Eruvin 197

Kapitel 197

א הוא סבר מדסיפא ר"מ רישא נמי ר"מ ולא היא סיפא ר"מ ורישא רבנן:

1 Dieser glaubte, da der Schlußsatz die Ansicht R.Meírs vertritt, lehre auch der Anfangssatz nach R.Meír, dem ist aber nicht so; der Schlußsatz nach R.Meír und der Anfangssatz nach den Rabbanan.

ב ובלבד שלא יוציא חוץ: הא הוציא חייב חטאת לימא מסייע ליה לרבא דאמר רבא המעביר חפץ מתחילת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב

2 JEDOCH NICHT AUSSERHALB DER VIER ELLEN BRINGEN. Wenn man aber hinausgebracht hat, ist man ein Sündopfer schuldig; somit wäre dies eine Stütze für Raba, denn Raba sagte, wer etwas vier [Ellen] in der Höhe trägt, sei schuldig. –

ג מי קתני אם הוציא חייב חטאת דילמא אם הוציא פטור אבל אסור

3 Lehrt er etwa, man sei, wenn man hinausgebracht hat, ein Sündopfer schuldig, vielleicht ist man, wenn man hinausgebracht hat, frei, und nur von vornherein ist es verboten.

ד איכא דאמרי הא הוציא פטור אבל אסור לימא תיהוי תיובתיה דרבא דאמר רבא המעביר מתחילת ד' לסוף ד' והעבירו דרך עליו חייב מי קתני הוציא פטור אבל אסור דילמא אם הוציא חייב חטאת:

4 Manche lesen: Wenn man hinausgebracht hat, ist man frei, und nur von vornherein ist es verboten; dies wäre eine Widerlegung Rabas, denn Raba sagte, wer etwas vier [Ellen] in der Höhe trägt, sei schuldig. – Lehrt er etwa, man sei frei, wenn man hinausgebracht hat, und nur von vornherein sei es verboten, vielleicht ist man, wenn man hinausgebracht hat, ein Sündopfer schuldig.

ה לא יעמוד אדם ברה"י וכו': אמר רב יוסף השתין ורק חייב חטאת

5 MAN DARF NICHT AUF PRIVATGEBIET STEHEN &C. R.Joseph sagte: Hat man uriniert oder gespuckt, so ist man ein Sündopfer schuldig. –

ו והא בעינן עקירה והנחה מעל גבי מקום ד' וליכא

6 Die Fortnahme (und das Niederlegen) muß ja aber von einem Räume von vier [Handbreiten] erfolgen,

ז מחשבתו משויא ליה מקום דאי לא תימא הכי הא דאמר רבא זרק ונח בפי הכלב או בפי הכבשן חייב חטאת והא בעינן הנחה ע"ג מקום ד' וליכא

7 was hierbei nicht der Fall ist!? – Seine Absicht macht es zu einem solchen Räume. Wieso sagte Raba, wolltest du nicht so sagen, daß, wenn jemand etwas wirft und es im Maule eines Hundes oder in der Öffnung eines Schmelzofens liegen bleibt, er ein Sündopfer schuldig sei, das Niederlegen muß ja auf einen Raum von vier [Handbreiten] erfolgen, was hierbei nicht der Fall ist!?

ח אלא מחשבתו משויא ליה מקום ה"נ מחשבה משויא לה מקום

8 Seine Absicht macht es also zu einem solchen Räume, ebenso macht auch hierbei seine Absicht es zu einem solchen Raume.

ט בעי רבא הוא ברה"י ופי אמה ברה"ר מהו בתר עקירה אזלינן או בתר יציאה אזלינן תיקו:

9 Raba fragte: Wie ist es, wenn er auf Privatgebiet steht und die Spitze seines Gliedes sich auf öffentlichem Gebiete befindet: richten wir uns nach der Herkunft, oder richten wir uns nach dem Hervorkommen? – Dies bleibt unentschieden.

י וכן לא ירוק רבי יהודה אומר וכו': אף על גב דלא הפיך בה

10 DESGLEICHEN NICHT SPUCKEN. R.JEHUDA SAGT &C. Auch wenn man ihn nicht umgedreht hat?

יא והתנן היה אוכל דבילה בידים מסואבות והכניס ידו לתוך פיו ליטול צרור רבי מאיר מטמא ורבי יוסי מטהר

11 Wir haben ja aber gelernt: Wenn jemand mit ungereinigten Händen einen Feigenkuchen ißt und die Hand in den Mund steckt, um einen Span zu entfernen, so ist er nach R.Meír unrein, und nach R.Jose rein.

יב רבי יהודה אומר היפך בה טמא לא היפך בה טהור

12 R.Jehuda sagt, hat er ihn umgedreht, sei er unrein, hat er ihn nicht umgedreht, sei er rein!?

יג אמר רבי יוחנן מוחלפת השיטה

13 R.Joḥanan erwiderte: Die Ansichten sind zu vertauschen.

יד ריש לקיש אמר לעולם לא תחליף והכא במאי עסקינן בכיחו

14 Reš Laqiš erwiderte: Tatsächlich brauchst du sie nicht zu vertauschen, denn hier handelt es sich um Schleim. –

טו והתניא רבי יהודה אומר כיחו ונתלש מאי לאו רוק ונתלש לא כיחו ונתלש והא תניא ר' יהודה אומר כיחו שנתלש וכן רוקו שנתלש לא יהלך ד' אמות עד שירוק אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא:

15 Es wird ja aber gelehrt: R.Jehuda sagt, wenn der Schleim sich aufgesammelt hat. Doch wohl auch Speichel, wenn er sich aufgesammelt hat. – Nein, nur Schleim, wenn er sich aufgesammelt hat. – Es wird ja aber gelehrt: R.Jehuda sagt, auch wenn der Schleim oder der Speichel sich aufgesammelt bat, dürfe man keine vier Ellen gehen, ohne ihn ausgespuckt zu haben!? – Am richtigsten ist es vielmehr, wie wir zuerst erklärt haben.

טז אמר ר"ל כיח בפני רבו חייב מיתה שנאמר (משלי ח, לו) כל משנאי אהבו מות אל תקרי למשנאי אלא למשניאי

16 Reš Laqiš sagte: Wer in Gegenwart seines Lehrers schleimt, verdient den Tod, denn es heißt: die mich hassen, wollen den tod, und man lese nicht: die mich hassen, sondern: die mich verhaßt machen. –

יז והא מינס אניס כיח ורק קאמרינן:

17 Man ist ja aber gezwungen!? – Wir sprechen vom Schleimen und Ausspucken.

יח <big>מתני׳</big> לא יעמוד אדם ברה"י וישתה ברה"ר ברה"ר וישתה ברה"י אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה וכן בגת:

18 MAN DARF NICHT AUF PRIVATGEBIET STEHEN UND AUS ÖFFENTLICHEM GEBIETE TRINKEN ODER AUF ÖFFENTLICHEM GEBIETE STEHEN UND AUS PRIVATGEBIET TRINKEN, ES SEI DENN, DASS MAN DEN KOPF UND DEN GRÖSSEREN TEIL DES KÖRPERS DA HINÜBERGEBEUGT HAT, WO MAN TRINKT. EBENSO BEI EINER KELTER.

יט <big>גמ׳</big> רישא רבנן וסיפא רבי מאיר

19 GEMARA. Der Anfangssatz nach den Rabbanan und der Schlußsatz nach R.Meír!?

כ אמר רב יוסף בחפיצין שצריכין לו ודברי הכל

20 R.Joseph erwiderte: [Der Schlußsatz spricht] von Dingen, die man braucht, nach aller Ansicht.

כא איבעיא להו כרמלית מאי אמר אביי היא היא אמר רבא היא גופא גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה

21 Sie fragten: Wie ist es bei einem Neutralgebiete? Abajje erwiderte: Es ist ja dasselbe. Raba erwiderte: Dieses ist ja an sich nur eine Maßregel, und wir sollten eine Maßregel für eine Maßregel treffen!?

כב אמר אביי מנא אמינא לה מדקתני

22 Abajje sprach: Dies entnehme ich aus folgendem:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel