Chullin 146

Kapitel 146

א בשלמא לרבי שמעון בן לקיש לדבריהם קאמר להו לדידי לא שנא אבר דעובר ולא שנא אבר דבהמה כי הדדי נינהו
1 Allerdings entgegnete er ihnen nach R. Šimo͑n b. Laqiš nach ihrer Ansicht: nach meiner Ansicht gibt es keinen Unterschied zwischen einem Gliede der Geburt und einem Gliede des Viehs, denn sie gleichen einander,
ב אלא לרבי יוחנן קשיא
2 gegen R. Joḥanan aber ist dies ja ein Einwand!?
ג אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רבי שמעון בן לקיש כמחלוקת בעוברים כך מחלוקת באיברין ורבי יוחנן אמר מחלוקת באבר דעובר אבל באבר דבהמה ד"ה אין שחיטה עושה ניפול
3 Vielmehr, ist dies gelehrt worden, so wird es wie folgt lauten: R. Šimo͑n b. Laqiš sagte: Wie sie über die Geburt streiten, so streiten sie auch über einzelne Glieder, R. Joḥanan aber sagte: Sie streiten nur über ein Glied der Geburt, über ein Glied vom Vieh selbst aber stimmen sie überein, daß das Schlachten das Abfallen nicht bewirke.
ד א"ר יוסי בר' חנינא מ"ט דרבי יוחנן אליבא דר"מ האי גופה והאי לאו גופה
4 R. Jose b. R. Ḥanina sagte: Folgendes ist der Grund R. Joḥanans: nach R. Meír gehört das eine zu seinem Körper und das andere nicht zu seinem Körper.
ה אמר רב יצחק בר יוסף א"ר יוחנן הכל מודים שמיתה עושה ניפול ואין שחיטה עושה ניפול
5 R. Jiçḥaq b. Joseph sagte im Namen R. Joḥanans: Alle stimmen überein, daß das Verenden das Abfallen [des Gliedes] bewirke und das Schlachten es nicht bewirke.
ו במאי עסקינן אילימא באבר דעובר מיפלג פליגי אלא באבר דבהמה מיתה תנינא שחיטה תנינא
6 Wovon wird hier gesprochen: wollte man sagen, vom Gliede der Geburt, so streiten sie ja hierüber, und wollte man sagen, vom Gliede des Viehs, so haben wir dies ja vom Verenden gelernt und vom Schlachten gelernt!?
ז מיתה תנינא מתה הבהמה הבשר צריך הכשר והאבר מטמא משום אבר מן החי ואינו מטמא משום אבר מן הנבלה דברי ר' מאיר
7 Wir haben dies vom Verenden gelernt: Ist das Vieh verendet, so benötigt das Fleisch der Befähigung und das Glied ist als Glied von einem lebenden [Vieh], nicht aber als Glied von einem Aase verunreinigend — so R. Meír.
ח שחיטה נמי תנינא נשחטה בהמה הוכשרו בדמיה דברי ר"מ ר"ש אומר לא הוכשרו
8 Wir haben dies vom Schlachten gelernt: Ist das Vieh geschlachtet worden, so sind sie durch das Blut befähigt — so R. Meír. R. Šimo͑n sagt, sie seien dadurch nicht befähigt worden.
ט אי מההיא ה"א מאי הוכשרו אבשר
9 Wenn hieraus, so könnte man glauben, [das Wort] ‘befähigt’ beziehe sich nur auf das Fleisch.
י והא הוכשרו קתני מהו דתימא חד לבשר הפורש מן הבהמה וחד לבשר הפורש מן האבר
10 Es heißt ja aber: so sind sie befähigt!? — Man könnte glauben, dies sei auf das vom Vieh losgetrennte Fleisch und auf das vom Gliede losgetrennte Fleisch zu beziehen.
יא ומאי אולמיה דהאי מהאי סלקא דעתך אמינא הואיל ומטמא טומאה חמורה אגב אביו אימא לא ליבעי הכשר קמשמע לן
11 Womit ist dieses bedeutender als jenes? — Man könnte glauben, dieses brauche, da es durch das, wovon es herkommt, schwerer unrein wird, keiner Befähigung, so lehrt er uns.
יב אמר רב יוסף נקוט ' דרב יצחק בר יוסף בידך דרבה בר בר חנה קאי כוותיה דתניא (שמות כב, ל) ובשר בשדה טרפה לא תאכלו להביא האבר והבשר המדולדלין בבהמה ובחיה ובעוף ושחטן שהן אסורין ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן
12 R. Joseph sagte: Halte dich an das, was R. Jiçḥaq b. Joseph gesagt hat, denn Rabba b. Bar Ḥana stimmt mit ihm überein. Es wird nämlich gelehrt: <i>Fleisch auf dem Felde, Zerrissenes, sollt ihr nicht essen</i>; dies schließt das nachhängende Glied oder Fleisch an einem Vieh, Wild oder Geflügel, das man geschlachtet hat, ein. Hierzu sagte Rabba b. Bar Ḥana im Namen R. Joḥanans,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel