Chullin 179

Kapitel 179

א אלמא איסור מוקדשין קדים

1 Demnach tritt ja das Verbot des Heiligen früher ein!? –

ב אע"ג דאיסור מוקדשין קדים אתי איסור גיד חייל עלייהו שכן איסורו נוהג בבני נח

2 Wenn auch das Verbot des Heiligen früher eintritt, so erstreckt sich das Verbot der Spannader dennoch auf dieses, da das Verbot derselben auch für Noaḥiden Geltung hat. –

ג מאן שמעת ליה האי סברא ר' יהודה והא מתניתין דלא כרבי יהודה דקתני נוהג בבהמה ובחיה בירך של ימין ובירך של שמאל

3 Der dieser Ansicht ist, ist R. Jehuda, und unsre Mišna vertritt ja nicht die Ansicht R. Jehudas, denn sie lehrt, es habe Geltung beim Vieh und beim Wilde, bei der rechten Hüfte und bei der linken Hüfte!? –

ד האי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

4 Dieser Autor ist seiner Ansicht in dieser Hinsicht und streitet gegen ihn in jener Hinsicht. –

ה אימר דשמעת ליה לרבי יהודה בטמאה דאיסור לאו קדשים דאיסור כרת מי שמעת ליה

5 Allerdings ist R. Jehuda dieser Ansicht hinsichtlich des Unreinen, das nur mit einem Verbote belegt ist, ist er etwa dieser Ansicht auch hinsichtlich des Heiligen, das mit der Ausrottung belegt ist!? –

ו אלא הכא במבכרת עסקינן דברחם קדוש

6 Vielmehr, hier wird von einem Erstgeborenen gesprochen, das schon im Muttermunde heilig ist.

ז ואי בעית אימא ולדות קדשים בהווייתן הן קדושים

7 Wenn du aber willst, sage ich: die Jungen des Heiligen sind erst bei ihrem Sein heilig.

ח אמר רבי חייא בר יוסף לא שנו אלא קדשים הנאכלין אבל קדשים שאינן נאכלין אין איסור גיד נוהג בהן ורבי יוחנן אמר אחד קדשים הנאכלין ואחד קדשים שאין נאכלין איסור גיד נוהג בהן

8 R. Ḥija b. Joseph sagte: Dies lehrten sie nur vom Heiligen, das gegessen wird, bei Heiligem aber, das nicht gegessen wird, hat das Verbot der Spannader keine Geltung. R. Joḥanan aber sagte: Das Verbot der Spannader hat Geltung sowohl beim Heiligen, das gegessen wird, als auch beim Heiligen, das nicht gegessen wird.

ט אמר רב פפא ולא פליגי כאן להלקותו כאן להעלותו

9 R. Papa sagte: Sie streiten aber nicht, denn eines gilt von der Geißelung und eines gilt von der Darbringung.

י איכא דאמרי אמר רב פפא ולא פליגי כאן לחלצו וכאן להעלותו

יא רב נחמן בר יצחק אמר להעלותו פליגי דתניא (ויקרא א, ט) והקטיר הכהן את הכל המזבחה לרבות העצמות והגידין והקרנים והטלפים

11 R. Naḥman b. Jiçḥaq sagte: Über die Darbringung streiten sie, denn es wird gelehrt: Der Priester soll alles auf dem Altar aufräuchern, dies schließt die Knochen, die Adern, die Hörner und die Klauen ein.

יב יכול אפילו פרשו ת"ל (דברים יב, כז) ועשית עולותיך הבשר והדם

12 Man könnte glauben, auch wenn sie getrenntsind, so heißt es: du sollst deine Brandopfer herrichten, das Fleisch und das Blut.

יג אי בשר ודם יכול יחלוץ גידים ועצמות ויעלה בשר לגבי מזבח ת"ל (ויקרא א, ט) והקטיר הכהן את הכל המזבחה הא כיצד מחוברין יעלו פרשו אפילו בראשו של מזבח ירדו

13 Wenn nur Fleisch und Blut, so könnte man glauben, man löse die Adern und die Knochen ab und bringe das Fleisch auf dem Altar dar, so heißt es: der Priester soll alles auf dem Altar aufräuchern. Wie ist dies nun zu erklären? Anhaftend kommen sie mit hinauf, getrennt sind sie, selbst wenn sie sich bereits auf dem Altar befinden, herabzunehmen.

יד ומאן תנא דשמעת ליה דאמר פרשו ירדו רבי היא דתניא והקטיר הכהן את הכל לרבות העצמות והגידים והקרנים והטלפים ואפילו פרשו

14 Der Autor, welcher lehrt, wenn getrennt, seien sie herabzunehmen, ist Rabbi, denn es wird gelehrt: Der Priester soll alles aufräuchern, dies schließt die Knochen, die Adern, die Hörner und die Klauen ein, selbst wenn sie getrennt sind.

טו והא מה אני מקיים ועשית עולותיך הבשר והדם בפוקעין הא כיצד עיכולי בשר אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי גידים ועצמות

15 Worauf aber beziehe ich [die Worte:] du sollst deine Brandopfer herrichten, das Fleisch und das Blut? Auf das Herabfallende; die angebrannten Stücke des Fleisches lege man zurück hinauf, die angebrannten Stücke von den Adern und Knochen lege man nicht zurück hinauf.

טז רבי אומר כתוב אחד אומר והקטיר הכהן את הכל ריבה וכתוב אחד אומר ועשית עולותיך הבשר והדם מיעט הא כיצד מחוברין יעלו פרשו אפילו בראשו של מזבח ירדו

16 Rabbi sagte: Ein Schriftvers lautet: der Priester soll alles aufräuchern, einschließend, und ein Schriftvers lautet: du sollst deine Brandopfer herrichten, das Fleisch und das Blut, ausschließend, wie ist dies zu erklären? Anhaftend kommen sie mit hinauf, getrennt sind sie, selbst wenn sie sich auf dem Altar befinden, herabzunehmen. –

יז ורבנן מחוברין לא איצטריך קרא לרבויי מידי דהוה אראשה של עולה כי איצטריך קרא לפרשו

17 Und die Rabbanan!? – Wegen des Anhaftenden ist kein Schriftvers zur Einschließung nötig, denn auch der Kopf des Brandopfers gehört dazu, nötig ist er nur wegen des Falles, wenn sie getrennt sind. –

יח ורבי מחוברין דהיתירא

18 Und Rabbi!? – Wegen des anhaftenden Erlaubten

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel