Eruvin 186

Kapitel 186

א גידוד חמשה ומחיצה חמשה אין מצטרפין עד שיהא או כולו בגידוד או כולו במחיצה
1 Ein Absturz von fünf und eine Wand von fünf [Handbreiten ] werden nicht vereinigt; der Absturz allein oder die Wand allein muß die ganze [Höhe] haben.
ב מיתיבי שתי חצירות זו למעלה מזו ועליונה גבוהה מן התחתונה עשרה טפחים או שיש בה גידוד חמשה ומחיצה חמשה מערבין שנים ואין מערבין אחד פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים
2 Man wandte ein: Zwei Höfe übereinander, der obere zehn Handbreiten höher als der untere, oder wenn sie einen Absturz von fünf und eine Wand von fünf haben, müssen zwei und nicht zusammen einen E͑rub machen; wenn weniger, so machen sie einen E͑rub und nicht zwei!?
ג אמר (רב) מודה רב חסדא בתחתונה הואיל ורואה פני עשרה אי הכי תחתונה תערב שנים ולא תערב אחד עליונה לא תערב לא אחד ולא שנים
3 Raba erwiderte: R.Ḥisda pflichtet hinsichtlich des unteren bei, weil von diesem aus zehn [Handbreiten] zu sehen sind. – Demnach sollte der untere beide und nicht einen E͑rub machen, und der obere weder einen noch zwei!?
ד אמר רבה בר עולא כגון שהיתה עליונה מגופפת עד עשר אמות
4 Rabba b.U͑la erwiderte: Wenn der obere an beiden Seiten eine Wand hat, bis auf zehn Ellen [in der Mitte]. –
ה אי הכי אימא סיפא פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים אי בעיא חד תערב אי בעיא תרי תערב
5 Wie erklärst du demnach den Schlußsatz: wenn weniger, so machen sie einen E͑rub und nicht zwei; sie sollten doch nach Belieben einen E͑rub oder zwei machen dürfen!?
ו אמר רבה בריה דרבא כגון שנפרצה התחתונה במלואה לעליונה
6 Rabba, der Sohn Rabas, erwiderte: Wenn der untere in seiner ganzen Breite nach dem oberen durchbrochen ist. –
ז אי הכי תחתונה חד תערב תרי לא תערב עליונה אי בעיא תרי תערב אי בעיא חד תערב
7 Demnach sollte ja der untere nur einen E͑rub und nicht zwei machen, der obere aber nach Belieben entweder zwei oder einen!? –
ח אין הכי נמי וכי קתני פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים אתחתונה
8 Freilich, dem ist auch so, und was gelehrt wird, daß sie, wenn weniger, einen E͑rub und nicht zwei machen, bezieht sich auf den unteren.
ט דרש מרימר גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין אשכחיה רבינא לרב אחא בריה דרבא אמר ליה תני מר מידי במחיצה אמר ליה לא והלכתא גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין
9 Meremar trug vor: Ein Absturz von fünf und eine Wand von fünf [Handbreiten] werden vereinigt. Rabina traf R.Aḥa, den Sohn Rabas, und fragte ihn: Lehrte der Meister etwas über die Wand? Dieser erwiderte: Nein. Die Halakha ist, ein Absturz von fünf und eine Wand von fünf [Handbreiten] werden vereinigt.
י בעי רב הושעיא דיורין הבאין בשבת מהו שיאסרו
10 R.Hoša͑ja fragte: Machen am Šabbath hinzukommende Bewohner [den Raum] verboten?
יא אמר רב חסדא תא שמע חצר גדולה שנפרצה לקטנה הגדולה מותרת והקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה אמר רבה אימר מבעוד יום נפרצה
11 R.Ḥisda erwiderte: Komm und höre: Wenn ein großer Hof nach einem kleinen durchbrochen wird, so ist [der Verkehr] im großen erlaubt und im kleinen verboten, weil dies als Tür des großen gilt. Rabba entgegnete: Vielleicht, wenn es bereits am Tage geschehen ist,
יב אמר ליה אביי לא תימא מר אימר אלא ודאי מבעוד יום נפרצה דהא מר הוא דאמר בעי מיניה מרב הונא ובעי מיניה מרב יהודה עירב דרך הפתח ונסתם הפתח עירב דרך חלון ונסתם החלון מהו ואמר לי שבת כיון שהותרה הותרה
12 Abajje sprach zu ihm: Der Meister sage nicht: vielleicht, wenn es bereits am Tage geschehen ist, sondern: wenn es tatsächlich bereits am Tage geschehen ist. Der Meister selber erzählte ja, er habe R.Hona gefragt und R.Jehuda gefragt, wie es denn sei, wenn jemand einen E͑rub gemacht hat, mit einer Tür rechnend, und die Tür geschlossen wurde, mit einem Fenster rechnend, und das Fenster geschlossen wurde, und dieser habe erwidert, es sei erlaubt, da es [beim Eintritt] des Šabbaths erlaubt war.
יג אתמר כותל שבין שתי חצירות שנפל רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד"א
13 Es wurde gelehrt: Wenn die Wand zwischen zwei Höfen [am Šabbath] einstürzt, so darf man da, wie Rabh sagt, nur vier Ellen tragen;
יד ושמואל אמר
14 Šemuél sagt,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel