Chullin 180

Kapitel 180

א לא איצטריך קרא לרבויי כי איצטריך קרא לגיד הנשה במחובר

1 ist auch kein Schriftvers nötig, nötig ist er vielmehr wegen der anhaftenden Spannader. – Und die Rabbanan!? –

ב ורבנן (יחזקאל מה, טו) ממשקה ישראל מן המותר לישראל

2 [Es heißt:] von den Getränken Jisraéls, von dem, was den Jisraéliten erlaubt ist. –

ג ורבי מידי דהוה אחלב ודם ורבנן מצותן בכך שאני

3 Und Rabbi!? – Dies ist beim Talge und beim Blute der Fall. – Und die Rabbanan!? – Anders ist es, wenn das Gebot auf diese Weise zu erfolgen hat.

ד אמר רב הונא גיד הנשה של עולה חולצו לתפוח אמר רב חסדא מרי דיכי מי כתיב על כן לא יאכל המזבח (בראשית לב, לג) על כן לא יאכלו בני ישראל כתיב

4 R. Hona sagte: Die Spannader des Brandopfers löse man ab [und werfe] sie auf den Aschenhaufen. R. Ḥisda sprach: Herr deiner, heißt es denn: daher verzehre der Altar nicht, es heißt ja:daher essen die Kinder Jisraéls nicht!? –

ה ורב הונא ממשקה ישראל מן המותר לישראל

5 Und R. Hona!? – Er entnimmt es aus [den Worten:] von den Getränken Jisraéls, von dem, was den Jisraéliten erlaubt ist.

ו מיתיבי גיד הנשה של שלמים מכבדו לאמה ושל עולה מעלהו מאי לאו מעלהו ומקטירו

6 Man wandte ein: Die Spannader des Heilsopfers fege man in den Abfluß und die des Brandopfers bringe man hinauf. Man bringe sie wohl hinauf und räuchere sie auf!? –

ז לא מעלהו וחולצו ומאחר שחולצו למה מעלהו משום שנאמר (מלאכי א, ח) הקריבהו נא לפחתך

7 Nein, man bringe sie hinauf und löse sie ab. – Wozu braucht man sie, wenn man sie ablöst, hinaufzubringen!? – Weil es heißt: bringe es deinem Statthalter dar.

ח תניא כוותיה דרב הונא גיד הנשה של שלמים מכבדו לאמה ושל עולה חולצו לתפוח

8 Übereinstimmend mit R. Hona wird gelehrt: Die Spannader des Heilsopfers fege man in den Abfluß und die des Brandopfers löse man ab [und werfe] sie auf den Aschenhaufen.

ט תנן התם תפוח היה באמצע המזבח פעמים היה עליו כשלש מאות כור אמר רבא גוזמא

9 Dort haben wir gelernt: In der Mitte des Altars war ein Aschenhaufen, der zuweilenan dreihundert Kor betrug. Raba sagte: Eine Übertreibung.

י השקו את התמיד בכוס של זהב אמר רבא גוזמא

10 Man tränkte das beständige Opfer aus einem goldenen Becher. Raba sagte; Eine Übertreibung.

יא אמר רבי אמי דברה תורה לשון הואי דברו נביאים לשון הואי דברו חכמים לשון הואי דברו חכמים לשון הואי הא דאמרן

11 R. Ami sagte: Die Tora gebraucht hyperbolische Redewendungen, die Propheten gebrauchen hyperbolische Redewendungen und die Weisen gebrauchen hyperbolische Redewendungen. Die Weisen gebrauchen hyperbolische Redewendungen, wie wir eben gesagt haben.

יב דברה תורה לשון הואי (דברים א, כח) ערים גדולות ובצורות בשמים דברו נביאים לשון הואי (מלכים א א, מ) ותבקע הארץ לקולם

12 Die Tora gebraucht hyperbolische Redewendungen: große Städte und bis zum Himmel befestigt. Die Propheten gebrauchten hyperbolische Redewendungen: daß die Erde von ihrem Lärmen barst.

יג אמר ר' יצחק בר נחמני אמר שמואל בשלשה מקומות דברו חכמים לשון הואי אלו הן תפוח גפן ופרוכת תפוח הא דאמרן

13 R. Jiçḥaq b. Naḥmani sagte im Namen Šemuéls: An drei Stellen gebrauchen die Weisen hyperbolische Redewendungen, und zwar beim Aschenhaufen, beim Weinstocke und beim Vorhange. Beim Aschenhaufen, wie wir eben gesagt haben.

יד גפן דתנן גפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל ומודלה על גבי כלונסות וכל מי שהיה מתנדב גרגיר או אשכול מביא ותולה בה אמר רבי אלעזר ברבי צדוק מעשה היה ונמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה

14 Beim Weinstocke, denn wir haben gelernt: Ein goldener Weinstock, von Stangen getragen, stand am Eingange des Tempelschiffes, und wer eine Beere oder eine Traube spendete, hängte sie an diesen. R. Elea͑zar b. R. Çadoq sagte: Einst taten sich dreihundert Priester zusammen, um ihn fortzubringen.

טו פרוכת דתנן רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון הסגן פרוכת עוביה טפח ועל שבעים ושנים נירים נארגת ועל כל נימה ונימה עשרים וארבעה חוטין ארכה ארבעים באמה ורחבה עשרים באמה ומשמונים ושתי רבוא נעשת ושתים עושים בשנה ושלש מאות כהנים מטבילין אותה:

15 Beim Vorhänge, denn wir haben gelernt: R. Šimo͑n b. Gamliél sagte im Namen R. Šimo͑n des Priestervorstehers: Der Vorhang war eine Handbreite dick und auf zweiundsiebzig Kettenschnüre gewebt; jede Schnur, aus vierundzwanzig Fäden [gedreht]; er hatte eine Länge von vierzig Ellen und eine Breite von zwanzig Ellen, und er wurde von zweiundachtzig Myriaden hergestellt. Jährlich wurden zwei angefertigt, und dreihundert Priester tauchten ihn unter.

טז בירך של ימין ובירך של שמאל: מתני׳ לא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר אינו נוהג אלא באחת והדעת מכרעת את של ימין

16 BEI DER RECHTEN HÜFTE UND BEI DER LINKEN HÜFTE. Unsre Mišna vertritt nicht die Ansicht R. Jehudas, denn es wird gelehrt: R. Jehuda sagt: es hat Geltung nur bei einer, und die Meinung entscheidet, daß es die rechte ist.

יז איבעיא להו מיפשט פשיטא ליה לרבי יהודה ומאי דעת דעת תורה או דלמא ספוקי מספקא ליה ומאי דעת דעת נוטה

17 Sie fragten: Ist es R. Jehuda entschieden, und unter Meinung ist die Meinung der Tora zu verstehen, oder ist es ihm zweifelhaft, und unter Meinung ist die Wahrscheinlichkeit zu verstehen? –

יח ת"ש העצמות והגידים והנותר ישרפו לששה עשר והוינן בה הני גידי מאי עבידתייהו אי גידי בשר ליכלינהו ואי דאייתור היינו נותר אלא גידי צואר אי לאו בשר נינהו לישדינהו

18 Komm und höre: Die Knochen, die Adern und das Zurückbleibende sind am sechzehnten zu verbrennen. Und auf unsren Einwand, von welchen Adern hier die Rede sei, wenn von den des Fleisches, so sind sie ja zu essen, wenn von den übriggebliebenen, so sind sie ja Übriggebliebenes, und wenn von den des Halses, so können sie ja, wenn sie kein Fleisch sind, fortgeworfen werden,

יט ואמר רב חסדא לא נצרכא אלא לגיד הנשה ואליבא דרבי יהודה דאמר אינו נוהג אלא באחת

19 erwiderte R. Ḥisda, er spreche von der Spannader, und zwar nach R. Jehuda, welcher sagt, es habe Geltung nur bei einer.

כ אי אמרת בשלמא ספוקי מספקא ליה שפיר אלא אי אמרת מיפשט פשיטא ליה דהיתירא ליכליה דאיסורא לשדייה

20 Richtig ist dies, wenn du sagst, es sei ihm zweifelhaft, wenn du aber sagst. es sei ihm entschieden, so kann man ja die erlaubte essen und die verbotene fortwerfen!?

כא אמר רב איקא בר חנינא לעולם אימא לך מיפשט פשיטא ליה והכא במאי עסקינן כשהוכרו ולבסוף נתערבו

21 R. Iqa b. Ḥanina erwiderte: Tatsächlich, kann ich dir erwidern, ist es ihm entschieden, und hier handelt es sich um den Fall, wenn sie vorher kenntlich waren und nachher verwechselt worden sind.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel