Chullin 53

Kapitel 53

א מתני׳ <big>השוחט</big> אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשרה ורובו של אחד כמוהו רבי יהודה אומר עד שישחוט את הוורידין חצי אחד בעוף ואחד וחצי בבהמה שחיטתו פסולה רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה שחיטתו כשרה:

1 WENN MAN EIN [HALSORGAN] BEIM GEFLÜGEL ODER BEIDE BEIM VIEH DURCHGESCHNITTEN HAT, SO IST DIE SCHLACHTUNG GÜLTIG; DER GRÖSSERE TEIL VON EINEM GLEICHT DEM GANZEN. R. JEHUDA SAGT, NUR WENN MAN DIE ARTERIEN DURCHGESCHNITTEN HAT. WENN DIE HÄLFTE VON EINEM BEIM GEFLÜGEL ODER EINES UND DIE HÄLFTE VOM ANDEREN BEIM VIEH, SO IST DIE SCHLACHTUNG UNGÜLTIG; WENN DEN GRÖSSEREN TEIL VON EINEM BEIM GEFLÜGEL ODER DEN GRÖSSEREN TEIL VON BEIDEN BEIM VIEH, SO IST DIE SCHLACHTUNG GÜLTIG.

ב <big>גמ׳</big> השוחט דיעבד אין לכתחלה לא שנים בבהמה לכתחלה לא עד כמה לשחוט וליזיל איבעית אימא אאחד בעוף ואיבעית אימא ארובו של אחד כמוהו

2 GEMARA. Durchgeschnitten hat, wenn bereits erfolgt, nicht aber von vornherein; wie weit sollte man denn, wenn beide beim Vieh nicht ausreichen, zu schneiden fortfahren!? – Wenn du willst, sage ich, dies beziehe sich auf eines beim Geflügel, und wenn du willst, sage ich, auf die Gleichstellung des größeren Teiles mit dem ganzen.

ג (כמ"ש סימן)

ד אמר רב כהנא מנין לשחיטה שהיא מן הצואר שנאמר (ויקרא א, ה) ושחט את בן הבקר ממקום ששח חטהו ממאי דהאי חטהו לישנא דדכויי הוא דכתיב (ויקרא יד, מט) וחטא את הבית ואיבעית אימא מהכא (תהלים נא, ט) תחטאני באזוב ואטהר

4 R. Kahana sagte: Woher, daß das Schlachten am Halse erfolge? Es heißt: er schlachte [vešaḥat] das junge Rind; an der Stelle, wo es sich beugt [šaḥ], reinige [hatehu] man es. – Woher, daß ḥaṭehu reinigen bedeute? – Es heißt: er reinige [ḥiṭe] das Haus. Wenn du aber willst, aus folgendem: reinige mich mit Ysop, daß ich rein werde. –

ה ואימא מזנבו שח מכלל שזקוף בעינן והא שח ועומד הוא ואימא מאזנו בעינן דם הנפש וליכא

5 Vielleicht am Schwanze!? – Wenn es ‘beugt’ heißt, so ist es sonst gerade, während dieser stets gebogen ist. – Vielleicht am Ohr!? – Es muß Lebensblut hervorkommen, was dann nicht der Fall ist. –

ו ואימא דקרע ואזיל עד דם הנפש ותו שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור מנלן אלא גמרא שחיטה מן הצואר נמי גמרא

6 Vielleicht reiße man so weit, bis Lebensblut hervorkommt!? Und woher ist ferner [das Verbot] der Unterbrechung, des Aufdrückens, des Durchbohrens, der Verschiebung und des Ausreißens zu entnehmen!? Du mußt also sagen, dies sei eine Überlieferung, ebenso ist das Schlachten am Halse eine Überlieferung.

ז וקרא למאי אתא דלא לשוייה גיסטרא

7 Wozu ist nun der Schriftvers nötig? – Daß man es nicht entzwei schneide.

ח רב יימר אמר אמר קרא (דברים יב, כא) וזבחת ממקום שזב חתהו מאי משמע דהאי חתהו לישנא דמתבר הוא דכתיב (דברים א, כא) אל תירא ואל תחת

8 R. Jemar erklärte: Die Schrift sagt: schlachte [vezabaḥta], an der Stelle, wo es fließt [zab], zerbrich [ḥatehu] es. – Woher, daß ‘ḥatehu’ zerbrechen bedeute? – Es heißt: fürchte nicht und ängstige [teḥath] dich nicht. –

ט ואימא מחוטמו זב על ידי חתוי בעינן והאי זב מאליו הוא ואימא מלבו ותו שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור מנלן אלא גמרא שחיטה מן הצואר נמי גמרא

9 Vielleicht an der Nase!? – Es ist ein Fließen durch das Zerbrechen erforderlich, und bei dieser erfolgt das Fließen von selbst. – Vielleicht am Herzen!? Und woher ist ferner [das Verbot] der Unterbrechung, des Aufdrückens, des Durchbohrens, der Verschiebung und des Ausreißens zu entnehmen!? Du mußt also sagen, dies sei eine Überlieferung, ebenso ist das Schlachten am Halse eine Überlieferung.

י וקרא למאי אתא דלא לשוייה גיסטרא

10 Wozu ist nun der Schriftvers nötig? – Daß man es nicht entzwei schneide.

יא דבי ר' ישמעאל תנא ושחט אל תקרי ושחט אלא וסחט ממקום שסח חטהו

11 In der Schule R. Jišma͑éls erklärten sie: Er schlachte [vešaḥaṭ], man lese nicht vešaḥaṭ, sondern vesaḥaṭ, an der Stelle, da es Laute hervorbringt [saḥ], reinige es. –

יב ואימא מלשונו בעינן דם הנפש וליכא ואימא דקרע ואזיל עד דם הנפש ותו שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור מנלן אלא גמרא שחיטה מן הצואר נמי גמרא

12 Vielleicht an der Zunge!? – Es muß Lebensblut hervorkommen, was dann nicht der Fall ist. – Vielleicht reiße man so weit, bis Lebensblut hervorkommt!? Und woher ist ferner [das Verbot] der Unterbrechung, des Aufdrückens, des Durchbohrens, der Verschiebung und des Ausreißens zu entnehmen!? Du mußt also sagen, dies sei eine Überlieferung, ebenso ist das Schlachten am Halse eine Überlieferung.

יג וקרא למאי אתא דלא לשוייה גיסטרא

13 Wozu ist demnach der Schriftvers nötig? – Daß man es nicht entzwei schneide.

יד ותנא מייתי לה מהכא דתניא ר' חייא אמר מנין לשחיטה מן הצואר שנאמר (ויקרא א, ח) וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים

14 Ein Autor entnimmt dies aus folgendem. Es wird gelehrt: R. Ḥija sagte: Woher, daß das Schlachten am Halse erfolge? – es heißt: die Söhne Ahrons, die Priester, sollen die Stücke aufschichten;

טו שאין ת"ל את הראש ואת הפדר מה ת"ל את הראש ואת הפדר והלא ראש ופדר בכלל כל הנתחי' היו למה יצאו לפי שנאמר (ויקרא א, ו) והפשיט את העולה ונתח אין לי אלא נתחים שישנן בכלל הפשטה מנין לרבות את הראש שכבר הותז תלמוד לומר (ויקרא א, יב) את ראשו ואת פדרו וערך

15 wozu heißt es weiter: den Kopf und das Schmer, diese gehören ja mit zu den Stücken und brauchen nicht besonders hervorgehoben zu werden? Da es heißt: er enthäute das Brandopfer und zerlege es in Stücke, so würde ich dies gewußt haben von den Stücken, die beim Enthäuten einbegriffen sind, nicht aber vom Kopfe, der bereits abgetrennt worden ist, so heißt es: seinen Kopf und sein Schmer, und er schichte auf.

טז מדקאמר את הראש שכבר הותז מכלל דשחיטה מן הצואר

16 Da er nun vom Kopfe sagt, er sei bereits abgetrennt worden, so ist zu entnehmen, daß das Schlachten am Halse erfolge. –

יז ותנא פתח בראש ופדר ומסיים בראשו ופדרו הכי קאמר מנין לרבות את הראש שכבר הותז ת"ל (ויקרא א, ח) את הראש ואת הפדר

17 Der Autor beginnt mit [dem Schriftverse] den Kopf und das Schmer, und schließt mit [dem Schriftverse] seinen Kopf und sein Schmer!? – Er meint es wie folgt: nicht aber vom Kopfe, der bereits abgetrennt worden ist, daher heißt es: den Kopf und das Schmer. –

יח וראשו ופדרו למה לי מיבעי ליה לכדתניא מנין לראש ופדר שקודמין לכל הנתחים ת"ל את ראשו ואת פדרו וערך

18 Wozu heißt es: seinen Kopf und sein Schmer? – Dies ist für folgende Lehre nötig: Woher, daß der Kopf und das Schmer allen anderen Opferstücken vorangehen? Es heißt: seinen Kopf und sein Schmer, und er schichte auf. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel