es wird gelehrt: Rabbi sagte: Leben um Leben, eine Geldentschädigung. Du sagst, eine Geldentschädigung, vielleicht ist dem nicht so, sondern wirklich Leben [um Leben]!? [Hier] unten heißt es geben und vorangehend heißt es geben, wie da eine Geldentschädigung, ebenso hierbei eine Geldentschädigung.

ט עבודות: מיכתב כתיבן לא נצרכא אלא להולכת הדם דתניא (ויקרא א, ה) והקריבו זו קבלת הדם

9 DEN TEMPELDIENST. Dieser steht ja in der Schrift geschrieben!? – Dies bezieht sich auf das Hinbringen des Blutes [zum Altar], denn es wird gelehrt: Sie sollen darbringen, das ist die Aufnahme des Blutes;

י ואפקה רחמנא בלשון הולכה דכתיב (ויקרא א, יג) והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה ואמר מר זו הולכת אברים לכבש

10 der Allbarmherzige gebraucht dafür den Ausdruck ‘bringen’, wie es heißt: der Priester soll alles zusammen darbringen und auf dem Altar in Rauch aufgehen lassen, und der Meister sagte, damit sei das Hinbringen der Opferteile zur Altarrampe gemeint.

יא למימרא דהולכה לא תפקה מכלל קבלה:

11 Demnach ist das Hinbringen von der Aufnahme nicht auszuschließen.

יב טהרות: מיכתב כתיבן לא נצרכא אלא לשיעור מקוה דלא כתיבא דתניא (ויקרא טו, ו) ורחץ (את בשרו) במים במי מקוה את כל בשרו מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום שלש אמות ושיערו חכמים מי מקוה ארבעים סאה:

12 ÜBER REINHEIT. Diese stehen ja in der Schrift geschrieben!? – Dies bezieht sich auf das Maß des Tauchbades, denn es wird gelehrt: Er bade seinen Leib im Wasser, im Wasser des Tauchbades; seinen ganzen Leib, sein ganzer Leib muß vom Wasser umfangen sein. Wieviel ist dies? Eine Elle zu einer Elle in der Höhe von drei Ellen. Danach setzten die Weisen fest, daß das Tauchbad vierzig Sea͑ Wasser haben müsse.

יג טמאות: מיכתב כתיבן לא נצרכא אלא לכעדשה מן השרץ דלא כתיבא דתניא (ויקרא יא, לב) בהם

13 UND UNREINHEIT. Diese stehen ja in der Schrift geschrieben!? – Dies bezieht sich auf ein linsengroßes Stück von einem Kriechtiere, worüber in der Schrift nichts geschrieben ist.

יד יכול בכולן תלמוד לומר מהם יכול במקצתן ת"ל בהם

14 Es wird nämlich gelehrt: An ihnen; man könnte glauben, nur am ganzen, so heißt es: von ihnen; man könnte glauben, auch an einem Teilchen, so heißt es: an ihnen.

טו הא כיצד עד שיגיע במקצתו שהוא ככולו שיערו חכמים בכעדשה שכן חומט תחלתו בכעדשה רבי יוסי בר' יהודה אומר כזנב הלטאה:

15 Wie ist dies zu erklären? Wenn man einen Teil berührt, der einem ganzen gleicht. Die Weisen haben dies auf die Größe einer Linse bemessen, denn die Schneckeist zuerst groß wie eine Linse. R. Jose b. Jehuda sagte: [So groß] wie der Eidechsenschwanz.

טז עריות: מיכתב כתיבן לא נצרכא

16 DIE INZESTGESETZE. Dies steht ja in der Schrift geschrieben!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel