Eruvin 161

Kapitel 161

א <big>גמ׳</big> תנינא חדא זימנא בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים והמלח

1 GEMARA. Dies haben wir ja bereits einmal gelernt: mit allem darf man einen E͑rub machen zur Vereinigung und zur Verbindung, außer mit Wasser oder Salz!?

ב אמר רבה לאפוקי מדרבי יהושע דאמר ככר אין מידי אחרינא לא קמשמע לן בכל

2 Rabba erwiderte: Dies schließt die Ansicht R. Jehošua͑s aus; dieser sagt, nur mit einem Laib und nicht mit anderem, so lehrt er uns: mit allem.

ג איתיביה אביי בכל מערבין עירובי חצירות ובכל משתתפין שיתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא בחצר בלבד מאן שמעת ליה דאמר פת אין מידי אחרינא לא רבי יהושע וקתני בכל

3 Abajje wandte gegen ihn ein: Mit allem darf man einen E͑rub zur Vereinigung von Höfen und zur Verbindung für Durchgangsgassen machen, und nur vom E͑rub zur Vereinigung von Höfen sagten sie, daß es mit Brot erfolgen müsse. Derjenige, welcher sagt, nur mit Brot und nicht mit etwas anderem, ist ja R.Jehošua͑, und er lehrt: mit allem!?

ד אלא אמר רבה בר בר חנה לאפוקי מדרבי יהושע דאמר שלימה אין פרוסה לא קמשמע לן בכל

4 Vielmehr, erklärte Rabba b.Bar Ḥana, dies schließt die Ansicht R.Jehošua͑s aus; dieser sagt, nur mit einem ganzen, nicht aber mit einem Stücke, so lehrt er uns: mit allem. –

ה ופרוסה מאי טעמא לא אמר רבי יוסי בן שאול אמר רבי משום איבה

5 Weshalb nicht mit einem Stücke? R.Jose b.Šaúl erwiderte im Namen Rabbis: Wegen etwaiger Unverträglichkeit.

ו אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי עירבו כולן בפרוסות מהו א"ל שמא יחזור דבר לקלקולו

6 R.Aḥa, der Sohn Rabas, fragte R.Aši: Wie ist es, wenn alle zum E͑rub Stücke beitragen? Dieser erwiderte: Dadurch könnte ein Mißbrauch wieder eingeführt werden.

ז א"ר יוחנן בן שאול ניטלה הימנה כדי חלתה וכדי דימועה מערבין לו בה

7 R.Joḥanan b.Šaúl sagte: Fehlt daran das Quantum der Teighebe oder der Bemischung, so ist es zum E͑rub brauchbar. —

ח והתניא כדי דימועה מערבין לו בה כדי חלתה אין מערבין לו בה

8 Es wird ja aber gelehrt, wenn [vom Brote] das Quantum der Bemischung fehlt, es zum E͑rub brauchbar sei, und wenn das Quantum der Teighebe, es zum E͑rub nicht brauchbar sei!? –

ט לא קשיא הא בחלת נחתום הא בחלת בעל הבית

9 Das ist kein Einwand; das eine gilt von der Teighebe eines Bäckers, und das andere von der Teighebe eines Hausherrn.

י דתנן שיעור חלה אחד מעשרים וארבעה העושה עיסה לעצמו ועיסה למשתה בנו אחד מעשרים וארבעה נחתום שהוא עושה למכור בשוק וכן האשה שעשתה למכור בשוק אחד מארבעים ושמונה

10 Wir haben nämlich gelernt: Das Quantum der Teighebe ist ein Vierundzwanzigstel; ob man den Teig für sich selbst oder für das Hochzeitsmahl seines Sohnes bereitet, immer ein Vierundzwanzigstel. Der Bäcker, der für den Marktverkauf, oder eine Frau, die für den Marktverkauf bereitet, gebe nur ein Achtundvierzigstel.

יא אמר רב חסדא תפרה בקיסם מערבין לו בה והא תניא אין מערבין לו בה לא קשיא הא דידיע תיפרה הא דלא ידיע תיפרה

11 R.Ḥisda sagte: Hat man [ein zerstückeltes Brot] mit einem Spane zusammengesteckt, so ist es zum E͑rub brauchbar. – Es wird ja aber gelehrt, es sei zum E͑rub nicht brauchbar!? – Das ist kein Einwand; das eine, wenn die Naht zu merken ist, das andere, wenn die Naht nicht zu merken ist.

יב א"ר זירא אמר שמואל מערבין בפת אורז ובפת דוחן אמר מר עוקבא לדידי מיפרשא לי מיניה דמר שמואל בפת אורז מערבין ובפת דוחן אין מערבין

12 R.Zera sagte im Namen Šemuéls: Man darf einen E͑rub aus Reis- und Hirsebrot machen. Mar U͑qaba sagte: Mir wurde von Meister Šemuél erklärt, man dürfe einen E͑rub aus Reisbrot machen, nicht aber dürfe man einen E͑rub aus Hirsebrot machen.

יג אמר רב חייא בר אבין אמר רב מערבין בפת עדשים איני והא ההיא דהואי בשני דמר שמואל ושדייה לכלביה ולא אכלה

13 R.Ḥija b.Abin sagte im Namen Rabhs: Man darf einen E͑rub aus Linsenbrot machen. – Dem ist ja aber nicht so; als man einst zur Zeit des Meisters Šemuél ein solches machte, warf er es vor seinen Hund und aß es nicht!? –

יד ההיא דשאר מינים הויא דכתיב (יחזקאל ד, ט) ואתה קח לך חטין ושעורים ופול ועדשים ודוחן וכוסמים וגו'

14 Jenes war aus verschiedenen Arten gemacht worden. So heißt es auch: du aber hole dir Weizen, Gerste, Bohnen, Linsen und Hirse &c.

טו רב פפא אמר ההיא צלויה בצואת האדם הואי דכתיב (יחזקאל ד, יב) והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם

15 R.Papa erklärte: Jenes war mit Menschenkot gebacken worden. So heißt es auch: dieses sollst du vor ihren Augen auf Ballen von Menschenkot backen. –

טז מאי ועוגת שעורים תאכלנה אמר רב חסדא לשיעורים רב פפא אמר עריבתה כעריבת שעורים ולא כעריבת חטים:

16 Was heißt: du sollst es als Gerstenkuchen essen? R.Ḥama erwiderte: In Rationen. R.Papa erklärte: Es sollte wie Gerstenbrot und nicht wie Weizenbrot zubereitet werden.

יז <big>מתני׳</big> נותן אדם מעה לחנוני ולנחתום כדי שיזכה לו עירוב דברי רבי אליעזר

17 MAN DARF BEI EINEM KRÄMER ODER EINEM BÄCKER EINE MAA͑ HINTERLEGEN, DAMIT ER IHM [DEN BEITRAG ZUM] E͑RUB ZUEIGNE – SO R.ELIE͑ZER;

יח וחכמים אומרים לא זכו לו מעותיו

18 DIE WEISEN SAGEN, ER WERDE IHM DURCH DAS GELD NICHT ZUGEEIGNET.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel