Chagigah 50

Kapitel 50

א חבר ועם הארץ שירשו את אביהם עם הארץ יכול לומר לו טול אתה חטין שבמקום פלוני ואני חטין שבמקום פלוני

1 Wenn ein Genosse und ein Mann aus dem gemeinen Volke ihren Vater, einen Mann aus dem gemeinen Volke, beerben, so kann jener zu diesem sagen: nimm du den Weizen an dieser Stelle, und ich nehme den Weizen an jener Stelle;

ב טול אתה יין שבמקום פלוני ואני יין שבמקום פלוני

2 nimm du den Wein an dieser Stelle und ich nehme den Wein an jener Stelle;

ג אבל לא יאמר לו טול אתה לח ואני יבש טול אתה חטין ואני שעורים

3 er kann aber zu ihm nicht sagen: nimm du das Feuchte und ich nehme das Trockne, nimm du den Weizen und ich nehme die Gerste.

ד ותני עלה אותו חבר שורף הלח ומניח את היבש

4 Hierzu wird gelehrt: dieser Genosse brenne das Feuchte und lasse das Trockne zurück.

ה אמאי יניחנה לגת הבאה בדבר שאין לו גת ויניחנו לרגל בדבר שאינו משתמר לרגל:

5 Weshalb denn, er kann es ja bis zur nächsten Kelterzeit stehen lassen!? – Dies gilt von dem, was nicht gekeltert wird. – Er kann es ja bis zum Feste stehen lassen!? – Was sich bis zum Feste nicht hält.

ו ואם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן: תנן התם מודין בית שמאי ובית הלל שבודקין לעושי פסח ואין בודקין לאוכלי תרומה

6 SAGT ER, ER HABE DARIN EIN VIERTELLOG ALS HEILIGES ABGESONDERT, SO IST ER GLAUBWÜRDIG. Dort haben wir gelernt: Die Schule Šammajs und die Schule Hillels stimmen überein, daß man [einen Gräberpflug] zur Herrichtung des Pesaḥopfers untersuchen dürfe, nicht aber, um Hebe zu essen. –

ז מאי בודקין אמר רב יהודה אמר שמואל מנפח אדם בית הפרס והולך

7 Was heißt untersuchen? R. Jehuda sagte im Namen Šemuéls: Man darf auf einem Gräberpfluge [die Erde] wegblasen und weiter gehen.

ח ור' חייא בר אבא משמיה דעולא אמר בית הפרס שנדש טהור לעושי פסח לא העמידו דבריהן במקום כרת

8 R. Ḥija b. Abba sagte im Namen U͑las: Ein ausgetretener Gräberpflug ist rein. Bei der Darbringung des Pesaḥopfers haben sie bei einem mit der Ausrottung belegten [Verbote] ihre Worte nicht aufrecht erhalten,

ט לאוכלי תרומה העמידו דבריהן במקום מיתה

9 beim Essen von Hebe haben sie bei einem mit dem Tode belegten [Verbote] ihre Worte aufrecht erhalten.

י איבעיא להו בדק לפסחו מהו שיאכל בתרומתו עולא אמר בדק לפסחו מותר לאכול בתרומתו רבה בר עולא אמר בדק לפסחו אסור לאכול בתרומתו

10 Sie fragten: Darf er, wenn er ihn zur Herrichtung seines Pesaḥopfers untersucht hat, Hebe essen? U͑la sagte, hat er ihn zur Herrichtung seines Pesaḥopfers untersucht, dürfe er auch Hebe essen. Rabba b. U͑la sagte, hat er ihn zur Herrichtung seines Pesaḥopfers untersucht, dürfe er keine Hebe essen.

יא א"ל ההוא סבא לא תפלוג עליה דעולא דתנן כוותיה ואם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קדש נאמן אלמא מדמהימן אקדש מהימן נמי אתרומה הכא נמי מדמהימן אפסח מהימן נמי אתרומה:

11 Da sprach ein Greis zu ihm: Streite nicht gegen U͑la; übereinstimmend mit ihm haben wir gelernt: Sagt er, er habe darin ein Viertellog als Heiliges abgesondert, so ist er glaubwürdig. Er ist also, da er hinsichtlich des Heiligen glaubwürdig ist, auch hinsichtlich der Hebe glaubwürdig, ebenso auch hierbei: da er für das Pesaḥopfer verbürgt ist, so ist er verbürgt auch für die Hebe.

יב כדי יין וכדי שמן כו': תנא אין נאמנין לא על הקנקנים ולא על התרומה קנקנים דמאי אי קנקנים דקדש מיגו דמהימן אקדש מהימן נמי אקנקנים אלא קנקנים דתרומה פשיטא השתא אתרומה לא מהימן אקנקנים מהימן

12 BEI BEMISCHTEN KRÜGEN WEIN ODER ÖL &C. Es wird gelehrt: Sie sind weder hinsichtlich der Krüge noch hinsichtlich der Hebe glaubwürdig. – Welcher Krüge: wenn Krüge von Heiligem, so sollten sie ja, da sie hinsichtlich des Heiligen glaubwürdig sind, auch hinsichtlich der Krüge glaubwürdig sein, und wenn Krüge von Hebe, so ist es ja selbstverständlich, sollten sie denn hinsichtlich der Krüge glaubwürdig sein, wo sie sogar hinsichtlich der Hebe nicht glaubwürdig sind!? –

יג אלא בריקנים דקדש ובשאר ימות השנה ובמלאין דתרומה ובשעת הגיתות

13 Vielmehr, dies gilt von leeren Krügen von Heiligem, während des ganzen Jahres, und von gefüllten Krügen von Hebe zur Zeit des Kelterns. –

יד תנן כדי יין וכדי שמן המדומעות מאי לאו מדומעות דתרומה אמרי דבי ר' חייא מדומעות דקדש

14 Wir haben gelernt: Bei bemischten Krügen Wein und Öl. Doch wohl mit Hebe bemischt!? In der Schule R. Ḥijas sagten sie: Mit Heiligem bemischt. –

טו ומי איכא דימוע לקדש אמרי דבי ר' אלעאי במטהר את טבלו ליטול ממנו נסכים:

15 Gibt es denn ein ‘Bemischen’ mit Heiligem!? R. Elea͑ erwiderte: Wenn man Unverzehntetes zur Entnahme von Gußopfern in Reinheit hält.

טז קודם לגיתות שבעים יום: אמר אביי שמע מינה דינא הוא דעילויה אריסא למיטרח אגולפי שבעים יומין מקמי מעצרתא:

16 SIEBZIG TAGE VOR DER KELTERZEIT. Abajje sagte: Hieraus ist zu entnehmen, daß es Pflicht des Pächters ist, siebzig Tage vor der Preßzeit Krüge zu besorgen.

יז <big>מתני׳</big> מן המודיעים ולפנים נאמנין על כלי חרס מן המודיעים ולחוץ אין נאמנין כיצד הקדר שהוא מוכר הקדרות נכנס לפנים מן המודיעים הוא הקדר והן הקדרות והן הלוקחין נאמן יצא אינו נאמן:

17 VON MODAI͑M EINWÄRTS SIND [DIE TÖPFER] HINSICHTLICH [DER REINHEIT VON] TONGEFÄSSEN GLAUBWÜRDIG, VON MODAI͑M AUSWÄRTS SIND SIE NICHT GLAUBWÜRDIG. ZUM BEISPIEL: WENN DER SEINE TÖPFE VERKAUFENDE TÖPFER EINWÄRTS VON MODAI͑M KOMMT, SO IST ER, WENN ER DER TÖPFER IST, DIE TÖPFE SEINE UND SIE DIE KÄUFER SIND, GLAUBWÜRDIG; GEHT ER HINAUS, SO IST ER NICHT MEHR GLAUBWÜRDIG.

יח <big>גמ׳</big> תנא מודיעים פעמים כלפנים פעמים כלחוץ כיצד קדר יוצא וחבר נכנס כלפנים שניהן נכנסין

18 GEMARA. Es wird gelehrt: Modai͑m selbst gilt zuweilen als einwärts und zuweilen als auswärts. Zum Beispiel: wenn der Töpfer herauskommt und der [kaufende] Genosse hineingeht, so gilt es als einwärts; wenn beide hineingehen

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel