Chullin 258

Kapitel 258

א לאחרים אין קרוי אוכל

1 die man Fremden nicht zu essen geben darf, heißt nicht Speise.

ב אמר ליה רבי זירא לרבי אסי דילמא טעמא דרבי שמעון התם הואיל ומעורה מעורה

2 R. Zera sprach zu R. Asi: Vielleicht ist folgendes der Grund R. Šimo͑ns: weil es durch die Haut verbunden ist!?

ג דתניא יחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפה ר' יהודה מטהר וחכמים אומרים אם יכול לחיות טהור ואם לאו טמא ואמרינן לך מאי טעמא דרבי יהודה ואמרת לן הואיל ומעורה מעורה

3 Es wird nämlich gelehrt: Wenn ein Zweig von einem Feigenbaume abgeplatzt ist und durch die Rinde anhaftet, so ist. er nach R. Jehuda rein; die Weisen sagen, kann er weiter leben, sei er rein, wenn aber nicht, unrein. Und auf unsere an dich gerichtete Frage, was der Grund R. Jehudas sei, erwidertest du uns, weil er anhaftet.

ד אמר ליה אמצעיתא נשחטה הבהמה הוכשרה בדמיה דברי ר' מאיר ר' שמעון אומר לא הוכשרו

4 Dieser erwiderte: Dies bezieht sich auf den Mittelsatz: ist das Vieh geschlachtet worden, so ist es durch das Blut befähigt – so R. Meír. R. Šimo͑n sagt, es sei dadurch nicht befähigt.

ה (אמר ר' אסי) אמר רבי יוחנן מאי טעמא דרבי שמעון אמר קרא (ויקרא יא, לד) מכל האוכל אשר יאכל אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים קרוי אוכל אוכל שאין אתה יכול להאכילו לאחרים אין קרוי אוכל

5 (R. Asi sprach:) R. Joḥanan sagte: Was ist der Grund R. Šimo͑ns? Die Schrift sagt: von jeder Speise, die gegessen wird, eine Speise, die man Fremden zu essen geben darf, heißt Speise, und eine Speise, die man Fremden nicht zu essen geben darf, heißt nicht Speise. –

ו ודילמא טעמא דר' שמעון בההיא

6 Vielleicht ist hierbei der Grund R. Šimo͑ns

ז אי כדרבא אי כדרבי יוחנן

7 nach Rabba oder nach R. Joḥanan zu erklären!? –

ח אלא לעולם אסיפא ולאו אאבר אלא אבשר מתה הבהמה הבשר צריך הכשר ור' שמעון מטהר

8 Vielmehr, tatsächlich bezieht es sich auf den Schlußsatz, jedoch nicht auf das Glied, sondern nur auf das Fleisch. Ist das Vieh verendet, so benötigt das Fleisch der Befähigung, nach R. Šimo͑n aber ist es rein.

ט אמר ר' יוחנן מ"ט דרבי שמעון אמר קרא מכל האוכל אשר יאכל אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים קרוי אוכל אוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים אין קרוי אוכל:

9 Hierzu sagte R. Joḥanan: Was ist der Grund R. Šimo͑ns? Die Schrift sagt: von jeder Speise, die gegessen wird, eine Speise, die man Fremden zu essen geben darf, heißt Speise, und eine Speise, die man Fremden nicht zu essen geben darf, heißt nicht Speise.

י <big>מתני׳</big> האבר והבשר המדולדלין באדם טהורים מת האדם הבשר טהור האבר מטמא משום אבר מן החי ואינו מטמא משום אבר מן המת דברי ר' מאיר ורבי שמעון מטהר:

10 DAS AN EINEM MENSCHEN NACHHÄNGENDE GLIED ODER FLEISCH IST REIN; IST DER MENSCH GESTORBEN, SO IST DAS FLEISCH REIN, DAS GLIED ABER ALS GLIED VON EINEM LEBENDEN VERUNREINIGEND, NICHT ABER ALS GLIED VON EINER LEICHE SO R. MEÍR; NACH R. ŠIMO͑N IST ES REIN.

יא <big>גמ׳</big> ורבי שמעון מה נפשך אי מיתה עושה ניפול ליטמא משום אבר מן החי ואי אין מיתה עושה ניפול ליטמא משום אבר מן המת

11 GEMARA. Welcher Ansicht ist R. Šimo͑n: ist er der Ansicht, der Tod bewirke das Abfallen, so sollte es als Glied von einem Lebenden unrein sein, und ist er der Ansicht, der Tod bewirke nicht das Abfallen, so sollte es als Glied von einer Leiche unrein sein!? –

יב ר' שמעון בעלמא קאי דקאמר תנא קמא האבר מטמא משום אבר מן החי ואין מטמא משום אבר מן המת אלמא אבר המת בעלמא מטמא ואמר ליה ר"ש אבר המת בעלמא לא מטמא

12 R. Šimo͑n bezieht sich auf andere Fälle. Der erste Autor sagt, das Glied sei unrein als Glied von einem Lebenden, nicht aber als Glied von einer Leiche, demnach ist ein Glied von einer Leiche sonst unrein, und hierzu sagte R. Šimo͑n, ein Glied von einer Leiche sei auch sonst nicht unrein.

יג דתניא אמר ר' אליעזר שמעתי שאבר מן החי מטמא אמר לו ר' יהושע מן החי ולא מן המת וקל וחומר ומה חי שהוא טהור אבר הפורש ממנו טמא מת שהוא טמא לא כל שכן

13 Es wird nämlich gelehrt: R. Elie͑zer sagte: Ich hörte, ein Glied von einem Lebenden sei unrein. Da sprach R. Jehošua͑ zu ihm: Nur von einem Lebenden und nicht von einer Leiche!? Es ist ja vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern: wenn das abgetrennte Glied von einem Lebenden, der rein ist, unrein ist, um wieviel mehr das von einer Leiche, die unrein ist.

יד כתוב במגילת תענית פסחא זעירא דלא למספד הא רבה למספד אלא כל דכן הכא נמי כל דכן אמר ליה כך שמעתי

14 Desgleichen steht in der Fastenrolle geschrieben: Am kleinen Pesaḥfeste darf keine Trauer abgehalten werden. Darf etwa am großen [Pesaḥfeste] eine Trauer abgehalten werden!? Vielmehr umso weniger an diesem, ebenso auch hierbei: umso mehr dieses. Dieser erwiderte: So habe ich es gehört. –

טו ומאי איכא בין אבר מן החי לאבר מן המת כזית בשר ועצם כשעורה הפורש מאבר מן החי איכא בינייהו

15 Welchen Unterschied gibt es zwischen einem Gliede von einem Lebenden und einem Gliede von einer Leiche!? – Ein Unterschied besteht zwischen ihnen hinsichtlich einer von einem Gliede von einem Lebenden abgesonderten Olive Fleisch oder eines gerstengroßen Knochens.

טז דתנן כזית בשר הפורש מאבר מן החי ר' אליעזר מטמא ור' נחוניא בן הקנה ור' יהושע מטהרין עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי ר' נחוניא מטמא רבי אליעזר ור' יהושע מטהרין

16 Wir haben nämlich gelernt: Eine von einem Gliede von einem Lebenden abgesonderte Olive Fleisch ist nach R. Elie͑zer unrein und nach R. Neḥunja b. Haqana und R. Jehošua͑ rein. Ein von einem Gliede von einem Lebenden abgesonderter gerstengroßer Knochen ist nach R. Neḥunja unrein und nach R. Elie͑zer und R. Jehošua͑ rein.

יז השתא דאתית להכי בין תנא קמא לרבי שמעון נמי כזית בשר ועצם כשעורה איכא בינייהו:

17 Da du nun darauf gekommen bist, so ist auch hinsichtlich des ersten Autors und R. Šimo͑ns [zu erklären], ein Unterschied besiehe zwischen ihnen hinsichtlich einer Olive Fleisch und eines gerstengroßen Knochens.

יח <big>הדרן עלך העור והרוטב</big>

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel