Eruvin 101

Kapitel 101

א אמר רבא והוא דכי רהיט לעיקרו מטי א"ל אביי והא חשכה לו קתני

1 Raba sagte: Dies nur, wenn er laufend den Stamm noch erreichen kann. Abajje sprach zu ihm: Es heißt ja aber: und es dunkel wird!? —

ב חשכה לביתו אבל לעיקרו של אילן מצי אזיל איכא דאמרי אמר רבא חשכה לו כי מסגי קלי קלי אבל רהיט מטי

2 Wenn es dunkel wird, um nach Hause zu gehen, er den Stamm des Baumes aber erreichen kann. Manche lesen: Raba sagte: Dunkel wird, wenn er langsam geht, laufend aber hinkommen kann.

ג רבה ורב יוסף הוו קא אזלי באורחא א"ל רבה לרב יוסף תהא שביתתנו תותי דיקלא דסביל אחוה ואמרי לה תותי דיקלא דפריק מריה מכרגא

3 Rabba und R.Joseph befanden sich einst auf dem Wege, und Rabba sprach zu R.Joseph: Unser Aufenthalt am Šabbath sei unter der Palme, die ihre Schwester trägt. Manche sagen: Unter der Palme, die ihren Herrn von der Kopfsteuer befreit.

ד (ידע ליה מר) א"ל לא ידענא ליה אמר ליה סמוך עלי דתניא ר' יוסי אומר אם היו שנים אחד מכיר ואחד שאינו מכיר זה שאינו מכיר מוסר שביתתו למכיר זה שמכיר אומר תהא שביתתנו במקום פלוני

4 Kennt sie der Meister? Dieser erwiderte: Ich kenne sie nicht. Da sprach er zu ihm: So verlasse dich auf mich. Es wird nämlich gelehrt: R.Jose sagte: Wenn es zwei sind und einer [die Stelle] kennt und der andere nicht, so übertrage der, der [die Stelle] nicht kennt, seinen Aufenthalt am Šabbath dem, der [die Stelle] kennt, und dieser spreche: an jener Stelle sei unser Aufenthalt am Šabbath.

ה ולא היא לא תנא ליה כר' יוסי אלא כי היכי דליקבל לה מיניה משום דר' יוסי נימוקו עמו:

5 Dies stimmt aber nicht; er lehrte es nur deshalb im Namen R.Joses, damit er dies anerkenne, weil R.Jose [stets] seinen Grund hat.

ו אם אינו מכיר או שאינו בקי וכו':

6 WENN ER SOLCHE NICHT KENNT ODER IHM DIESE HALAKHA UNBEKANNT IST &C.

ז הני אלפים אמה היכן כתיבן דתניא (שמות טז, כט) שבו איש תחתיו אלו ארבע אמות אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה

7 Wo kommen diese zweitausend Ellen in der Schrift vor? — Es wird gelehrt: Jeder verbleibe auf seinem Platze, das sind die vier Ellen? niemand verlasse seinen Ort, das sind die zweitausend Ellen. —

ח מנא לן אמר רב חסדא למדנו מקום ממקום ומקום מניסה וניסה מניסה וניסה מגבול וגבול מגבול וגבול מחוץ וחוץ מחוץ דכתיב (במדבר לה, ה) ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו'

8 Wieso [geht dies hieraus hervor]? R.Ḥisda erwiderte: Wir folgern Ort von Ort, Ort von laufen, laufen von laufen, laufen von Grenze, Grenze von Grenze, Grenze von außerhalb und außerhalb von außerhalb, denn es heißt: ihr sollt außerhalb der Stadt auf der Ostseite zweitausend Ellen abmessen &c. —

ט ונילף (במדבר לה, ד) מקיר העיר וחוצה אלף אמה דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מחוצה

9 Sollte man doch folgern aus [dem Verse]: von der Stadtmauer auswärts tausend Ellen!? — Man folgere hinsichtlich [des Wortes] außerhalb von außerhalb, nicht aber hinsichtlich [des Wortes] außerhalb von auswärts. —

י ומאי נפקא מינה הא תנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יד, לט) ושב הכהן (ויקרא יד, מד) ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה

10 Welchen Unterschied gibt es denn dabei, in der Schule R.Jišma͑éls folgerten sie ja aus: wenn der Priester wiederkommt, und: wenn der Priester hineingeht, denn ‘kommen’ und ‘gehen’ sei dasselbe!? —

יא הני מילי היכא דליכא מידי דדמי ליה אבל היכא דאיכא מידי דדמי ליה מדמי ליה ילפינן:

11 Dies nur, wenn kein gleiches [Wort] vorhanden ist, wenn aber ein gleiches vorhanden ist, folgere man vom gleichen.

יב אלפים אמה עגולות: ורבי חנינא בן אנטיגנוס מה נפשך אי אית ליה ג"ש פיאות כתיבן אי לית ליה גזירה שוה אלפים אמה מנא ליה

12 ZWEITAUSEND ELLEN. IM KREISE. Welcher Ansicht ist R.Ḥanina b. Antigonos: hält er von der Wortanalogie, so heißt es ja Winkel, und hält er nichts von der Wortanalogie, woher entnimmt er die zweitausend Ellen!? —

יג לעולם אית ליה גזירה שוה ושאני הכא דאמר קרא (במדבר לה, ה) זה יהיה להם מגרשי הערים לזה אתה נותן פיאות ואי אתה נותן פיאות לשובתי שבת

13 Tatsächlich hält er von der Wortanalogie, nur ist es hierbei anders, denn die Schrift sagt: dieses soll ihnen als Weidetrift bei den Städten zufallen; bei diesen sind Winkel erforderlich, nicht aber beim Aufenthalt am Šabbath. —

יד ורבנן תני רב חנניה אומר כזה יהו כל שובתי שבת

14 Und die Rabbanan!? — R.Ḥananja lehrte: Wie dieses auch für den Aufenthalt am Šabbath.

טו א"ר אחא בר יעקב המעביר ד"א ברה"ר אינו חייב עד שמעביר הן ואלכסונן

15 R.Aḥa b. Ja͑qob sagte: Wer [am Šabbath] vier Ellen auf öffentlichem Gebiete trägt, ist nur dann schuldig, wenn er diese samt dem [Überschusse der] Diagonale trägt.

טז א"ר פפא בדיק לן רבא עמוד ברשות הרבים גבוה י' ורוחב ד' צריך הן ואלכסונן או לא ואמרינן ליה לאו היינו דרב חנניה דתניא רב חנניה אומר כזה יהו כל שובתי שבת:

16 R.Papa sagte: Raba prüfte uns [durch folgende Frage]: Sind bei einer zehn [Handbreiten] hohen und vier breiten [runden] Säule auf öffentlichem Gebiete vier [Handbreiten samt dem Überschusse] des Querschnitts erforderlich oder nicht? Wir erwiderten ihm: Das ist ja, was R.Ḥananja lehrte, denn es wird gelehrt: R.Ḥananja sagte: Wie dieses auch für den Aufenthalt am Šabbath.

יז וזה הוא שאמרו העני מערב ברגליו אמר ר' מאיר אנו אין לנו אלא עני וכו':

17 DAS IST ES, WAS SIE GESAGT HABEN, DER ARME MACHE EINEN E͑RUB MIT SEINEN FÜSSEN. R.MEÍR ERKLÄRTE: DIES GILT NUR VOM ARMEN &C.

יח אמר רב נחמן מחלוקת במקומי דר"מ סבר עיקר עירוב בפת

18 R.Naḥman sagte: Der Streit bestellt nur über den Fall, wenn er: ‘auf meinem Platze’ [gesagt hat], denn R.Meír ist der Ansicht, der E͑rub erfolge hauptsächlich mit einer Speise,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel