Chullin 20

Kapitel 20

א ומאי שנא התם איתילידא בה ריעותא בבהמה הכא סכין איתרעאי בהמה לא איתרעאי

1 Welchen Unterschied gibt es dabei? – Da erstreckt sich die Suspiscion auf das Vieh, hierbei aber ist nur das Messer suspekt, nicht aber ist das Vieh suspekt.

ב והילכתא כוותיה דרב הונא כשלא שיבר בה עצם והילכתא כוותיה דרב חסדא כששיבר בה עצם מכלל דרב חסדא אע"ג דלא שיבר בה עצם אלא במאי איפגים אימא בעצם דמפרקת איפגים

2 Die Halakha ist wie R. Hona in dem Falle, wenn man damit keine Knochen zerschlagen hat, und wie R. Ḥisda in dem Falle, wenn man damit Knochen zerschlagen hat. – Wodurch ist, wenn R. Ḥisda demnach auch von dem Falle spricht, wenn man damit keine Knochen zerschlagen hat, die Scharte entstanden? – Sie kann durch den Genickknochen entstanden sein.

ג הוה עובדא וטרף רב יוסף עד תליסר חיותא כמאן כרב הונא ואפילו בקמייתא לא כרב חסדא ולבר מקמייתא

3 Einst ereignete sich ein solcher Fall und R. Joseph erklärte dreizehn Tiere als verboten. – Wohl nach R. Hona, und auch das erste? – Nein, nach R. Ḥisda, mit Ausnahme des ersten.

ד ואיבעית אימא לעולם כרב הונא דאי כרב חסדא מכדי מתלא תלינן ממאי דבעצם דמפרקת דקמייתא איפגים דלמא בעצם דמפרקת דבתרייתא איפגים

4 Wenn du aber willst, sage ich: tatsächlich nach R. Hona, denn da nach R. Ḥisda [die erleichternde Wahrscheinlichkeit] anzunehmen ist, so braucht es ja nicht am Genickknochen des ersten schartig geworden zu sein, es kann ja auch am Genickknochen des letzten schartig geworden sein.

ה אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי רב כהנא מצריך בדיקותא בין כל חדא וחדא כמאן כרב הונא ולמיפסל קמייתא לא כרב חסדא ולאכשורי בתרייתא

5 R. Aḥa, der Sohn Rabas, sprach zu R. Aši: R. Kahana benötigt der Untersuchung zwischen jedem einzelnen. – Wohl nach R. Hona, um auch das erste als verboten zu erklären? – Nein, nach R. Ḥisda, um auch die folgenden als erlaubt zu erklären. –

ו אי הכי תיבעי נמי בדיקת חכם עד אחד נאמן באיסורין אי הכי מעיקרא נמי לא האמר רבי יוחנן לא אמרו להראות סכין לחכם אלא מפני כבודו של חכם

6 Demnach sollte ja die Untersuchung durch einen Gelehrten erforderlich sein!? – Bei rituellen Dingen ist ein einzelner Zeuge glaubhaft. – Demnach sollte dies auch vorher nicht erforderlich sein!? – R. Joḥanan sagte auch, daß man das Messer einem Gelehrten nur wegen der Ehrung des Gelehrten zeige.

ז מנא הא מלתא דאמור רבנן אוקי מילתא אחזקיה

7 Woher das, was die Rabbanan gesagt haben, jede Sache sei bei ihrem Zustande zu belassen?

ח אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן אמר קרא (ויקרא יד, לח) ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים דלמא אדנפיק ואתא בצר ליה שיעורא אלא לאו משום דאמרינן אוקי אחזקיה

8 R. Šemuél b. Naḥmani erwiderte im Namen R. Jonathans: Die Schrift sagt: der Priester gehe aus dem Hause zur Tür des Hauses und schließe das Haus ab sieben Tage, und da doch möglich ist, daß nach seinem Hinausgehen[der Aussatz] kleiner wird, so ist wohl anzunehmen, daß man jede Sache bei ihrem Zustande belasse.

ט מתקיף לה רב אחא בר יעקב ודילמא כגון שיצא דרך אחוריו דקא חזי ליה כי נפק

9 R. Aḥa b. Ja͑qob wandte ein: Vielleicht gehe er rückwärts hinaus und beobachte beim Hinausgehen!?

י אמר ליה אביי שתי תשובות בדבר חדא דיציאה דרך אחוריו לא שמה יציאה ועוד אחורי הדלת מאי איכא למימר וכי תימא דפתח ביה כוותא והתנן בית אפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו

10 Abajje erwiderte: Dagegen ist zweierlei zu erwidern: erstens heißt das rückwärtige Hinausgehen nicht Hinausgehen, und zweitens, wie mache er es, wenn [der Aussatz] sich hinter der Tür befindet!? Wolltest du sagen, man mache darin ein Fenster, so haben wir ja gelernt, daß man in einem dunklen Raume kein Fenster mache, um den Aussatz zu besichtigen!?

יא א"ל רבא דקאמרת יציאה דרך אחוריו לא שמה יציאה כהן גדול ביום הכפורים יוכיח דכתיב ביה יציאה ותנן יצא ובא לו דרך כניסתו ודקאמרת בית אפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו הני מילי היכא דלא איתחזק אבל היכא דאיתחזק איתחזק

11 Raba entgegnete ihm: Wenn du erwiderst, das rückwärtige Hinausgehen heiße nicht Hinausgehen, so ist vom Hochpriester am Versöhnungstage [das Entgegengesetzte] zu beweisen; bei diesem heißt es ‘hinausgehen’, und wir haben gelernt, daß er so herauskam, wie hineinging. Und wenn du erwiderst, in einen dunklen Raume mache man kein Fenster, um den Aussatz zu besichtigen, so gilt dies nur von dem Falle wenn es nicht feststeht, wenn es aber feststeht, ist es festgestellt.

יב תניא דלא כרב אחא בר יעקב ויצא הכהן מן הבית יכול ילך לתוך ביתו ויסגיר תלמוד לומר אל פתח הבית

12 Es gibt eine Lehre gegen R. Aḥa b. Ja͑qob: Der Priester gehe aus dem Hause, man könnte glauben, der Priester gehe nach Hause und lasse es abschließen, so heißt es: zur Tür des Hauses.

יג אי פתח הבית יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר תלמוד לומר מן הבית עד שיצא מן הבית כולו הא כיצד עומד בצד המשקוף ומסגיר

13 Wenn zur Tür des Hauses, so könnte man glauben, er stehe an der Oberschwelle und schließe ab, so heißt es: aus dem Hause, wenn er das Haus verlassen hat. Wie mache er es? – er stehe vor der Oberschwelle und schließe ab.

יד ומנין שאם הלך לתוך ביתו והסגיר או שעמד בתוך הבית והסגיר שהסגרו מוסגר תלמוד לומר והסגיר את הבית מכל מקום

14 Woher, daß, wenn er nach Hause geht und abschließen läßt, oder im Hause steht und abschließt, sein abschließen gültig ist? – es heißt: er schließe das Haus ab, in jeder Weise. –

טו ורב אחא בר יעקב

15 Und R. Aḥa b. Ja͑qob!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel