Chullin 270

Kapitel 270

א ורבנן לא נכתוב רחמנא לא וי"ו ולא ראשית

1 Und die Rabbanan!? – Sollte der Allbarmherzige weder und noch erste geschrieben haben. –

ב ורבי אלעאי איידי דהאי קדושת דמים והאי קדושת הגוף פסיק להו והדר ערבי להו

2 Und R. Elea͑j!? – Da von dem einen nur der Geldwert und das andere an sich heilig ist, so hat er sie getrennt und nachher verbunden.

ג ואיבעית אימא שותפות עובד כוכבים בתרומה רבנן חיובי מחייבי דתניא ישראל ועובד כוכבים שלקחו שדה בשותפות טבל וחולין מעורבים זה בזה דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר של ישראל חייב ושל עובד כוכבים פטור

3 Wenn du aber willst, sage ich: nach den Rabbanan ist man auch bei Beteiligung eines Nichtjuden zur [Entrichtung der] Hebe verpflichtet. Es wird nämlich gelehrt: Wenn ein Jisraélit und ein Nichtjude gemeinschaftlich ein Feld gekauft haben, so sind Hebepflichtiges und Profanes mit einander vermischt– so Rabbi; R. Šimo͑n b. Gamliél sagt, das des Jisraéliten sei pflichtig und das des Nichtjuden sei frei.

ד עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר יש ברירה ומר סבר אין ברירה אבל שותפות דעובד כוכבים דברי הכל חייבת

4 Ihr Streit besteht nur darin, indem einer der Ansicht ist, es gebe eine fiktive Sonderung, und einer der Ansicht ist, es gebe keine fiktive Sonderung, das aber, woran ein Nichtjude beteiligt ist, ist nach aller Ansicht pflichtig.

ה ואי בעית אימא תרוייהו לר' אלעאי מצאנך נפקא

5 Wenn du aber willst, sage ich: nach R. Elea͑j ist beides aus [dem Worte] deiner Schafe zu entnehmen.

ו שותפות דעובד כוכבים מאי טעמא דלא מייחדא ליה לישראל נמי לא מייחדא ליה ורבנן עובד כוכבים לאו בר חיובא הוא ישראל בר חיובא הוא

6 Bei einer Beteiligung eines Nichtjuden erfolgt dies aus dem Grunde, weil es nicht ihm allein gehört, und auch bei der eines Jisraéliten gehört es nicht ihm allein. – Und die Rabbanan!? – Ein Nichtjude ist dazu nicht verpflichtet, ein Jisraélit aber ist dazu verpflichtet.

ז אמר רבא מודה רבי אלעאי בתרומה אע"ג דכתיב (דברים יח, ד) דגנך דידך אין דשותפות לא

7 Raba sagte: R. Elea͑j pflichtet hinsichtlich der Hebe bei, obgleich es deines Getreides heißt, nur deines und nicht das Gemeinschaftliche,

ח כתב רחמנא תרומותיכם אלא דגנך למה לי למעוטי שותפות עובד כוכבים

8 denn der Allbarmherzige schrieb: eure Heben. – Wozu heißt es demnach deines Getreides? – Dies schließt die Beteiligung eines Nichtjuden aus.

ט חלה אע"ג דכתיב ראשית ואיכא למימר נילף ראשית ראשית מראשית הגז מה להלן דשותפות לא אף כאן דשותפות לא כתב רחמנא (במדבר טו, כא) עריסותיכם

9 Ferner auch hinsichtlich der Teighebe, obgleich es hierbei erstes heißt, und man durch [das Wort] erstes von der Erstschur folgern könnte: wie diese nicht von Gemeinschaftlichem, ebenso auch jene nicht von Gemeinschaftlichem, denn der Allbarmherzige schrieb: eures Teiges –

י אלא טעמא דכתיב עריסותיכם הא לאו הכי הוה אמינא נילף ראשית ראשית מראשית הגז אדרבה נילף מתרומה

10 Nur weil es eures Teiges heißt, sonst aber würde man geglaubt haben, es sei durch [das Wort] erstes von der Erstschur zu folgern; im Gegenteil, man sollte ja von der Hebe folgern!? –

יא ה"נ אלא עריסותיכם למה לי כדי עריסותיכם

11 Dem ist auch so. – Wozu heißt es demnach eures Teiges? Im Quantum eures Teiges.

יב פאה אע"ג דכתיב שדך דידך אין שותפות לא כתב רחמנא (ויקרא יט, ט) ובקצרכם את קציר ארצכם אלא שדך ל"ל למעוטי שותפות עובד כוכבים

12 Ferner auch hinsichtlich des Eckenlasses, obgleich es deines Feldes heißt, nur deines und nicht von Gemeinschaftlichem, denn der Allbarmherzige schrieb; wenn ihr die Ernte eures Landes erntet. – Wozu heißt es demnach deines Feldes? – Dies schließt die Beteiligung eines Nichtjuden aus.

יג בכורה אע"ג דכתיב (דברים טו, יט) כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך דידך אין דשותפות לא

13 Ferner auch hinsichtlich des Erstgeborenen, obgleich es heißt: jedes Erstgeborene, das unter deinen Rindern und unter deinen Schafen geboren wird, nur deines und nicht das Gemeinschaftliche,

יד כתב רחמנא (דברים יב, ו) ובכורות בקרכם וצאנכם אלא וצאנך למה לי למעוטי שותפות עובד כוכבים

14 denn der Allbarmherzige schrieb: und die Erstgeburten eurer Rinder und eurer Schafe. – Wozu heißt es demnach: deinen Rindern und deinen Schafen? – Dies schließt die Beteiligung eines Nichtjuden aus.

טו מזוזה אף על גב דכתיב (דברים ו, ט) ביתך דידך אין שותפות לא כתב רחמנא (דברים יא, כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם ואלא ביתך למאי אתא לכדרבה דאמר רבה

15 Ferner auch hinsichtlich der Mezuza, obgleich es deines Hauses heißt, nur deines und nicht das Gemeinschaftliche, denn der Allbarmherzige schrieb: auf daß sich mehren eure Tage und die Tage eurer Kinder. – Wozu heißt es demnach deines Hauses? – Dies nach Rabba, denn Rabba sagte:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel