Eruvin 177

Kapitel 177

א לא שנו אלא שלא עירבו אבל עירבו מותרין

1 Dies lehrten sie nur von dem Falle, wenn sie [zusammen] keinen E͑rub gemacht haben, haben sie aber einen E͑rub gemacht, so ist es ihnen erlaubt.

ב וכי לא עירבו מאי טעמא לא אמר רב אשי גזירה דילמא אתי לאפוקי ממאני דבתים להתם:

2 Weshalb nicht, wenn sie keinen E͑rub gemacht haben? R.Aši erwiderte: Mit Rücksicht darauf, sie könnten verleitet werden, [das Wasser] in Gefäßen aus ihrer Wohnung [nach der Grube] zu bringen.

ג <big>הדרן עלך כיצד משתתפין</big>

ד מתני׳ <big>כל</big> גגות העיר רשות אחת ובלבד שלא יהא גג גבוה י' או נמוך י' דברי ר"מ וחכ"א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו

4 SÄMTLICHE DÄCHER DER STADT SIND EIN GEBIET, NUR DARF NICHT EIN DACH ZEHN [HANDBREITEN] HÖHER ODER ZEHN NIEDRIGER SEIN – SO R.MEíR; DIE WEISEN SAGEN, JEDES IST EIN GEBIET FÜR SICH.

ה רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית:

5 R. ŠIMO͑N SAGT, SOWOHL DÄCHER ALS AUCH HÖFE UND GEHEGE SEIEN EIN GEBIET HINSICHTLICH DER GERÄTE, DIE SICH AM ŠABBATH DA BEFINDEN, NICHT ABER HINSICHTLICH DER GERÄTE, DIE SICH AM ŠABBATH IM HAUSE BEFINDEN.

ו <big>גמ׳</big> יתיב אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי בשלמא רבנן סברי כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה

6 GEMARA. Abajje b. Abin und R.Ḥanina b. Abin saßen beisammen, neben ihnen saß Abajje, und sie sagten: Allerdings sind die Rabbanan der Ansicht, wie die Wohnungen unten geteilt sind, ebenso sind sie oben geteilt,

ז אלא רבי מאיר מאי קסבר אי קסבר כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה אמאי רשות אחת הן ואי קסבר אין חלוקין דכל למעלה מי' רשות אחת היא אפילו גג גבוה עשרה ונמוך י' נמי

7 welcher Ansicht aber ist R.Meír: ist er der Ansicht, die Wohnungen seien auch oben geteilt, wie unten, weshalb sind [die Dächer] ein Gebiet, und ist er der Ansicht, sie seien nicht geteilt, weil oberhalb zehn [Handbreiten] alles ein Gebiet ist, so sollte dies auch dann gelten, wenn ein Dach zehn [Handbreiten] höher oder zehn niedriger ist!?

ח אמר להו אביי לא שמיע לכו הא דאמר רב יצחק בר אבדימי אומר היה רבי מאיר כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות אחת כגון עמוד ברה"י גבוה עשרה ורחב ד' אסור לכתף עליו גזירה משום תל ברה"ר ה"נ גזירה משום תל ברה"ר

8 Da sprach Abajje zu ihnen: Ihr habt das nicht gehört, was R.Jiçḥaq b.Evdämi gesagt hat: R.Meír sagte: Überall, wo du zwei Gebiete findest, die aber ein Gebiet sind, beispielsweise eine zehn [Handbreiten] hohe und vier breite Säule in einem Privatgebiete, ist es verboten, darauf [seine Last] zu schultern, mit Rücksicht auf eine Anhöhe auf öffentlichem Gebiete. Ebenso auch hierbei, mit Rücksicht auf eine Anhöhe auf öffentlichem Gebiete.

ט סבור מינה אפילו מכתשת ואפילו גיגית

9 Sie glaubten daraus zu entnehmen, dies gelte auch von einem Mörser oder einem Kübel,

י אמר להו אביי הכי אמר מר לא אמר ר"מ אלא עמוד ואמת הריחים הואיל ואדם קובע להן מקום

10 da sprach Abajje zu ihnen: So sagte der Meister: R.Meír sagte es nur von einer Säule und einem Mühlensockel, weil man für diese einen festen Platz hat. –

יא והרי כותל שבין ב' חצירות דקבוע ואמר רב יהודה כשתימצי לומר לדברי ר"מ גגין רשות לעצמן חצירות רשות לעצמן קרפיפות רשות לעצמן

11 Aber auch die Wand zwischen zwei Höfen hat ja einen festen Platz, dennoch sagte R.Jehuda, aus den Worten R.Meírs sei zu eruieren, daß Dächer ein Gebiet für sich sind, Höfe ein Gebiet für sich sind und Gehege ein Gebiet für sich sind;

יב מאי לאו דשרי לטלטולי דרך כותל

12 demnach darf man [Gegenstände] über die Wand tragen!?

יג אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת לא להכניס ולהוציא דרך פתחים:

13 R.Hona b. Jehuda erwiderte im Namen R.Šešeths: Nein, nur durch die Türen herein- und hinausbringen.

יד וחכ"א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו: איתמר רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמות ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו

14 DIE WEISEN SAGEN, JEDES IST EIN GEBIET FÜR SICH. ES WURDE GELEHRT: Rabh sagte, man dürfe [auf einem Dache] nur vier Ellen tragen; Šemuél sagte, man dürfe auf dem ganzen tragen.

טו במחיצות הניכרות דכולי עלמא לא פליגי כי פליגי במחיצות שאינן ניכרות

15 Wenn die Wände kenntlich sind, streitet niemand, sie streiten nur über den Fall, wenn die Wände nicht kenntlich sind.

טז רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמו' לא אמר גוד אסיק מחיצתא ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו דאמר גוד אסיק מחיצתא

16 Rabh sagt, man dürfe nur vier Ellen tragen, da wir nicht sagen, die Wände werden nach oben gedehnt, und Šemuél sagt, man dürfe auf dem ganzen tragen, da wir sagen, die Wände werden nach oben gedehnt. –

יז תנן וחכמים אומרים כל אחד ואחד

17 Wir haben gelernt: Die Weisen sagen, jedes ist ein

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel