Chullin 259

Kapitel 259

א מתני׳ <big>הזרוע</big> והלחיים והקבה נוהגין בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין

1 DAS GESETZ] VON BUG, KINNBACKEN UND MAGEN HAT GELTUNG IM [JISRAÉL]LANDE UND AUSSERHALB DES LANDES, WENN DER TEMPEL BESTEHT UND WENN DER TEMPEL NICHT BESTEHT, NUR BEI PROFANEM UND NICHT BEI HEILIGEM.

ב שהיה בדין ומה אם החולין שאינן חייבים בחזה ושוק חייבים במתנות קדשים שחייבים בחזה ושוק אינו דין שחייבים במתנות

2 MAN KÖNNTE FOLGERN: WENN VON PROFANEM, VON DEM BRUST UND SCHENKEL NICHT ZU ENTRICHTEN SIND, DIE PRIESTERGABEN ZU ENTRICHTEN SIND, UM WIEVIEL MEHR SIND VON HEILIGEM, VON DEM BRUST UND SCHENKEL ZU ENTRICHTEN SIND, DIE PRIESTERGABEN ZU ENTRICHTEN;

ג ת"ל (ויקרא ז, לד) ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם אין לו אלא מה שאמור בענין

3 DAHER HEISST ES: diese habe ich dem Priester Ahron und seinen Söhnen gegeben, zur ewigen Satzung; ER ERHÄLT NUR DAS, WAS IM ABSCHNITTE GENANNT IST.

ד כל הקדשים שקדם מום קבוע להקדשן ונפדו חייבין בבכורה ובמתנות ויוצאין לחולין להגזז ולהעבד וולדן וחלבן מותר לאחר פדיונן

4 ALLE HEILIGEN [TIERE], DIE EINEN BLEIBENDEN LEIBESFEHLER VOR IHRER HEILIGUNG HATTEN UND AUSGELÖST WORDEN SIND, UNTERLIEGEN [DEM GESETZE] VON DER ERSTGEBURT UND DER PRIESTERGABEN, DÜRFEN ALS PROFAN ZUR SCHUR UND ZUR ARBEIT VERWANDT WERDEN, IHRE JUNGEN UND IHRE MILCH NACH DER AUSLÖSUNG SIND ERLAUBT,

ה והשוחטן בחוץ פטור ואין עושין תמורה ואם מתו יפדו חוץ מן הבכור ומן המעשר

5 WER SIE AUSSERHALB SCHLACHTET, IST FREI, SIE ÜBERTRAGEN NICHT [DIE HEILIGKEIT] AUF DAS ELNGETAUSCHTE, UND WENN SIE VERENDEN, DÜRFEN SIE AUSGELÖST WERDEN; AUSGENOMMEN DAS ERSTGEBORENE UND DER ZEHNT.

ו כל שקדם הקדשן את מומן או מום עובר קודם להקדשן ולאחר מכאן נולד להם מום קבוע ונפדו פטורין מן הבכורה ומן המתנות ואינן יוצאין לחולין להגזז ולהעבד

6 IST DIE HEILIGUNG VOR DEM GEBRECHEN ERFOLGT, ODER WENN SIE VOR DER HEILIGUNG EINEN VORÜBERGEHENDEN LEIBESFEHLER HATTEN UND NACHHER EINEN DAUERNDEN LEIBESFEHLER BEKOMMEN HABEN, UND AUSGELÖST WORDEN SIND, SO SIND SIE VON DER ERSTGEBURT UND DEN PRIESTERGABEN FREI, NICHT PROFAN, UM ZUR SCHUR UND ZUR ARBEIT VERWANDT ZU WERDEN,

ז וולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן והשוחטן בחוץ חייב ועושין תמורה ואם מתו יקברו:

7 IHRE JUNGEN UND IHRE MILCH NACH DER AUSLÖSUNG SIND VERBOTEN, WER SIE AUSSERHALB SCHLACHTET, IST SCHULDIG, SIE ÜBERTRAGEN [DIE HEILIGKEIT] AUF DAS EINGETAUSCHTE, UND WENN SIE VERENDEN, SIND SIE ZU BEGRABEN.

ח <big>גמ׳</big> טעמא דכתב רחמנא אותם הא לאו הכי הוה אמינא קדשים חייבין במתנות

8 GEMARA. Nur aus dem Grunde, weil der Allbarmherzige diese geschrieben hat, sonst aber würde man gesagt haben, vom Heiligen seien die Priestergaben zu entrichten;

ט איכא למיפרך מה לחולין שכן חייבין בבכורה

9 dagegen ist ja aber zu erwidern: wohl gilt dies von Profanem, das zur Erstgeburt pflichtig ist!? –

י תיתי מזכרים מה לזכרים שכן חייבין בראשית הגז

10 Man könnte von den Männchen folgern. – Wohl gilt dies von den Männchen, die zur Erstschur pflichtig sind!? –

יא מתיישים מה לתיישים שכן נכנסין לדיר להתעשר

11 Von den Böcken. – Wohl gilt dies von den Böcken, die zur Verzehntung in die Hürde kommen!? –

יב מזקנים מה לזקנים שכן נכנסו לדיר להתעשר

12 Von den alten. –·Wohl gilt dies von den alten, die zur Verzehntung in die Hürde gekommen sind!? –

יג מלקוח ויתום מה ללקוח ויתום שכן נכנסין במינן לדיר להתעשר

13 Von gekauften und verwaisten. – Wohl gilt dies von gekauften und verwaisten, deren Art in die Hürde zur Verzehntung kommt!? –

יד במינן קאמרת קדשים נמי במינן נכנסין לדיר להתעשר

14 Wenn du von der Art sprichst, so ist dies auch beim Heiligen der Fall: die Art desselben kommt zur Verzehntung in die Hürde. –

טו ויהיו חולין חייבין בחזה ושוק מקל וחומר ומה קדשים שאין חייבים במתנות חייבין בחזה ושוק חולין שחייבין במתנות אינו דין שחייבין בחזה ושוק

15 Sollte [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere gefolgert werden, daß von Profanem Brust und Schenkel zu entrichten sind: wenn von Heiligem, von dem die Priestergaben nicht zu entrichten sind, Brust und Schenkel zu entrichten sind, um wieviel mehr sind von Profanem, von dem die Priestergaben zu entrichten sind, Brust und Schenkel zu entrichten!? –

טז אמר קרא (דברים יח, ג) וזה יהיה משפט הכהנים זה אין מידי אחרינא לא

16 Die Schrift sagt: dies ist das Recht der Priester, nur dieses, anderes aber nicht. –

יז אלא טעמא דכתב רחמנא זה הא לאו הכי הוה אמינא חולין חייבין בחזה ושוק והא בעי תנופה היכא לינופינהו אי אבראי (ויקרא ז, ל) לפני ה' כתיב

17 Nur aus dem Grunde, weil der Allbarmherzige dies geschrieben hat, sonst aber würde man gesagt haben, von Profanem seien Brust und Schenkel zu entrichten; wo sollten diese denn, die des Schwingens benötigen, geschwungen werden: wenn außerhalb, so heißt es ja: vor dem Herrn,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel