Chullin 203

Kapitel 203

א (דברים יב, כג) לא תאכל הנפש עם הבשר ר' יהודה ור' אלעזר סברי כל שאתה מצווה על דמו אתה מצווה על אבריו והני טמאין נמי הואיל ואתה מצווה על דמן אתה מצווה על אברין

1 Blut ist das Leben; du sollst nicht das Leben mit dem Fleische essen. R. Jehuda und R. Elea͑zar erklären: Von dem dir das Blut verboten ist, ist dir ein Glied verboten, und da dir das Blut der unreinen [Tiere] verboten ist, so ist dir auch ein Glied derselben verboten.

ב ורבנן סברי לא תאכל הנפש עם הבשר אלא בשר לחודיה כל שבשרו מותר אתה מצווה על אבריו וכל שאין בשרו מותר אי אתה מצווה על אבריו

2 Die Rabbanan aber erklären: Du sollst nicht das Leben mit dem Fleische essen, sondern nur das Fleisch allein; von dem das Fleisch erlaubt ist, ist dir ein Glied verboten, und von dem das Fleisch nicht erlaubt ist, ist dir ein Glied nicht verboten. –

ג ור' יהודה למה ליה קרא ליתי איסור אבר ליחול על איסור טומאה שכן איסורו נוהג בבני נח

3 Wozu braucht R. Jehuda den Schriftvers, das Verbot des Gliedes kann sich ja auf das Verbot des Unreinen erstrecken, denn es hat Geltung auch für Noaḥiden!? –

ד אין הכי נמי וכי איצטריך קרא לרבי אלעזר

4 Dem ist auch so, und der Schriftvers ist nur nach R. Elea͑zar nötig.

ה תניא נמי הכי אבר מן החי נוהג בבהמה חיה ועוף בין טמאה בין טהורה שנאמר (דברים יב, כג) רק חזק לבלתי אכול הדם

5 Ebenso wird auch gelehrt: [Das Verbot] eines Gliedes von Lebendem hat Geltung beim Vieh, beim Wilde und beim Geflügel, sowohl bei unreinen als auch bei reinen, denn es heißt: allein, sei fest, das Blut nicht zu essen;

ו כל שאתה מצווה על דמו אתה מצווה על אבריו וכל שאי אתה מצווה על דמו אי אתה מצווה על אבריו דברי רבי אלעזר

6 von dem dir das Blut verboten ist, ist dir ein Glied verboten, und von dem dir das Blut nicht verboten ist, ist dir auch ein Glied nicht verboten – so R. Elea͑zar.

ז וחכמים אומרים אינו נוהג אלא בטהורין שנאמר לא תאכל הנפש עם הבשר אלא בשר לחודיה כל שבשרו מותר אתה מצווה על אבריו וכל שאין בשרו מותר אין אתה מצווה על אבריו

7 Die Weisen sagen, es habe Geltung nur bei reinen, denn es heißt: du sollst nicht das Leben mit dem Fleische essen, sondern nur das Fleisch allein; von dem das Fleisch erlaubt ist, ist dir ein Glied verboten, und von dem das Fleisch nicht erlaubt ist, ist dir ein Glied nicht verboten.

ח ר' מאיר אומר אינו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד

8 R. Meír sagt, es habe Geltung nur beim reinen Vieh.

ט (סימן שמואל שילא שימי)

י אמר רבה בר שמואל אמר רב חסדא ואיתימא רב יוסף ואמרי לה אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא ואיתימא רב יוסף ואמרי לה רבה בר שימי אמר רב חסדא ואיתימא רב יוסף מאי טעמא דר"מ

10 Rabba b. Šemuél sagte im Namen R. Ḥisdas, nach anderen R. Josephs, manche sagen, Rabba b. Šila sagte im Namen R. Ḥisdas, nach anderen R. Josephs, und manche sagen, Rabba b. Šimi sagte im Namen R. Ḥisdas, nach anderen R. Josephs: Was ist der Grund R. Meírs?

יא אמר קרא (דברים יב, כא) וזבחת מבקרך ומצאנך

11 Die Schrift sagt:du sollst schlachten von deinem Rindvieh und von deinem Kleinvieh.

יב אמר רב גידל אמר רב מחלוקת בישראל אבל בבן נח דברי הכל מוזהר על הטמאין כטהורין

12 R. Gidel sagte im Namen Rabhs: Sie streiten über einen Jisraéliten, über einen Noaḥiden aber stimmen alle überein, daß es ihm bei unreinen ebenso wie bei reinen verboten sei.

יג תניא נמי הכי אבר מן החי בן נח מוזהר עליו על הטמאים כטהורים וישראל אינו מוזהר אלא על הטהורין בלבד

13 Ebenso wird auch gelehrt: Das Glied von Lebendem ist einem Noaḥiden verboten, bei unreinen wie bei reinen [Tieren], einem Jisraéliten ist es nur bei reinen verboten.

יד איכא דאמרי טהורה ור"מ איכא דאמרי טהורים ורבנן

14 Manche lesen: bei reinem, nach R. Meír, und manche lesen: bei reinen, nach den Rabbanan.

טו אמר רב שיזבי אף אנן נמי תנינא אכל אבר מן החי ממנה אינו סופג ארבעים ואין שחיטה מטהרתה

15 R. Šezbi sagte: Auch wir haben demgemäß gelernt: Hat jemand von einem solchen lebenden ein Glied gegessen, so erhält er nicht die vierzig [Geißelhiebe], auch macht das Schlachten es nicht rein.

טז במאי אילימא בישראל פשיטא דאין שחיטה מטהרתה אלא לאו בבני נח מכלל דאסור

16 Von wem [wird hier gesprochen]: wenn von einem Jisraéliten, so ist es ja selbstverständlich, daß die Schlachtung es nicht rein mache; doch wohl von einem Noaḥiden, wonach es ihm verboten ist.

יז רבי מני בר פטיש רמי רישא אסיפא ומשני רישא בישראל וסיפא בבן נח

17 R. Mani b. Paṭiš wies auf einen Widerspruch zwischen dem Anfangsatze und dem Schlußsatze hin, und erklärte, der Anfangsatz spreche von einem Jisraéliten und der Schlußsatz von einem Noaḥiden.

יח אמר רב אבר מן החי צריך כזית מ"ט אכילה כתיבה ביה

18 Rabh sagte: Beim Gliede von Lebendem ist Olivengröße erforderlich, denn hierbei wird [der Ausdruck] ‘essen’ gebraucht.

יט מתיב רב עמרם אכל אבר מן החי ממנה אינו סופג את הארבעים ואין שחיטה מטהרתה ואי סלקא דעתך בעינן כזית תיפוק ליה דקאכל כזית

19 R. A͑mram wandte ein: Hat jemand von einem solchen lebendem ein Glied gegessen, so erhält er nicht die vierzig [Geißelhiebe], auch macht das Schlachten es nicht rein. Wenn man nun sagen wollte, es sei Olivengröße erforderlich, so sollte dies aus dem Grunde erfolgen, weil er eine Olive [Unreines] gegessen hat!? –

כ כדאמר רב נחמן במשהו בשר גידין ועצמות הכא נמי במשהו בשר גידין ועצמות

20 Wie R. Naḥman erklärt hat, wenn es aus etwas Fleisch und dazu Sehnen und Knochen besteht, ebenso auch hierbei, wenn es aus etwas Fleisch und dazu Sehnen und Knochen besteht. –

כא תא שמע דאמר רב

21 Komm und höre: Rabh sagte:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel