Chullin 120

Kapitel 120

א לר' חנינא בר פפא מהו כיון דלא כתב בהו למינהו לא מיחייב או דילמא כיון דהסכים אידיהו כמאן דכתיב בהו למינהו דמיא תיקו:

1 R. Ḥanina b. Papa, wenn man zwei Gräser auf einander gepfropft hat? Ist man nicht schuldig, da es bei diesen nicht heißt: nach seiner Art, oder aber ist es, da [Gott] dem zugestimmt hat, ebenso als würde es auch von ihnen geheißen haben: nach ihrer Art? — Dies bleibt unentschieden.

ב רבי שמעון בן פזי רמי כתיב (בראשית א, טז) ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הגדול ואת המאור הקטן אמרה ירח לפני הקב"ה רבש"ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אמר לה לכי ומעטי את עצמך

2 R. Šimo͑n b. Pazi wies auf einen Widerspruch hin: es heißt: Gott machte die zwei großen Leuchten, und dagegen heißt es: die große Leuchte &c. und die kleine Leuchte!? Der Mond sprach vor dem Heiligen, gepriesen sei er: Herr der Welt, ist es denn angängig, daß zwei Könige sich einer Krone bedienen? Er erwiderte ihm: Geh und vermindere dich.

ג אמרה לפניו רבש"ע הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי אמר לה לכי ומשול ביום ובלילה אמרה ליה מאי רבותיה דשרגא בטיהרא מאי אהני אמר לה זיל לימנו בך ישראל ימים ושנים אמרה ליה יומא נמי אי אפשר דלא מנו ביה תקופותא דכתיב (בראשית א, יד) והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים זיל ליקרו צדיקי בשמיך (עמוס ז, ב) יעקב הקטן שמואל הקטן (שמואל א יז, יד) דוד הקטן

3 Hierauf sprach er vor ihm: Herr der Welt, soll ich mich deshalb vermindern, weil ich vor dir eine richtige Sache gesprochen habe!? Er erwiderte ihm: So geh und herrsche bei Tag und bei Nacht Er sprach: Was ist dies für ein Vorzug, was nützt eine Leuchte am Mittag!? Da sprach er zu ihm: Geh, die Jisraéliten sollen nach dir Tage und Jahre berechnen. Er sprach: Die Jahreszeiten sind ja nicht ohne die Sonne zu berechnen!? So heißt es: sie sollen zu Zeichen, zu Zeitbestimmungen, zu Tagen und zu Jahren sein. — Geh, nach dir sollen die Frommen benannt werden: Ja͑qobder Kleine, Semuél der Kleine, David der Kleine.

ד חזייה דלא קא מיתבא דעתה אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח והיינו דאמר ר"ש בן לקיש מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו (במדבר כח, טו) לה' אמר הקב"ה שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח

4 Als der Heilige, gepriesen sei er, sah, daß ihn dies nicht beruhigte, sprach er: Bringet für mich ein Sühnopfer dar, weil ich den Mond verkleinert habe. Das ist es, was R. Šimo͑n b. Laqiš sagte: Womit ist der Ziegenbock des Neumondes anders, daß es bei diesem heißt: für den Herrn? Der Heilige, gepriesen sei er, sprach: Dieser Bock soll mir Sühne schaffen dafür, daß ich den Mond verkleinert habe.

ה רב אסי רמי כתיב (בראשית א, יב) ותוצא הארץ דשא בתלת בשבתא וכתיב (בראשית ב, ה) וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ במעלי שבתא מלמד שיצאו דשאים ועמדו על פתח קרקע עד שבא אדם הראשון ובקש עליהם רחמים וירדו גשמים וצמחו ללמדך שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים

5 R. Asi wies auf einen Widerspruch hin: Beim dritten Tage heißt es: die Erde brachte Grünes hervor, und beim Vorabend des Šabbaths heißt es: und das Gewächs des Feldes war noch nicht auf der Erde!? Dies lehrt, daß die Gräser hervorgekommen waren und am Eingange der Erde gestanden haben, bis Adam der Urmensch kam und für sie um Erbarmen flehte; sodann kam Regen hernieder, und sie wuchsen hervor. Dies lehrt dich, daß der Heilige, gepriesen sei er, nach dem Gebete der Frommen verlangt.

ו רב נחמן בר פפא הויא ליה ההיא גינתא שדי ביה ביזרני ולא צמח בעא רחמי אתא מיטרא וצמח אמר היינו דרב אסי:

6 R. Naḥman b. Papa hatte einen Garten, in dem er Aussaat auswarf, aber nichts sproß hervor; da flehte er um Erbarmen, worauf Regen kam und [der Same] aufging. Hierauf sprach er: Das ist es, was R. Asi gesagt hat.

ז אמר רב חנן בר רבא (דברים יד, ז) השסועה בריה בפני עצמה היא שיש לה שני גבין ושני שדראות וכי משה רבינו קניגי היה או בליסטרי היה מכאן תשובה לאומר אין תורה מן השמים

7 R. Ḥanan b. Raba sagte: Das geteilte, dieses ist eine Art für sich, denn sie hat zwei Rücken und zwei Rückgrate. War Moše etwa ein Kynegos [Jäger] oder ein Ballistar [Bogenschütze]? Dies ist eine Antwort für den, der sagt, die Tora sei nicht vom Himmel.

ח א"ל רב חסדא לרב תחליפא בר אבינא זיל כתוב קניגי ובליסטרי באגדתיך ופרשה

8 R. Ḥisda sprach zu R. Taḥlipha b. Abina: Geh, schreibe ‘Kynegos’ und ‘Ballistar’ und ihre Erklärung in dein Agadabuch.

ט (יהושע יג, ג) (ואת) חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים אמר חמשה וחשיב שיתא אמר ר' יונתן ארונקי שלהן חמשה א"ל רב חסדא לר' תחליפא בר אבינא כתוב ארונקי באגדתיך ופרשה ופליגא דרב דאמר רב עוים מתימן באו

9 Die fünf Fürsten der Pelištim, der von A͑za, der von As͑dod, der von Ašqelon, der von Gath, der von E͑qron und die A͑vvim; er spricht von fünf und zählt sechs auf!? R. Jonathan erwiderte: Authentes waren es nur fünf. R. Ḥisda sprach zu R. Taḥlipha b. Abina: Schreibe ‘Authentes’ und seine Erklärung in dein Agadabuch. Er streitet also gegen Rabh, denn Rabh sagte, die A͑vvim kamen aus Teman.

י תניא נמי הכי עוים מתימן באו ולמה נקרא שמן עוים שעיותו את מקומן ד"א עוים שאיוו לאלהות הרבה ד"א עוים שכל הרואה אותם אוחזתו עוית א"ר יוסף ואית להו שיתסרי דרי שיני לכל חד וחד

10 Ebenso wird auch gelehrt: Die A͑vvim kamen aus Teman, und A͑vvim heißen sie nur deshalb, weil sie ihre Heimat veröden [i͑vvu] ließen. Eine andere Erklärung: A͑vvim [heißen sie deshalb], weil sie nach vielen Göttern gelüsteten [ivu]. Eine andere Erklärung: A͑vvim [heißen sie deshalb], weil jeder, der sie sah, von einem Beben [a͑vith] ergriffen wurde. R. Joseph sagte: Jeder von ihnen hatte sechzehn Reihen Zähne.

יא אמר ר"ש בן לקיש הרבה מקראות שראויין לשרוף כספרי מינין והן הן גופי תורה (דברים ב, כג) והעוים היושבים בחצרים עד עזה מאי נפקא לן מינה

11 R. Šimo͑n b. Laqiš sagte: Es gibt viele Schriftverse, die [scheinbar] gleich den Büchern der Minäer verbrannt werden sollten, und doch sind die Bestandteile der Tora. Und die A͑vvim, die in Gehöften bis nach A͑za hin wohnen. Was geht hieraus hervor?

יב מדאשבעיה אבימלך לאברהם (בראשית כא, כג) אם תשקור לי ולניני ולנכדי אמר הקב"ה ליתו כפתורים ליפקו מעוים דהיינו פלשתים וליתו ישראל ליפקו מכפתורים

12 Abimelekh hatte Abraham beschworen: daß du an mir, meinen Nachkommen und meinen Enkeln nicht treulos handelst. Daher sprach der Heilige, gepriesen sei er: Mögen die Kaphtorim kommen und den A͑vvim, die Pelištim sind, [das Land] abnehmen, und dann die Jisraéliten kommen und es den Kaphtorim abnehmen.

יג כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר כא, כו) כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי היא והוא נלחם במלך מואב וגו' מאי נפקא מינה דאמר להו הקב"ה לישראל (דברים ב, ט) אל תצר את מואב אמר הקב"ה ליתי סיחון ליפוק ממואב וליתו ישראל וליפקו מסיחון והיינו דאמר רב פפא עמון ומואב טיהרו בסיחון

13 Desgleichen heißt es: denn Ḥešbon ist eine Stadt Siḥons &c. Was geht hieraus hervor? Der Heilige, gepriesen sei er, hatte zu den Jisraéliten. gesagt: Du sollst Moáb nicht befehden. Daher sprach der Heilige, gepriesen sei er: Mag Siḥon kommen und es Moáb abnehmen, und dann die Jisraéliten kommen und es Siḥon abnehmen. Das ist es, was R. Papa sagte: A͑mmon und Moáb wurden durch Siḥon gereinigt.

יד (דברים ג, ט) צידונים יקראו לחרמון שריון תנא שניר ושריון מהרי ארץ ישראל מלמד שכל אחד ואחד מאומות העולם הלך ובנה לו כרך גדול לעצמו והעלה לו על שם הרי ארץ ישראל ללמדך שאפילו הרי ארץ ישראל חביבין על האומות העולם

14 Die Çidonim nennen Ḥermon Sirjon. Es wird gelehrt: Senir und Sirjon gehören zu den Bergen des Jisraéllandes; dies lehrt, daß von den weltlichen Völkern jeder ging und für sich eine große Stadt baute, die er mit dem Namen eines Berges im Jisraéllande belegte. Dies lehrt, daß sogar die Berge des Jisraéllandes bei den weltlichen Völkern beliebt sind.

טו כיוצא בו (בראשית מז, כא) ואת העם העביר אותו לערים מאי נפקא מינה דלא ליקרו לאחיו גלוותא:

15 Desgleichen heißt es: und das Volk brachte er nach den Städten. Was geht hieraus hervor? Damit sie seine Brüder nicht Wanderer nennen sollten.

טז סימני העוף לא נאמרו: ולא והתניא (ויקרא יא, יג) נשר

16 NICHT ABER DIE KENNZEICHEN BEIM GEFLÜGEL. Etwa nicht, es wird ja gelehrt: Den Adler,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel