Chullin 271

Kapitel 271

א דרך ביאתך מן הימין

1 [Richte dich] nach deinem Eintreten, rechts.

ב מעשר אע"ג דכתיב מעשר דגנך דילך אין דשותפות לא כתב רחמנא מעשרותיכם אלא מעשר דגנך למאי אתא למעוטי שותפות דעובד כוכבים

2 Ferner auch hinsichtlich des Zehnten, obgleich es den Zehnten deines Getreides heißt, nur deines und nicht das Gemeinschaftliche, denn der Allbarmherzige schrieb: eure Zehnten. – Wozu heißt es demnach den Zehnten deines Getreides? – Dies schließt die Beteiligung eines Nichtjuden aus. Ferner auch hinsichtlich der Priestergaben,

ג מתנות אע"ג דכתב רחמנא ונתן

3 obgleich der Allbarmherzige er gebe geschrieben hat, und man durch [das Wort] geben

ד איכא למימר יליף נתינה נתינה מראשית הגז מה להלן דשותפות לא אף כאן דשותפות לא כתב רחמנא (דברים יח, ג) מאת זובחי הזבח

4 von der Erstschur folgern könnte, wie bei dieser das Gemeinschaftliche ausgeschlossen ist, ebenso ist auch bei jenen das Gemeinschaftliche ausgeschlossen, denn der Allbarmherzige schrieb: von denen, die ein Schlachtopfer schlachten. –

ה אלא טעמא דכתב רחמנא מאת זובחי הזבח הא לאו הכי הוה אמינא לילף מראשית הגז אדרבה נילף מתרומה

5 Nur weil der Allbarmherzige geschrieben hat: von denen, die ein Schlachtopfer schlachten, sonst aber würde man geglaubt haben, es sei von der Erstschur zu folgern; im Gegenteil, man sollte ja von der Hebe folgern!? –

ו אין ה"נ מאת זובחי הזבח למה לי לכדרבא דאמר רבא הדין עם הטבח

6 Dem ist auch so. – Wozu heißt es demnach: von denen, die ein Schlachtopfer schlachten? – Wegen einer Lehre Rabas, denn Raba sagte, die Forderung sei an den Schlächter zu richten.

ז בכורים אע"ג דכתיב (דברים כו, ב) ארצך דידך אין דשותפות לא

7 Ferner auch hinsichtlich der Erstlinge, obgleich es dein Land heißt, nur dein Land und nicht das Gemeinschaftliche,

ח כתב רחמנא (במדבר יח, יג) בכורי כל אשר בארצך אלא ארצך למה לי למעוטי חוצה לארץ

8 denn der Allbarmherzige schrieb: die Erstlinge von allem, was in eurem Lande ist. – Wozu heißt es demnach dein Land? – Dies schließt das Ausland aus.

ט ציצית אע"ג דכתב רחמנא (דברים כב, יב) כסותך דידך אין דשותפות לא

9 Ferner auch hinsichtlich der Çiçith, obgleich es dein Gewand heißt, nur deines und nicht das Gemeinschaftliche,

י כתב רחמנא (במדבר טו, לח) על כנפי בגדיהם לדורותם ואלא כסותך למה לי לכדרב יהודה דאמר רב יהודה טלית שאולה פטורה מן הציצית כל שלשים יום

10 denn der Allbarmherzige schrieb: an den Zipfeln ihrer Gewänder, für ihre Geschlechter. – Wozu heißt es demnach dein Gewand? – Wegen einer Lehre R. Jehudas, denn R. Jehuda sagte, das entliehene Gewand sei dreißig Tage von den Çiçith frei.

יא מעקה אע"ג דכתב רחמנא (דברים כב, ח) לגגך דידך אין דשותפות לא

11 Ferner auch hinsichtlich eines Geländers, obgleich es für dein Dach heißt, nur dein Dach und nicht das Gemeinschaftliche,

יב כתב רחמנא (דברים כב, ח) כי יפול הנופל ממנו אלא גגך למאי אתא למעוטי בתי כנסיות ובתי מדרשות

12 denn der Allbarmherzige schrieb: wenn jemand herunterfalten sollte von diesem. – Wozu heißt es demnach dein Dach? – Dies schließt Bet- und Lehrhäuser aus.

יג אמר רב ביבי בר אביי ליתנהו להני כללי דתניא בהמת השותפין חייבת בבכורה ור' אלעאי פוטרה

13 R. Bebaj b. Abajje sagte: Jene Lehren sind nichts. Es wird gelehrt, das Vieh von Teilhabern sei erstgeburtspflichtig und nach R. Elea͑j frei.

יד מאי טעמא דר' אלעאי דכתיב (דברים טו, יט) בקרך וצאנך והא כתיב (דברים יב, ו) בקרכם וצאנכם דכולהו ישראל

14 R. Elea͑j ist dieser Ansicht aus dem Grunde, weil es heißt: deinen Rindern, deinen Schafen. – Es heißt ja aber: eurer Rinder und eurer Schafe!? – Von allen Jisraéliten.

טו אמר רב חנינא מסורא ליתנהו להני כללי דתניא בהמת השותפין חייבת במתנות ור' אלעאי פוטר מאי טעמא יליף נתינה נתינה מראשית הגז מה להלן דשותפות לא אף כאן דשותפות לא

15 R. Ḥanina aus Sura sagte: Jene Lehren sind nichts. Es wird gelehrt, das Vieh von Teilhabern sei zur Entrichtung der Priestergaben pflichtig, und nach R. Elea͑j davon frei. Er ist dieser Ansicht aus dem Grunde, weil er durch [das Wort] geben von der Erstschur folgert, wie diese nicht von Gemeinschaftlichem, ebenso jene nicht von Gemeinschaftlichem.

טז ואי ס"ד בתרומה מיחייב נילף נתינה נתינה מתרומה אלא ש"מ בתרומה נמי פוטר

16 Wenn man nun sagen wollte, es sei hinsichtlich der Hebe pflichtig, so sollte er es durch [das Wort] geben von der Hebe folgern. Vielmehr ist hieraus zu entnehmen, daß es auch hinsichtlich der Hebe frei sei. –

יז אי מה תרומה בארץ אין בחוצה לארץ לא אף מתנות בארץ אין בחוצה לארץ לא אמר רבי יוסי מנהרביל אין והתניא רבי אלעאי אומר מתנות אין נוהגין אלא בארץ וכן היה רבי אלעאי אומר ראשית הגז אין נוהג אלא בארץ

17 Demnach sollte doch, wie die Hebe nur im [Jisraél]lande und nicht außerhalb des Landes Geltung hat, auch die Erstschur nur im [Jisraél]lande und nicht außerhalb des Landes Geltung haben!? R. Jose aus Neharbel erwiderte: Dem ist auch so, denn es wird gelehrt: R. Elea͑j sagte, die Priestergaben haben Geltung nur im [Jisraél]lande; ebenso sagte R. Elea͑j, die Erstschur habe Geltung nur im [Jisraél]lande. –

יח מאי טעמא דר' אלעאי אמר רבא יליף נתינה נתינה מתרומה מה תרומה בארץ אין בחוצה לארץ לא אף ראשית הגז בארץ אין בחוצה לארץ לא

18 Was ist der Grund R. Elea͑js? Raba erwiderte: er folgert dies durch [das Wort] geben von der Hebe; wie die Hebe nur im [Jisraél]lande und nicht außerhalb des Landes Geltung hat, ebenso hat auch die Erstschur nur im [Jisraél]lande und nicht außerhalb des Landes Geltung.

יט אמר ליה אביי אי מה תרומה טובלת אף ראשית הגז טובלת א"ל אמר קרא (דברים יח, ד) וראשית גז צאנך תתן לו אין לך בו אלא מראשיתו ואילך

19 Abajje sprach zu ihm: Demnach sollte doch, wie die Hebe Hebepflichtiges macht, auch die Erstschur Erstschurpflichtiges machen!? Dieser erwiderte: Die Schrift sagt: das Erste der Schur deiner Schafe sollst du ihm geben; es gehört ihm, erst wenn es Erstes ist. –

כ אי מה תרומה חייבים עליה מיתה וחומש אף ראשית הגז חייבים עליו מיתה וחומש

20 Sollte man, wie man wegen der Hebe der Todesstrafe verfälltund das Fünftelschuldig ist, auch wegen der Erstschur der Todesstrafe verfallen und das Fünftel schuldig sein!? –

כא אמר קרא (ויקרא כב, ט) ומתו בו ויסף עליו עליו ולא על ראשית הגז בו ולא בראשית הגז

21 Die Schrift sagt: und sie deswegen sterben, er füge dazu; dazu, nicht aber zur Erstschur, deswegen, nicht aber wegen der Erstschur. –

כב אי מה תרומה ראשון ושני אחריה אף ראשית הגז ראשון ושני אחריה אמר קרא ראשית אין לך בו אלא ראשית בלבד

22 Sollte doch, wie bei der Hebe auf die erste eine zweite folgt, auch bei der Erstschur auf die erste eine zweite folgen!? – Die Schrift sagt: das Erste, es gibt dabei nur ein Erstes. –

כג אי מה תרומה מחדש על הישן לא אף ראשית הגז מחדש על הישן לא אין

23 Sollte doch, wie die Hebe nicht von Neuem für Altes zu entrichten ist, auch die Erstschur nicht von Neuem für Altes entrichtet werden!? – Dem ist auch so.

כד והתניא היו לו שתי רחלות גזז והניח גזז והניח שנים ושלשה שנים אין מצטרפות הא חמש מצטרפות

24 Es wird gelehrt: Wenn jemand zwei Schafe hat und sie zwei oder drei Jahre geschoren und [die Wolle] aufbewahrt hat, so werden sie nicht vereinigt. Demnach werden fünf wohl vereinigt,

כה והתניא אין מצטרפות אלא ש"מ הא דר' אלעאי והא דרבנן

25 und dem widersprechend wird gelehrt, daß sie nicht vereinigt werden. Wahrscheinlich gilt eines nach R. Elea͑jund eines nach den Rabbanan. –

כו אי מה תרומה גדל בחיוב חייב גדל בפטור פטור אף ראשית הגז נמי גדל בחיוב חייב בפטור פטור

26 Sollte doch, wie bei der Hebe das, was in Pflichtigkeit gewachsen ist, pflichtig ist, und was in Freiheit gewachsen ist, frei ist, auch bei der Erstschur das, was in Pflichtigkeit gewachsen ist, pflichtig sein, und was in Freiheit gewachsen ist, frei sein!? –

כז וגבי תרומה מנלן דתניא ישראל שלקח שדה בסוריא מעובד כוכבים עד שלא הביאה שליש חייב משהביאה שליש ר"ע מחייב בתוספת וחכמים פוטרין

27 Woher dies von der Hebe? – Es wird gelehrt: Wenn ein Jisraélit in Syrien ein Feld von einem Nichtjuden gekauft hat, so ist es, wenn es ein Drittel [der Reife] noch nicht erlangt hat, pflichtig; hat es bereits ein Drittel erlangt, so ist das Hinzugewachsene nach R. A͑qiba pflichtig und nach den Weisen frei.

כח וכי תימא הכי נמי והתנן הלוקח גז צאן עובד כוכבים פטור מראשית הגז הא צאנו לגזוז חייב מתני'

28 Wolltest du sagen, dem sei auch so, so haben wir ja gelernt, wer die Schafschur eines Nichtjuden kauft, sei von der Erstschur frei: demnach ist er, wenn Schafe zur Schur, verpflichtet. – Die Mišna

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel