Chullin 54

Kapitel 54

א ופדר קמא דכתב רחמנא למה לי מיבעי ליה לכדתניא כיצד הוא עושה חופה את הפדר על בית השחיטה ומעלהו וזהו דרך כבוד של מעלה

1 Wozu nennt der Allbarmherzige [das Wort] Schmer im ersteren Schriftverse? – Wegen der folgenden Lehre: Wie verfuhr er dabei? Er legte das Schmer auf die Schlachtstelle und brachte es dar, aus Achtung vor dem Höchsten.

ב והאי תנא מייתי לה מהכא דתניא (ויקרא יא, מו) זאת תורת הבהמה והעוף וכי באיזו תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה בהמה מטמאה במגע ובמשא עוף אינו מטמא במגע ובמשא עוף מטמא בגדים אבית הבליעה בהמה אינה מטמאה בגדים אבית הבליעה

2 Ein Autor entnimmt dies aus folgendem. Es wird gelehrt: Dies ist das Gesetz über das Vieh und das Geflügel; bei welchem Gesetze gleicht das Vieh dem Geflügel und das Geflügel dem Vieh? Das Vieh ist ja durch Berühren und Tragen verunreinigend und das Geflügel ist durch Berühren und Tragen nicht verunreinigend, das Geflügel macht ja im Schlunde die Kleider unrein und das Vieh macht im Schlunde die Kleider nicht unrein.

ג באיזו תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה לומר לך מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה אי מה להלן ברוב שנים אף כאן ברוב שנים ת"ל זאת

3 Bei welchem Gesetze gleicht nun das Vieh dem Geflügel und das Geflügel dem Vieh? Dies besagt, wie das Vieh durch das Schlachten, ebenso das Geflügel durch das Schlachten. Man könnte glauben, wie jenes durch beide Halsorgane, ebenso dieses durch beide Halsorgane, so heißt es: dies.

ד ר' אליעזר אומר באיזו תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה לומר לך מה עוף הכשרו מן הצואר אף בהמה הכשרה מן הצואר

4 R. Elie͑zer sagte: Bei welchem Gesetze gleicht das Vieh dem Geflügel und das Geflügel dem Vieh? Dies besagt, wie die Tauglichmachung des Geflügels am Halse erfolgt, ebenso erfolgt die Tauglichmachung des Viehs am Halse.

ה אי מה להלן ממול עורף אף כאן ממול עורף ת"ל (ויקרא ה, ח) ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל ראשו של זה ממול עורף ואין ראשו של אחר ממול עורף

5 Man könnte glauben, wie bei jenem am Genicke, ebenso bei diesem am Genicke, so heißt es: er kneife ihm den Kopf ab gegen das Genick und trenne ihn nicht ab; den Kopf von diesem gegen das Genick, nicht aber den Kopf eines anderen gegen das Genick. –

ו ור' אליעזר האי זאת מאי עביד ליה אי לאו זאת הוה אמינא מה עוף בסימן אחד אף בהמה בסימן אחד כתב רחמנא זאת

6 Wofür verwendet R. Elie͑zer [das Wort] dies? – Hieße es nicht dies, so könnte man glauben, wie beim Geflügel ein Halsorgan, ebenso beim Vieh ein Halsorgan, daher schrieb der Allbarmherzige dies.

ז תני בר קפרא זאת תורת הבהמה והעוף הטיל הכתוב לעוף בין בהמה לדגים לחייבו בשני סימנין אי אפשר שכבר הוקש לדגים לפוטרו בלא כלום אי אפשר שכבר הוקש לבהמה הא כיצד הכשרו בסימן אחד

7 Bar Qappara lehrte: Dies ist das Gesetz über das Vieh und das Geflügel; die Schrift setzt das Geflügel zwischen Vieh und Fische. Zur [Durchschneidung] beider Halsorgane ist nicht zu verpflichten, da es mit den Fischen verglichen wird, ganz zu unterlassen ist dies ebenfalls nicht, da es mit dem Vieh verglichen wird; die Tauglichmachung erfolgt daher durch ein Halsorgan. –

ח דגים דלאו בני שחיטה נינהו מנלן אילימא משום דכתיב (במדבר יא, כב) הצאן ובקר ישחט להם אם את כל דגי הים יאסף להם באסיפה בעלמא סגי להו

8 Woher, daß Fische nicht zu schlachten sind: wollte man sagen, weil es heißt: kann Kleinvieh und Rindvieh für sie geschlachtet werden &c. oder können für sie alle Fische des Meers gesammelt werden, wonach für diese das bloße Einsammeln genügt,

ט אלא מעתה גבי שליו דכתיב (במדבר יא, לב) ויאספו את השליו הכי נמי דלאו בשחיטה והא אמרת לפוטרו בולא כלום אי אפשר שכבר הוקש לבהמה התם לא כתיבא אסיפה במקום שחיטה דאחריני הכא כתיבא אסיפה במקום שחיטה דאחריני:

9 so heißt es ja auch von den Wachteln: sie sammelten die Wachteln, wonach das Schlachten nicht erforderlich wäre, während du doch sagst, dies sei nicht ganz zu unterlassen, da es mit dem Vieh verglichen wird!? – Bei diesen wird das Sammeln nicht neben dem Schlachten anderer genannt, bei jenen aber wird das Sammeln neben dem Schlachten anderer genannt.

י דרש עובר גלילאה בהמה שנבראת מן היבשה הכשרה בשני סימנים דגים שנבראו מן המים הכשירן בולא כלום עוף שנברא מן הרקק הכשרו בסימן אחד אמר רב שמואל קפוטקאה תדע שהרי עופות יש להן קשקשת ברגליהם כדגים:

10 Ein galiläischer Wander[prediger] trug vor: Das Vieh wurde aus einer festen Masse geschaffen, daher erfolgt seine Tauglichmachung durch beide Halsorgane, die Fische wurden aus Wasser erschaffen, daher erfolgt ihre Tauglichmachung ohne etwas, das Geflügel wurde aus Schlamm erschaffen, daher erfolgt seine Tauglichmachung durch ein Halsorgan. R. Šemuél aus Kappadokien sagte: Dies ist auch zu beweisen: das Geflügel hat gleich den Fischen Schuppen an den Füßen.

יא ועוד שאלו כתוב אחד אומר (בראשית א, כ) ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף אלמא ממיא איברו וכתיב (בראשית ב, יט) ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים אלמא מארעא איברו

11 Ferner fragte er ihn: Ein Schriftvers lautet: Wimmeln soll das Wasser von einem Gewimmel lebendiger Wesen, und Flugtiere sollen fliegen, demnach wurden diese aus Wasser erschaffen, und ferner heißt es: da schuf Gott der Herr aus der Erde alles Getier des Feldes und alle Vögel des Himmels, wonach sie aus Erde erschaffen wurden!?

יב אמר לו מן הרקק נבראו ראה תלמידיו מסתכלים זה בזה אמר להם קשה בעיניכם שדחיתי את אויבי בקש מן המים נבראו ולמה הביאן אל האדם לקרות להן שם

12 Dieser erwiderte: Sie wurden aus Schlamm erschaffen. Hierauf bemerkte er, daß seine Schüler einander anschauten, da sprach er zu ihnen: Es tut euch leid, daß ich meinen Feind mit einem Strohhalm zurückgedrängt habe! Sie wurden tatsächlich aus Wasser erschaffen, nur wurden sie zu Adam deshalb gebracht, damit er ihnen Namen gebe.

יג ויש אומרים בלשון אחר אמר לאותו הגמון ובלשון הראשון אמר להן לתלמידיו משום דכתיב על ויצר

13 Manche sagen, die zweite Erklärung gab er jenem Hegemon und die erste seinen Schülern, weil dies sich auf die Erschaffung bezieht.

יד אמר רב יהודה משום ר' יצחק בן פנחס אין שחיטה לעוף מן התורה שנאמר ושפך בשפיכה בעלמא סגי

14 R. Jehuda sagte im Namen des R. Jiçḥaq b. Pinḥas: Nach der Tora benötigt das Geflügel nicht des Schlachtens, denn es heißt er schütte, das Fortschütten allein genügt. –

טו א"ה חיה נמי איתקש לפסולי המוקדשין עוף נמי איתקש לבהמה דכתיב זאת תורת הבהמה והעוף הא כתיב (ויקרא יז, יג) ושפך את דמו

15 Demnach sollte dies auch vom Wilde gelten!? – Dieses wird mit den untauglich gewordenen Opfertieren verglichen. – Auch das Geflügel wird ja mit dem Vieh verglichen, denn es heißt: dies ist das Gesetz über das Vieh und das Geflügel!? – Es heißt ja: er schütte das Blut aus.

טז ומאי חזית דשדייה ליה על עוף שדייה אחיה מסתברא משום דסליק מיניה

16 Was veranlaßt dich, dies auf das Geflügel zu beziehen, beziehe es auf das Wild!? – Dies ist einleuchtend, denn mit jenem schließt er.

יז (סימן נתנבל דם במליקה)

יח מיתיבי השוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר פטור מלכסות ואי אמרת אין שחיטה לעוף מן התורה נחירתו זו היא שחיטתו ליבעי כסוי מי סברת בעוף לא בחיה

18 Man wandte ein: Wenn jemand schlachtet und es Aas unter seiner Hand wird, oder metzelt oder [die Gurgel] ausreißt, so braucht er [das Blut] nicht zuzudecken. Wenn man nun sagen wollte, nach der Tora benötige das Geflügel nicht des Schlachtens, so gilt ja das Metzeln als Schlachten, somit sollte [das Blut] des Zudeckens benötigen!? – Du glaubst wohl, dies gelte vom Geflügel, nein, vom Wilde. –

יט ת"ש השוחט וצריך לדם חייב לכסות כיצד הוא עושה או נוחרו או עוקרו

19 Komm und höre: Wenn jemand schlachtet und des Blutes benötigt, so muß er es zudecken; wie mache er es? Er metzele [das Tier] oder reiße ihm [die Gurgel] aus.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel