Chullin 241

Kapitel 241

א והדר מייתי לה לערלה פרי פרי מבכורים:

1 und dann durch [das Wort] Frucht hinsichtlich des Ungeweihten von den Erstlingen.

ב והאלל: מאי אלל רבי יוחנן אמר מרטקא ור"ל אמר בשר שפלטתו סכין

2 ABFALL. Was ist Abfall? R. Joḥanan erwiderte: Abgestorbenes. Reš Laqiš erwiderte: Fleisch, über das das Messer hinweggeglitten ist.

ג מיתיבי (איוב יג, ד) ואולם אתם טופלי שקר רופאי אליל כולכם בשלמא למאן דאמר מרטקא היינו דלאו בר רפואה הוא אלא למאן דאמר בשר שפלטתו סכין בר רפואה הוא

3 Man wandte ein: Denn ihr deutet Lügen, und seid alle Ärzte des Unnützen. Einleuchtend ist die Erklärung Abgestorbenes, denn solches ist nicht heilbar, aber gegen die Erklärung, Fleisch, über das das Messer hinweggeglitten ist, [ist ja zu erwidern:] solches ist ja heilbar!? –

ד באלל דקרא דכ"ע לא פליגי כי פליגי באלל דמתניתין

4 Über [das Wort] Alal der Schrift streitet niemand, sie streiten nur über das Alal unserer Mišna. –

ה ת"ש ר' יהודה אומר האלל המכונס אם יש כזית במקום אחד חייבין עליו ואמר רב הונא והוא שכנסו

5 Komm und höre: R. Jehuda sagt, wegen des zusammengelesenen Abfalls sei man, wenn eine Olive an einer Stelle vorhanden ist, schuldig, und hierzu sagte R. Hona, nur wenn man es zusammengelesen hat.

ו בשלמא למ"ד בשר שפלטתו סכין היינו דכי איכא כזית מיחייב אלא למ"ד מרטקא כי איכא כזית מאי הוי עץ בעלמא הוא

6 Einleuchtend ist es nach der Erklärung, Fleisch, über das das Messer hinweggeglitten ist, daß man schuldig ist, wenn eine Olive vorhanden ist, was aber ist dabei, nach der Erklärung Abgestorbenes, daß eine Olive vorhanden ist, es ist ja nichts weiter als Holz!? –

ז אליבא דר' יהודה לא פליגי כי פליגי אליבא דרבנן ר' יוחנן אמר מרטקא נמי מצטרף וריש לקיש אמר דוקא בשר שפלטתו סכין אבל מרטקא לא מצטרף

7 Nach R. Jehuda streiten sie nicht, sie streiten nur nach den Rabbanan. R. Joḥanan sagt, auch das Abgestorbene werde vereinigt, und Reš Laqiš sagt, nur das Fleisch, über das das Messer hinweggeglitten ist, werde vereinigt, das Abgestorbene aber werde nicht vereinigt. –

ח האי בשר שפלטתו סכין היכי דמיאי דחשיב עליה אפי' באנפי נפשיה מיטמא ואי דלא חשיב עליה בטוליה בטליה

8 Von welchem Fleische, über das das Messer hinweggeglitten ist, wird hier gesprochen: hat man damit gerechnet, so sollte es auch gesondert verunreinigungsfähig sein, und hat man damit nicht gerechnet, so hat man es ja aufgegeben!? –

ט רבי אבין ורבי מיישא חד אמר מקצתו חישב עליו

9 R. Abin und R. Mejaša [erklärten es]; einer erklärte, wenn man mit einem Teile gerechnet hat,

י וחד אמר מקצתו פלטתו חיה ומקצתו פלטתו סכין

10 und einer erklärte, wenn es teilweise durch ein Tier und teilweise durch das Messer abgetrennt worden ist.

יא תנן התם החרטום והצפרנים מיטמאין ומטמאין ומצטרפין חרטום עץ בעלמא הוא

11 Dort haben wir gelernt: Der Schnabel und die Krallen werden unrein. machen unrein und werden vereinigt. Der Schnabel ist ja nichts weiter als Holz!?

יב אמר רבי אלעזר בחרטום תחתון תחתון נמי עץ בעלמא הוא אמר רב פפא תחתון של עליון

12 R. Elea͑zar erwiderte: Der untere Schnabel. – Auch der untere ist ja nichts weiter als Holz!? R. Papa erwiderte: Der untere Teil des oberen.

יג צפרנים אמר רבי אלעזר מקום המובלעים בבשר

13 Die Krallen. R. Elea͑zar erklärte: Die Stelle, die im Fleische sitzt.

יד קרנים אמר רב פפא במקום שחותכין ויוצא מהן דם:

14 Die Hörner. R. Papa erklärte: Die Stelle, aus der, wenn man da schneidet, Blut hervorkommt.

טו כיוצא בו השוחט בהמה:

15 DESGLEICHEN IST EIN VIEH &C. GESCHLACHTET.

טז אמר רבי אסי שונין ישראל בטמאה ועובד כוכבים בטהורה צריכין מחשבה והכשר מים ממקום אחר

16 R. Asi sagte: Sie lehrten, wenn ein Jisraélit ein unreines oder ein Nichtjude ein reines Vieh schlachtet, sei die Absicht und die Befähigung durch Wasser von anderer Stelle erforderlich. –

יז הכשר למה לי סופו לטמא טומאה חמורה וכל שסופו לטמא טומאה חמורה לא בעי הכשר

17 Wozu ist die Befähigung erforderlich, es wird ja später schwer unrein, und was später schwer unrein wird, benötigt ja nicht der Befähigung!?

יח דתני דבי רבי ישמעאל (ויקרא יא, לח) וכי יותן מים על זרע מה זרעים שאין סופן לטמא טומאה חמורה צריכין הכשר אף כל שאין סופו לטמא טומאה חמורה צריך הכשר

18 In der Schule R. Jišma͑éls wurde nämlich gelehrt: Wenn Wasser auf Saat kommt; wie die Saat, die später nicht schwer unrein wird, der Befähigung benötigt, ebenso benötigt alles andere, was später nicht schwer unrein wird, der Befähigung.

יט ותניא א"ר יוסי מפני מה אמרו נבלת עוף טהור צריכה מחשבה ואינה צריכה הכשר מפני

19 Ferner wird gelehrt: R. Jose sagte: Weshalb sagten sie, das Aas eines reinen Vogels benötige der Absicht und nicht der Befähigung?

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel