Chullin 52

Kapitel 52

א משיקו במים משהחמיץ אין משיקו במים אמר רבא לא שנו אלא שתמדו במים טהורים ונטמאו אבל טמאים מעיקרא לא

1 mit Wasser verbinden, und nachdem er gezogen hat, nicht mit Wasser verbinden. Raba sagte: Dies gilt nur von dem Falle, wenn man ihn von vornherein mit reinem Wasser bereitet hat und es unrein geworden ist, nicht aber, wenn es von vornherein unrein war.

ב אזל רב גביהה מבי כתיל אמרה לשמעתא קמיה דרב אשי מ"ש טמאין מעיקרא דלא דאמרינן איידי דמיא יקירי שכני תתאי ופירא קפי מלעיל ולא קא סלקא להו השקה למיא א"ה טהורים ולבסוף נטמאו נמי

2 R. Gebiha aus Be-Kethil ging und trug diese Lehre R. Aši vor [und sprach]: Wenn es von vornherein unrein war, wohl deshalb nicht, weil das schwerere Wasser unten bleibt und die Frucht obenauf schwimmt, sodaß keine Verbindung mit dem Wasser erfolgt, und dies ist ja auch dann der Fall, wenn es ursprünglich rein war und nachher unrein wurde!?

ג אלא מבלבלי ה"נ מבלבלי:

3 Vielmehr werden sie vermengt, ebenso werden sie in diesem Falle vermengt.

ד <big>מתני׳</big> כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר:

4 WO ES EINEN VERKAUF GIBT, GIBT ES KEINE GELDBUSSE, UND WO ES EINE GELDBUSSE GIBT, GIBT ES KEINEN VERKAUF.

ה <big>גמ׳</big> אמר רב יהודה אמר רב זו דברי ר"מ אבל חכמים אמרו יש קנס במקום מכר דתניא קטנה מבת יום אחד עד שתביא ב' שערות יש לה מכר ואין לה קנס משתביא ב' שערות עד שתיבגר יש לה קנס ואין לה מכר דברי רבי מאיר שהיה רבי מאיר אומר כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר

5 GEMARA. R. Jehuda sagte im Namen Rabhs: Dies ist die Ansicht R. Meírs, die Weisen aber sagen, es gebe eine Geldbuße, auch wo es einen Verkauf gibt. Es wird nämlich gelehrt: Bei einer Minderjährigen vom Alter eines Tages bis sie zwei Haare bekommt, gibt es einen Verkauf, aber keine Geldbuße; von der Zeit, wo sie zwei Haare bekommt, bis zur Mannbarkeit gibt es eine Geldbuße, aber keinen Verkauf - so R. Meír. R. Meír sagte nämlich, wo es einen Verkauf gibt, gebe es keine Geldbuße, und wo es keine Geldbuße gibt, gebe es keinen Verkauf.

ו וחכ"א קטנה מבת ג' שנים ויום אחד עד שתיבגר יש לה קנס

6 Die Weisen sagen, bei einer Minderjährigen von drei Jahren und einem Tage bis zur Mannbarkeit gebe es eine Geldbuße. –

ז קנס אין מכר לא אימא אף קנס במקום מכר:

7 Nur Geldbuße und nicht Verkauf!? – Lies: auch Geldbuße neben Verkauf.

ח <big>מתני׳</big> כל מקום שיש מיאון אין חליצה וכל מקום שיש חליצה אין מיאון:

8 WENN DIE WEIGERUNGSERKLÄRUNG ERFOLGEIN KANN, DANN NICHT DIE ḤALIÇA, UND WENN DIE ḤALIÇA, DANN NICHT DIE WEIGERUNGSERKEÄRUNG.

ט <big>גמ׳</big> אמר רב יהודה אמר רב זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים יש מיאון במקום חליצה דתניא עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות דברי ר"מ ר' יהודה אומר עד שירבה השחור על הלבן:

9 GEMARA. R. Jehuda sagte im Namen Rabhs: Dies ist die Ansicht R. Meírs, die Weisen aber sagen, die Weigerungserklärung könne auch dann erfolgen, wenn die Ḥaliça erfolgt. Es wird nämlich gelehrt: Bis wann ist die Weigerungserklärung (der Tochter) zulässig? Bis sie zwei Haare bekommt – so R. Meír. R. Jehuda sagt, bis das Schwarze das Weiße überragt..

י <big>מתני׳</big> כל מקום שיש תקיעה אין הבדלה וכל מקום שיש הבדלה אין תקיעה

10 WENN DAS BLASEN STATTFINDET WIRD DER UNTERSCHEIDUNGSSEGEN NICHT [GESPROCHEN], UND WENN DER UNTERSCHEIDUNGSSEGEN [GESPROCHEN WIRD], FINDET DAS BLASEN NICHT STATT.

יא יו"ט שחל להיות בע"ש תוקעין ולא מבדילין במ"ש מבדילין ולא תוקעין

11 WENN EIN FESTTAG AUF DEN VORABEND DES ŠABBAT FÄLLT, SO BLASE MAN UND SPRECHE NICHT DEN UNTERSCHEIDUNGSSEGEN, UND WENNN AUF DEN AUSGANG DES ŠABBAT, SO SPRECHE MAN DEN UNTERSCHEIDUNGSSEGEN UND BLASE NICHT.

יב כיצד מבדילין המבדיל בין קודש לקודש ר' דוסא אומר בין קודש חמור לקודש הקל:

12 DER UNTERSCHEIDUNGSSEGEN LAUTET DANN WIE FOLGT: ‘DER ZWISCHEN HEILIG UND HEILIG SCHEIDET’. R. DOSA SAGT: ‘ZWISCHEN STRENGHEILIG UND LEICHTHEILIG’.

יג <big>גמ׳</big> היכי תוקע אמר רב יהודה תוקע ומריע מתוך תקיעה ורב אסי אמר תוקע ומריע בנשימה אחת אתקין רב אסי בהוצל כשמעתיה

13 GEMARA. Wie blase man dann? R. Jehuda erwiderte: Einen Stoßton in einen Triller auslaufend. R. Asi erwiderte: Einen Stoßton und einen Triller in einem Atemzuge. R. Asi traf in Huçal eine Anordnung nach seiner Ansicht.

יד מיתיבי יו"ט שחל להיות בע"ש תוקעין ולא מריעין מאי לאו לא מריעין כלל לא רב יהודה מתרץ לטעמיה ורב אסי מתרץ לטעמיה רב יהודה מתרץ לטעמיה לא מריעין בפני עצמה אלא מתוך תקיעה ורב אסי מתרץ לטעמיה לא מריעין בשתי נשימות אלא בנשימה אחת:

14 Man wandte ein: Wenn ein Festtag auf den Vorabend des Šabbat fällt, so blase man einen Stoßton und keinen Triller. Doch wohl überhaupt keinen!? – R. Jehuda erklärt es nach seiner Ansicht, und R. Asi erklärt es nach seiner Ansicht. R. Jehuda erklärt es nach seiner Ansicht: man blase keinen Triller besonders, sondern vom Stoßtone auslaufend. R. Asi erklärt es nach seiner Ansicht: man blase keinen Triller in einem zweiten Atemzuge, sondern beides in einem Atemzuge.

טו ובמוצאי שבת כו': היכא אמר לה א"ר יהודה בחתימתה וכן אמר ר"נ בחתימתה

15 AUF DEN AUSGANG DES ŠABBAT &C. Wo spricht man dies? R. Jehuda erwiderte: Am Schlüsse. Ebenso erklärte auch R. Naḥman, am Schlusse.

טז ורב ששת בריה דרב אידי אמר אף בפתיחתה ולית הלכתא כוותיה:

16 R. Šešeth, Sohn des R. Idi, sagte, auch am Anfang. Die Halakha ist aber nicht wie er.

יז רבי דוסא אומר בין קדש חמור לקדש הקל: ולית הלכתא כותיה

17 R. DOSA SAGT: ‘ZWISCHEN STRENGHEILIG UND LEICHTHEILIG’. Die Halakha ist aber nicht wie er.

יח א"ר זירא יו"ט שחל להיות באמצע שבת אומר המבדיל בין קדש לחול ובין אור לחשך ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה מ"ט סדר הבדלות הוא מונה:

18 R. Zera sagte: Wenn ein Festtag in die Mitte der Woche fällt, so spreche man: ‘Der zwischen Heilig und Profan scheidet, zwischen Licht und Finsternis, zwischen den Jisraéliten und den Nichtjuden, und zwischen dem siebenten Tage und den sechs Werktagen’. – Aus welchem Grunde? – Man zählt dabei nur die Reihe der Scheidungen auf.

יט <big>הדרן עלך הכל שוחטין</big>

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel