Chullin 249

Kapitel 249

א וקולית המוקדשין הנוגע בהן בין סתומים בין נקובים טמא

1 ODER VON HEILIGEM BERÜHRT, EINERLEI OB GESCHLOSSEN ODER DURCHLÖCHERT, IST UNREIN;

ב קולית נבלה וקולית השרץ הנוגע בהם סתומים טהורים נקובים כל שהוא מטמא במגע מנין שאף במשא ת"ל (ויקרא יא, כז) הנוגע והנושא את שבא לכלל מגע בא לכלל משא לא בא לכלל מגע לא בא לכלל משא:

2 WENN DEN SCHENKELKNOCHEN VON EINEM AAS ODER VON EINEM KRIECHTIERE, SO IST ER, WENN SIE GESCHLOSSEN SIND, REIN, UND WENN IRGENDWIE DURCHLÖCHERT, UNREIN DURCH BERÜHREN. WOHER, DASS AUCH DURCH TRAGEN? ES HEISST: berührt, trägt; WOBEI DAS BERÜHREN GILT, GILT AUCH DAS TRAGEN, UND WOBEI DAS BERÜHREN NICHT GILT, GILT AUCH NICHT DAS TRAGEN.

ג <big>גמ׳</big> נוגע אין אבל מאהיל לא

3 GEMARA. Nur durch Berühren, nicht aber durch Bezeltung;

ד היכי דמי אי דאיכא כזית בשר באהל נמי ליטמא דליכא כזית בשר

4 in welchem Falle: ist eine Olive Fleisch daran, so sollte er auch durch Bezeltung verunreinigen!? – Wenn keine Olive Fleisch daran ist. –

ה ואי דאיכא כזית מוח מבפנים טומאה בוקעת ועולה באהל נמי ליטמא דליכא כזית מוח בפנים

5 Ist aber innen eine Olive Mark, so dringt ja die Unreinheit nach oben, und er sollte auch durch Bezeltung verunreinigen!? – Wenn innen keine Olive Mark ist. –

ו ואי מוח מבפנים מעלה ארוכה מבחוץ אבר מעליא היא באהל נמי ליטמא אמר רב יהודה בריה דרבי חייא זאת אומרת מוח בפנים אינו מעלה ארוכה מבחוץ

6 Heilt das Mark innen von außen her, so ist es ja ein richtiges Glied und sollte auch durch Bezeltung verunreinigen!? R. Jehuda, Sohn des R. Ḥija, erwiderte: Dies besagt, daß das Mark innen nicht von außen her heilt. –

ז במאי אוקימתא דליכא כזית אי הכי במוקדשים אמאי מטמא

7 Weshalb ist er demnach, wenn du es auf den Fall beziehst, wenn keine Olive [Fleisch] daran ist, von Heiligem verunreinigend!?

ח ותו קולית נבלה וקולית השרץ כי ניקבו אמאי מטמאו

8 Und wieso sind ferner die Schenkelknochen von Aas und Kriechtier, wenn sie durchlöchert sind, verunreinigend!? –

ט הא לא קשיא רישא דליכא כזית סיפא דאיכא כזית ומאי קמ"ל מילי מילי קא משמע לן

9 Dies ist kein Einwand; der Anfangsatz, wenn keine Olive [Fleisch] daran ist, und der Schlußsatz, wenn eine Olive [Fleisch] daran ist. – Was lehrt er uns demnach? – Er lehrt uns verschiedenes;

י רישא קמ"ל דמוח מבפנים אינו מעלה ארוכה מבחוץ מוקדשין מאי קמ"ל שימוש נותר מילתא היא דאמר מרי בר אבוה אמר רבי יצחק עצמות קדשים ששימשו נותר מטמאין את הידים הואיל ונעשה בסיס לדבר האסור

10 im Anfangsatz lehrt er uns, daß das Mark innen nicht von außen her heile, und hinsichtlich des Heiligen lehrt er uns, daß die Träger des Übriggebliebenen wesentlich seien. Mari b. Abuha sagte nämlich im Namen R. Jiçḥaqs, Knochen von Heiligem, die Übriggebliebenem als Träger gedient haben, machen die Hände unrein, weil sie Träger des Verbotenen geworden sind.

יא נבלה אע"ג דאיכא כזית ניקבה אין לא ניקבה לא

11 Und hinsichtlich des Aases [lehrt er, daß der Knochen,] selbst wenn eine Olive [Mark] darin ist, nur durchlöchert [unrein] ist, undurchlöchert aber nicht.

יב אביי אמר לעולם מוח מבפנים מעלה ארוכה מבחוץ והכא במאי עסקינן בששפה

12 Abajje erwiderte: Tatsächlich heilt das Mark innen von außen her, hier aber handelt es sich um den Fall, wenn man [den Knochen] abgeschabt hat.

יג וכדרבי אלעזר דא"ר אלעזר קולית ששפה לארכה טמאה לרחבה טהורה וסימניך דיקלא

13 Dies nach R. Elea͑zar, denn R. Elea͑zar sagte: Hat man den Schenkelknochen über die Länge abgeschabt, so ist er unrein, und wenn über die Breite, so ist er rein. Als Merkzeichen diene dir die Dattelpalme.

יד ורבי יוחנן אמר לעולם דאיכא כזית ומוח מבפנים מעלה ארוכה מבחוץ ומאי נוגע דקתני מאהיל

14 R. Joḥanan erklärte: Tatsächlich, wenn eine Olive [Fleisch] daran ist, auch heilt das Mark innen von außen her, und unter Berühren, von dem er spricht, ist [auch] die Bezeltung zu verstehen. –

טו ואי מוח מבפנים מעלה ארוכה מבחוץ קולית נבלה וקולית השרץ כי לא נקבו אמאי טהורים

15 Weshalb sind, wenn das Mark innen von außen her heilt, der Schenkelknochen von Aas und Kriechtier, wenn er nicht durchlöchert ist, rein!?

טז אמר רבי בנימין בר גידל אמר ר' יוחנן הכא במאי עסקינן כגון דאיכא כזית מוח המתקשקש גבי מת טומאה בוקעת ועולה נבלה כיון דמתקשקש הוא ניקבה אין לא ניקבה לא

16 R. Binjamin b. Gidel erwiderte im Namen R. Joḥanans: Hier handelt es sich um den Fall, wenn eine Olive vertrocknetes Mark darin ist; bei einer Leiche dringt die Unreinheit nach oben, bei einem Aase aber ist er, da es vertrocknet ist, nur durchlöchert [unrein], undurchlöchert aber nicht.

יז א"ר אבין ואיתימא ר' יוסי בר אבין אף אנן נמי תנינא הנוגע בכחצי זית ומאהיל על חצי זית או חצי זית מאהיל עליו טמא

17 R. Abin, nach anderen R. Jose b. Abin, sagte: Auch wir haben demgemäß gelernt: Wer eine halbe Olive berührt und eine halbe Olive bezeltet oder von einer halben Olive bezeltet wird, ist unrein.

יח אי אמרת בשלמא חד שמא הוא משו"ה מצטרף

18 Einleuchtend ist es, daß sie vereinigt werden, wenn du sagst, es sei eine Benennung, wieso aber werden sie vereinigt,

יט אלא אי אמרת תרי שמי נינהו מי מצטרף והתנן זה הכלל כל שהוא משם אחד מצטרף וטמא משני שמות טהור

19 wenn du sagst, es seien zwei Benennungen, wir haben ja gelernt, die Regel sei, [Verunreinigungsarten] derselben Benennung werden vereinigt, und er ist unrein, und haben sie verschiedene Benennungen, so ist er rein!? –

כ אלא מאי חד שמא הוא אימא סיפא אבל

20 Wie ist, wenn sie einer Benennung sind, der Schlußsatz zu erklären:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel