Eruvin 160

Kapitel 160

א שאני התם דליכא מחיצות

1 Anders ist es da, wo keine Wände vorhanden sind.

ב ל"א מצד שאני

2 (Eine andere Lesart: An der Seite ist es anders.)

ג אתמר רב חייא בר אשי אמר עושין לחי אשירה ור' שמעון בן לקיש אמר עושין קורה אשירה

3 Es wurde gelehrt: R.Ḥija b. Aši sagte, man dürfe aus einer Ašera einen Pfosten machen; R.Šimo͑n b.Laqiš sagte, man dürfe aus einer Ašera einen Balken machen.

ד מאן דאמר קורה כל שכן לחי ומאן דאמר לחי אבל קורה לא כתותי מכתת שיעוריה:

4 Nach dem, der dies vom Balken lehrt, gilt dies um so mehr vom Pfosten; nach dem aber, der dies vom Pfosten lehrt, gilt dies nicht vom Balken, weil das Maß zertrümmert ist.

ה <big>מתני׳</big> נתמעט האוכל מוסיף ומזכה ואין צריך להודיע נתוספו עליהן מוסיף ומזכה וצריך להודיע

5 IST DIE SPEISE VERMINDERT WORDEN, SO FÜGE MAN [DAS FEHLENDE] HINZU UND EIGNE ES IHNEN ZU, UND MAN BRAUCHT ES IHNEN NIGHT MITZUTEILEN. SIND [BETEILIGTE] HINZUGEKOMMEN, SO FÜGE MAN HINZU UND EIGNE ES IHNEN ZU, UND MAN MUSS ES IHNEN MITTEILEN.

ו כמה הוא שיעורן בזמן שהן מרובין מזון שתי סעודות לכולם בזמן שהן מועטין כגרוגרת לכל אחד ואחד

6 WELCHES QUANTUM [IST DAZU ERFORDERLICH]? SIND ES VIELE, SPEISE FÜR ZWEI MAHLZEITEN FÜR ALLE ZUSAMMEN, SIND ES WENIGE, [DAS QUANTUM EINER] DÖRRFEIGE FÜR JEDEN BESONDERS.

ז אמר ר' יוסי במה דברים אמורים בתחילת עירוב אבל בשירי עירוב כל שהוא

7 R.JOSE SAGTE: DIESE WORTE GELTEN NUR VOM URSPRÜNGLICH [NIEDERGELEGTEN] E͑RUB, FÜR DEN ÜBERREST ABER REICHT AUCH JEDES [QUANTUM].

ח ולא אמרו לערב בחצירות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות:

8 ÜBERHAUPT HABEN SIE DIE VEREINIGUNG DER HÖFE DURCH EINEN E͑RUB NUR DESHALB ANGEORDNET, DAMIT ES BEI DEN KINDERN NICHT IN VERGESSENHEIT GERATE.

ט <big>גמ׳</big> במאי עסקינן אילימא במין אחד מאי איריא נתמעט אפילו כלה נמי

9 GEMARA. Worum handelt es sich: wollte man sagen, wenn man von derselben Art [hinzufügt], wieso ‘vermindert’, auch wenn nichts mehr da war, ist ja [keine Mitteilung nötig],

י אלא בשני מינין אפילו נתמעט נמי לא דתניא כלה האוכל ממין אחד אין צריך להודיע מב' מינים צריך להודיע

10 und wollte man sagen, von einer anderen Art, so ist es ja nötig, auch wenn nur vermindert!? Es wird nämlich gelehrt: Wenn von der Speise nichts mehr da war, so braucht man, falls man von derselben Art [hinzufügt], es nicht mitzuteilen, wenn aber von einer anderen Art, so muß man es mitteilen!? –

יא איבעית אימא ממין אחד ואיבעית אימא משני מינין איבעית אימא ממין אחד מאי נתמעט נתמטמט

11 Wenn du willst, sage ich: von derselben Art, und wenn du willst, sage ich: von einer anderen Art. Wenn du willst, sage ich: von derselben Art, denn unter ‘vermindert’ ist zu verstehen, wenn er ganz fort ist;

יב ואיבעית אימא משני מינין כלה שאני:

12 wenn du aber willst, sage ich: von einer anderen Art, denn anders ist es, wenn er ganz fort ist.

יג ניתוספו עליהן מוסיף ומזכה וכו': אמר רב שיזבי אמר רב חסדא זאת אומרת חלוקין עליו חביריו על ר' יהודה

13 SIND [BETEILIGTE] HINZUGEKOMMEN, SO FÜGE MAN HINZU UND EIGNE ES IHNEN ZU &C. R.Šezbi sagte im Namen R.Ḥisdas: Dies besagt, daß die Genossen R.Jehudas gegen ihn streiten.

יד דתנן אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות מערבין בין לדעת ובין שלא לדעת פשיטא דחלוקין

14 Wir haben nämlich gelernt: R.Jehuda sagte, diese Worte gelten nur vom Gebiet-E͑rub, beim Hof-E͑rub aber kann dies sowohl mit seinem Wissen als auch ohne sein Wissen erfolgen. – Selbstverständlich streiten sie!? –

טו מהו דתימא הני מילי בחצר שבין שני מבואות אבל חצר של מבוי אחד אימא לא קמשמע לן: כמה הוא שיעורו וכו':

15 Man könnte glauben, [unsere Mišna spreche] von einem Hofe zwischen zwei Durchgangsgassen, nicht aber von einem Hofe in einer Durchgangsgasse, so lehrt er uns.

טז כמה הוא מרובין אמר רב יהודה אמר שמואל שמונה עשרה בני אדם שמונה עשרה ותו לא אימא משמונה עשרה ואילך

16 WELCHES QUANTUM [IST DAZU ERFORDERLICH] &C. Was heißt ‘viele’? R.Jehuda erwiderte im Namen Šemuéls: Achtzehn Personen. – Achtzehn und nicht mehr!? – Sage: von achtzehn an. –

יז ומאי שמונה עשרה דנקט אמר רב יצחק בריה דרב יהודה לדידי מיפרשא לי מניה דאבא כל שאילו מחלקו למזון שתי סעודות ביניהן ואין מגעת גרוגרת לכל אחד ואחד הן הן מרובין וסגי במזון שתי סעודות ואי לא (הן הן) מועטין נינהו

17 Weshalb gerade achtzehn? R. Jiçḥaq, Sohn des R.Jehuda, erwiderte: Mir wurde es von meinem Vater erklärt: wenn man es für zwei Mahlzeiten einteilen und auf jeden einzelnen nicht [das Quantum] einer Dörrfeige kommen würde, so heißt dies ‘viele’, und Speise für zwei Mahlzeiten ist ausreichend, sonst aber sind es wenige.

יח ואגב אורחיה קא משמע לן דשתי סעודות הויין שמונה עשרה גרוגרות:

18 Nebenbei lehrt er uns, daß zwei Mahlzeiten [ein Quantum] von achtzehn Dörrfeigen haben.

יט <big>מתני׳</big> בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי ר"א רבי יהושע אומר ככר הוא עירוב אפילו מאפה סאה והוא פרוסה אין מערבין בה ככר כאיסר והוא שלם מערבין בו:

19 MIT ALLEM DARF MAN EINEN E͑RUB MACHEN ZUR VEREINIGUNG UND ZUR VERBINDUNG, AUSSER MIT WASSER ODER SALZ – SO R.ELIE͑ZER. R.JEHOŠUA͑ SAGT, NUR EIN [GANZER] LAIB DIENE ALS E͑RUB; MIT EINEM STÜCKE, SELBST VON EINEM SEÁGEBÄCK, KANN MAN KEINEN E͑RUB MACHEN, MIT EINEM GANZEN, SELBST WIE EIN ASSAR, KANN MAN EINEN E͑RUB MACHEN.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel