Eruvin 102

Kapitel 102

א עני הוא דאקילו רבנן עילויה אבל עשיר לא
1 und nur bei einem Armen haben es die Rabbanan erleichtert und nicht bei einem Reichen,
ב ורבי יהודה סבר עיקר עירוב ברגל אחד עני ואחד עשיר אבל במקום פלוני דברי הכל עני אין עשיר לא
2 und R.Jehuda ist der Ansicht, der E͑rub erfolge hauptsächlich mit den Füßen, sowohl für den Armen als auch für den Reichen. Wenn er aber, ‘an jener Stelle’ [gesagt hat], stimmen alle überein, nur ein Armer und nicht ein Reicher.
ג וזו היא שאמרו מאן קתני לה ר"מ ואהייא קאי אאינו מכיר או שאינו בקי בהלכה ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל מאן קתני לה רבי יהודה
3 [Den Satz:] das ist es, was sie gesagt haben, lehrte R.Meír, und er bezieht sich auf den, der keinen [Baum] kennt oder diese Halakha nicht kennt. Und [den Satz:] nur zur Erleichterung [für den Reichen] sagten sie, man dürfe einen E͑rub aus Brot bereiten, lehrte R.Jehuda.
ד ורב חסדא אמר מחלוקת במקום פלוני דר' מאיר סבר עני אין עשיר לא ורבי יהודה סבר אחד עני ואחד עשיר אבל במקומי דברי הכל אחד עני ואחד עשיר דעיקר עירוב ברגל
4 R.Ḥisda aber sagte: Der Streit besteht nur über den Fall, wenn er ‘an jener Stelle’ [gesagt hat], denn R.Meír ist der Ansicht, nur ein Armer und nicht ein Reicher, und R.Jehuda ist der Ansicht, sowohl ein Armer als auch ein Reicher; wenn er aber ‘auf meinem Platze’ [gesagt hat], stimmen alle überein, sowohl ein Armer als auch ein Reicher, denn der E͑rub hat hauptsächlich mit den Füßen zu erfolgen.
ה וזו היא שאמרו מאן קתני לה ר"מ ואהייא קאי אהא מי שבא בדרך וחשכה ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל מאן קתני לה דברי הכל
5 [Den Satz:] das ist es, was sie gesagt haben, lehrte R.Meír, und er bezieht sich auf den, der sich unterwegs befindet, während es dunkel wird. Und [der Satz:] nur zur Erleichterung [für den Reichen] sagten sie, man dürfe einen E͑rub aus Brot bereiten, gilt nach aller Ansicht.
ו תניא כוותיה דרב נחמן אחד עני ואחד עשיר מערבין בפת ולא יצא עשיר חוץ לתחום ויאמר שביתתי במקומי לפי שלא אמרו מערבין ברגל אלא למי שבא בדרך וחשכה דברי רבי מאיר
6 Übereinstimmend mit R.Naḥman wird gelehrt: Sowohl ein Armer als auch ein Reicher haben den E͑rub mit einer Speise zu bereiten; ein Reicher darf nicht außerhalb des Gebietes hinausgehen und sagen, er wolle auf seinem Standorte Aufenthalt am Šabbath nehmen, denn nur von dem, der sich unterwegs befindet, während es dunkel wird, sagten sie, er bereite einen E͑rub mit den Füßen — so R.Meír.
ז רבי יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר מערבין ברגל ויצא עשיר חוץ לתחום ויאמר תהא שביתתי במקומי וזה הוא עיקרו של עירוב והתירו חכמים לבעל הבית לשלח עירובו ביד עבדו ביד בנו ביד שלוחו בשביל להקל עליו
7 R.Jehuda sagt, sowohl ein Armer als auch ein Reicher dürfe einen E͑rub mit den Füßen bereiten; ein Reicher dürfe außerhalb des Gebietes hinausgehen und sagen, er wolle an seinem Standorte Aufenthalt am Šabbath nehmen. Dies ist der eigentliche E͑rub, nur haben die Weisen dem Hausherrn zur Erleichterung erlaubt, seinen E͑rub durch einen Sklaven, einen Sohn oder einen Boten niederlegen zu lassen.
ח א"ר יהודה מעשה באנשי בית ממל ובאנשי בית גוריון בארומא שהיו מחלקין גרוגרות וצימוקין לעניים בשני בצורת ובאין עניי כפר שיחין ועניי כפר חנניה ומחשיכין על התחום למחרת משכימין ובאין
8 R.Jehuda erzählte: Einst verteilten die Leute von Beth-Mamal und Beth-Gorjon in Aroma in einem Jahre der Dürre Dörrfeigen und Rosinen an die Armen; da kamen die Armen aus Kephar Šiḥin und Kephar Ḥananja und warteten [am Vorabend des Šabbaths] bis zur Dunkelheit an der Grenze, und am folgenden Tage kamen sie dahin.
ט אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני מי שיצא לילך לעיר שמערבין לה והחזירו חברו הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורין דברי רבי יהודה
9 R.Aši sagte: Dies ist auch aus einer Mišna zu entnehmen, denn sie lehrt: Wenn jemand [am Vorabend des Šabbaths] hinausgeht, um sich nach einer Stadt zu begeben, in der sie einen E͑rub niederlegen wollen, und ein Bekannter ihn umzukehren veranlaßt, so darf er da hingehen, allen anderen Leuten der Stadt aber ist es verboten — so R.Jehuda.
י והוינן בה מאי שנא איהו ומאי שנא אינהו ואמר רב הונא הכא במאי עסקינן כגון שיש לו שני בתים ושני תחומי שבת ביניהן
10 Dagegen wandten wir ein: Welchen Unterschied gibt es denn zwischen ihm und ihnen? Und R.Hona erwiderte: Hier handelt es sich um den Fall, wenn er [in beiden Städten] zwei Häuser hat, die zwei Šabbathgebiete von einander entfernt sind;
יא איהו כיון דנפקא ליה לאורחא הוה ליה עני
11 er, der sich auf dem Wege befindet, ist ein Armer,
יב והנך עשירים נינהו אלמא כל במקום פלוני עני אין עשיר לא ש"מ
12 jene aber sind Reiche. Hieraus, daß, wenn er ‘an jener Stelle’ [gesagt hat], dies nur für einen Armen und nicht für einen Reichen gelte. Schließe hieraus.
יג מתני ליה רב חייא בר אשי לחייא בר רב קמיה דרב אחד עני ואחד עשיר א"ל רב סיים בה נמי הלכה כר' יהודה
13 R.Ḥija b. Aši lehrte Ḥija b. Rabh vor Rabh: Sowohl ein Armer als auch ein Reicher. Da sprach Rabh zu ihm: Sage ausdrücklich, die Halakha sei wie R.Jehuda.
יד רבה בר רב חנן הוה רגיל דאתי מארטיבנא לפומבדיתא
14 Rabba b. R.Ḥanan pflegte [am Šabbath] von Artebana nach Pumbeditha zu gehen,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel