Chullin 240

Kapitel 240

א וליכתוב רחמנא בשרצים וליתו הנך וליגמרו מינייהו

1 Sollte der Allbarmherzige es nur bei den Kriechtieren geschrieben haben, und man würde es hinsichtlich jener von diesen gefolgert haben!? –

ב משום דאיכא למיפרך מה לשרצים שכן טומאתן במשהו

2 Es wäre zu erwidern: wohl gilt dies von den Kriechtieren, die schon bei einem Minimum verunreinigend sind. –

ג והא דתניא הטבל והחדש וההקדש והשביעית והכלאים כולן משקין היוצאין מהן כמותן מנלן

3 Es wird gelehrt, der Saft von Unverzehntetem, Neuem, Heiligem, Siebentjahrsfrucht und Mischfrucht gleiche diesen selbst; woher dies?

ד וכי תימא ליגמר מהנך מה להנך שכן איסור הבא מאליו הוו

4 Wolltest du sagen, es sei von jenen zu folgern, [so ist zu erwidern:] wohl gilt dies von jenen, bei denen das Verbot von selbst entsteht.

ה תינח היכא דאיסור בא מאליו היכא דלאו איסור הבא מאליו מנלן

5 Erklärlich ist dies somit hinsichtlich derjenigen, bei denen das Verbot von selbst entsteht, wieso aber hinsichtlich derjenigen, bei denen es nicht von selbst entsteht? –

ו גמרינן מבכורים ובכורים גופייהו מנלן

6 Dies ist von den Erstlingen zu folgern. – Woher dies von den Erstlingen selber? –

ז דתני ר' יוסי פרי פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקה הביא ענבים ודרכן מנין תלמוד לומר (דברים כו, ב) תביא

7 R. Jose lehrte: Frucht, du hast Früchte darzubringen und nicht Flüssigkeiten. Woher dies von dem Falle, wenn man Trauben gebracht und sie getreten hat? Es heißt: sollst du bringen. –

ח איכא למיפרך מה לבכורים שכן טעונין קרייה והנחה

8 Es ist zu erwidern: wohl gilt dies von den Erstlingen, die des Lesens und des Niederlegens benötigen!? –

ט אלא גמר מתרומה

9 Vielmehr, dies ist von der Hebe zu entnehmen. –

י ותרומה גופה מנלן דאיתקש לבכורים דאמר מר (דברים יב, יז) ותרומת ידך אלו בכורים

10 Woher dies von der Hebe selber? – Es wird mit den Erstlingen verglichen, denn der Meister sagte: und deine dargebrachte Hebe, das sind die Erstlinge. –

יא מה לתרומה שכן חייבין עליה מיתה וחומש

11 Wohl gilt dies von der Hebe, derentwegen man der Todesstrafe verfällt und das Fünftel zu entrichten hat!? –

יב אלא גמר מתרוייהו מתרומה ובכורים מה לתרומה ובכורים שכן חייבין עליהם מיתה וחומש

12 Vielmehr, dies ist von beiden zu entnehmen, von der Hebe und den Erstlingen. – Wohl gilt dies von der Hebe und den Erstlingen, derentwegen man der Todesstrafe verfällt und das Fünftel zu entrichten hat!? –

יג אלא אתיא מתרומה וחד מהנך או מבכורים וחד מהנך

13 Vielmehr, es ist von der Hebe und einem von jenen, oder von den Erstlingen und einem von jenen zu entnehmen. –

יד והא דתנן דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סיתווניות ושאר מיני פירות של תרומה רבי אליעזר מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר

14 Wir haben gelernt, man sei wegen Dattelhonigs, Apfelweines, Weintraubenessigs und andrer Fruchtgetränke von Hebe nach R. Elie͑zer zur Zahlung des Grundwertes und des Fünftels verpflichtet und nach R. Jehošua͑ davon frei;

טו במאי פליגי בדון מינה ומינה ובדון מינה ואוקי באתרה קמיפלגי

15 worin besteht ihr Streit? – Sie streiten darüber, ob man eine Sache in jeder Beziehung folgere oder man sie folgere und sie bei ihrer Bestimmung lasse.

טז דר' אליעזר סבר דון מינה ומינה מה בכורים משקין היוצא מהן כמותן אף תרומה נמי משקין היוצא מהן כמותן ומינה מה בכורים אפי' שאר מינין אף תרומה נמי אפילו שאר מינין

16 R. Elie͑zer ist der Ansicht, man folgere sie in jeder Beziehung; wie bei den Erstlingen die aus diesen hervorkommenden Flüssigkeiten diesen selbst gleichen, ebenso gleichen bei der Hebe die aus dieser hervorkommenden Flüssigkeiten dieser selbst; und wie dies ferner bei den Erstlingen auch von anderen Arten gilt, ebenso gilt dies bei der Hebe auch von anderen Arten.

יז ורבי יהושע סבר דון מינה מה בכורים משקין היוצאין מהן כמותן אף תרומה משקין היוצאין מהן כמותן ואוקי באתרה מה משקין דקדשים בתרומה תירוש ויצהר אין מידי אחרינא לא אף משקין היוצאין מהן כמותן תירוש ויצהר אין מידי אחרינא לא

17 R. Jehošua͑ aber ist der Ansicht, man folgere nur [die Hauptsache]; wie bei den Erstlingen die aus diesen hervorkommenden Flüssigkeiten diesen selbst gleichen, ebenso gleichen bei der Hebe die aus dieser hervorkommenden Flüssigkeiten dieser selbst; man lasse sie aber bei ihrer Bestimmung, wie bei der Hebe nur Most und Öl heilig sind, nicht aber andere Flüssigkeiten, ebenso gilt dieses bezüglich der Gleichstellung der aus dieser hervorkommenden Flüssigkeiten nur von Most und Öl, nicht aber von anderen. –

יח והא דתנן אין מביאין בכורים משקה אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים מני

18 Wessen Ansicht vertritt die Lehre, man bringe als Erstlinge nur diejenigen Flüssigkeiten, die aus Oliven und Trauben hervorkommen? –

יט רבי יהושע היא דאמר דון מינה ואוקי באתרה וגמר להו לבכורים מתרומה

19 Die des R. Jehošua͑, welcher sagt, daß man eine Sache folgere, sie aber bei ihrer Bestimmung lasse, und er folgert es hinsichtlich der Erstlinge von der Hebe. –

כ והא דתנן אין סופגין את הארבעים משום ערלה אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים מני

20 Wessen Ansicht vertritt die Lehre, man erhalte wegen des Ungeweihten die vierzig [Geißelhiebe] nur wegen dessen, was aus Oliven und aus Trauben kommt? –

כא רבי יהושע היא דאמר דון מינה ואוקי באתרה וגמר להו לבכורים מתרומה

21 Die des R. Jehošua͑, welcher sagt, daß man eine Sache folgere, sie aber bei ihrer Bestimmung lasse; er folgert es hinsichtlich der Erstlinge von der Hebe,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel