Chullin 154

Kapitel 154

א אי לטומאת נבלות תנינא

1 und wenn hinsichtlich der Unreinheit von Aas, so haben wir es ja gelernt.

ב טומאת אוכלין דתניא העור והשליא אין מטמאין טומאת אוכלין עור ששלקו והשליא שחישב עליה מטמאין טומאת אוכלין

2 Hinsichtlich der Verunreinigungsfähigkeit von Speisen, denn wir haben gelernt: Die Haut und die Eihaut sind nicht als Speise verunreinigungsfähig; hat man die Haut gesotten oder die Eihaut [zu essen] beabsichtigt, so sind sie als Speisen verunreinigungsfähig.

ג טומאת נבילות נמי תנינא (ויקרא יא, לט) בנבלתה ולא בעור ולא בעצמות ולא בגידין ולא בקרנים ולא בטלפים

3 Hinsichtlich der Unreinheit von Aas, denn wir haben gelernt: Sein Aas, nicht aber die Haut, die Knochen, die Adern, die Hörner und die Hufe.

ד ואמר רבה בר רב חנא לא נצרכה אלא שעשאן ציקי קדרה

4 Hierzu sagte Rabba b. R. Ḥana, dies sei wegen des Falles nötig, wenn man sie im Topfe geschmort hat.

ה לעולם טומאת אוכלין ושאני עור חמור דמאיס:

5 Tatsächlich hinsichtlich der Verunreinigungsfähigkeit als Speise, denn anders verhält es sich bei einem Esel, da er widerlich ist.

ו שליא שיצתה: א"ר אלעזר לא שנו אלא שאין עמה ולד אבל יש עמה ולד אין חוששין לולד אחר ור' יוחנן אמר בין אין עמה ולד בין יש עמה ולד חוששין לולד אחר

6 IST EINE EIHAUT HERAUSGETRETEN. R. Elea͑zar sagte: Dies lehrten sie nur von dem Falle, wenn darin keine Geburt ist, ist aber darin eine Geburt, so berücksichtige man eine andere Geburt nicht. R. Joḥanan aber sagte: Man berücksichtige, einerlei ob darin keine Geburt ist oder darin eine Geburt, eine andere Geburt.

ז איני והא א"ר ירמיה לחומרא אמרה ר' אלעזר

7 Dem ist ja aber nicht so, R. Jirmeja sagte ja, R. Elea͑zar lehre es erschwerend!?

ח אלא אי אתמר הכי אתמר א"ר אלעזר לא שנו אלא שאינה קשורה בולד אבל קשורה בולד אין חוששין לולד אחר

8 Vielmehr, ist dies gelehrt worden, so wird es wie folgt lauten: R. Elea͑zar sagte: Dies lehrten sie nur von dem Falle, wenn sie nicht mit der Geburt verbunden ist, ist sie aber mit der Geburt verbunden, so berücksichtige man eine andere Geburt nicht.

ט ור' יוחנן אמר אנו אין לנו אלא שליא בלא ולד אבל יש עמה ולד בין קשורה בולד בין אין קשורה בולד אין חוששין לולד אחר והיינו דאמר ר' ירמיה לחומרא אמרה ר' אלעזר

9 R. Joḥanan aber sagte: Wir sprechen nur von einer Eihaut ohne Geburt, ist aber darin eine Geburt, so ist, einerlei ob sie mit der Geburt verbunden ist oder nicht, eine andere Geburt nicht zu berücksichtigen. Das ist es, was R. Jirmeja sagte, R. Elea͑zar lehre es erschwerend.

י תניא כוותיה דר' אלעזר המפלת מין בהמה חיה ועוף ושליא עמהן בזמן שקשורה בהן אין חוששין לולד אחר אינה קשורה בהן הריני מטיל עליה חומר שני ולדות

10 Übereinstimmend mit R. Elea͑zar wird gelehrt: Wenn [ein Weib] eine Art Vieh, Wild oder Vogel und damit eine Eihaut ausgestoßen hat, so ist, wenn sie mit jener verbunden ist, eine andere Geburt nicht zu berücksichtigen, und wenn sie nicht verbunden ist, so lege man ihr die Erschwerung zweier Geburten auf,

יא שאני אומר שמא נימוח שפיר של שליא שמא נימוחה שליתו של שפיר:

11 denn man nehme an, die Nachgeburt der einen Eihaut und die Eihaut der anderen Nachgeburt kann sich aufgelöst haben.

יב המבכרת שהפילה [וכו]: מאי טעמא אמר רב איקא בריה דרב אמי רוב בהמות יולדות דבר הקדוש בבכורה ומיעוט בהמות דבר שאינו קדוש בבכורה ומאי ניהו נדמה

12 HAT EIN ERSTGEBÄRENDES &C. AUSGESTOSSEN. Aus welchem Grunde? R. Iqa, Sohn des R. Ami erwiderte: Die Mehrheit des Viehs wirft das, woran die Heiligkeit des Erstgeborenen haftet, und die Minderheit wirft das, woran die Heiligkeit des Erstgeborenen nicht haftet, nämlich Unähnliches,

יג וכל היולדות יולדות מחצה זכרים ומחצה נקבות סמוך מיעוטא דנדמה למחצה דנקבות והוו להו זכרים מיעוטא:

13 ferner wirft die Hälfte Männchen und die Hälfte Weibchen, somit vereinige man die Minderheit der Unähnlichen mit der Hälfte der Weibchen, sodaß die Männchen in der Minderheit sind.

יד ובמוקדשין תקבר: מ"ט רובא בר מיקדש הוא:

14 WENN EIN OPFERTIER, SO IST SIE ZU BEGRABEN. Aus welchem Grunde? – Die Mehrheit besteht aus solchen, woran die Heiligkeit haftet.

טו ואין קוברים אותה: אביי ורבא דאמרי תרווייהו כל דבר שיש בו רפואה אין בו משום דרכי האמורי אין בו רפואה יש בו משום דרכי האמורי

15 MAN DART SIE NICHT &C. BEGRABEN. Abajje und Raba sagten beide: Alles, was zu Heilzwecken erfolgt, gilt nicht als emoritischer Brauch, und was nicht zu Heilzwecken erfolgt, gilt als emoritischer Brauch.

טז והתניא אילן שמשיר פירותיו סוקרו בסיקרא וטוענו באבנים בשלמא טוענו באבנים כי היכי

16 Es wird ja aber gelehrt, wenn ein Baum die Früchte abwirft, so bestreiche man ihn mit Farbe und belaste ihn mit Steinen. Erklärlich ist es, daß man ihn mit Steinen belaste, damit seine Kraft abnehme,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel