Eruvin 38

Kapitel 38

א שהן כעשר דברי ר"מ ר' יהודה אומר כשלש עשרה אמה וכארבע עשרה אמה
1 Das sind nahezu zehn Ellen – so R.Meír; R.Jehuda sagt, nahezu dreizehn oder vierzehn Ellen. –
ב כעשר הא עשר הויין משום דבעי למיתנא סיפא כשלש עשרה
2 Wieso nahezu zehn, es sind ja genau zehn!? – Weil er im Schlußsatze lehren will: nahezu dreizehn. –
ג כשלש עשרה טפי הויין משום דבעי למתני כארבע עשרה וכארבע עשרה הא לא הויא אמר רב פפא יתירות על שלש עשרה ואינן מגיעות לארבע עשרה
3 Wieso nahezu dreizehn, es sind ja mehr!? – Weil er lehren will: (nahezu) vierzehn, und es keine vierzehn sind. R.Papa erklärte: Mehr als dreizehn und keine vierzehn.
ד א"ר פפא בבור שמונה דכ"ע לא פליגי דלא בעינן פשוטין
4 R.Papa sagte: Bezüglich eines acht [Ellen breiten] Brunnens stimmen alle überein, daß keine einfachen [Pfeiler] nötig seien,
ה בבור שתים עשרה דכ"ע לא פליגי דבעינן פשוטין
5 bezüglich eines zwölf [Ellen breiten] Brunnens stimmen alle überein, daß einfache [Pfeiler] nötig seien,
ו כי פליגי משמונה עד שתים עשרה לר' מאיר בעינן פשוטין לר' יהודה לא בעינן פשוטין
6 sie streiten nur bezüglich eines zwischen acht und zwölf [Ellen breiten]: nach R.Meír sind auch einfache nötig, nach R.Jehuda sind keine einfachen nötig. –
ז ורב פפא מאי קמ"ל תנינא
7 Was lehrt uns da R.Papa, dies haben wir ja gelernt!? –
ח רב פפא ברייתא לא שמיע ליה וקמ"ל כברייתא:
8 R.Papa kannte die Barajtha nicht, und er lehrt uns dasselbe, was die Barajtha.
ט ארי"ך יות"ר בת"ל חיצ"ת חצ"ר שיבש"ה סימן: בעא מיניה אביי מרבה האריך בדיומדין כשיעור פשוטין לר"מ מהו
9 Abajje fragte Rabba: Wie ist es nach R.Meír, wenn man die Doppelpfeiler um die Breite der einfachen breiter gemacht hat?
י א"ל תניתוה ובלבד שירבה בפסין מאי לאו דמאריך בדיומדין לא דמפיש ועביד פשוטין
10 Dieser erwiderte: Ihr habt es gelernt: nur mache man dann mehr Pfeiler; doch wohl die Doppelpfeiler verbreitern. – Nein, er muß sie durch einfache vermehren. –
יא א"ה האי ובלבד שירבה בפסין עד שירבה פסין מיבעי ליה תני עד שירבה פסין
11 Wieso heißt es demnach ‘an den Pfeilern mehren’, es müßte ja heißen ‘man mache mehr Pfeiler’!? – Lies: man mache mehr Pfeiler.
יב א"ד א"ל תניתוה ובלבד שירבה בפסין מאי לאו דמפיש ועביד פשוטין לא דמאריך בדיומדין
12 Manche lesen: Dieser erwiderte: Ihr habt es gelernt: nur mache man mehr Pfeiler; doch wohl durch einfache vermehren. – Nein, die Doppelpfeiler verbreitern.
יג הכי נמי מסתברא מדקתני ובלבד שירבה בפסין ש"מ
13 Dies ist auch einleuchtend, denn es heißt ‘an den Pfeilern mehren’. Schließe hieraus.
יד בעא מיניה אביי מרבה יותר משלש עשרה אמה ושליש לר' יהודה מהו פשוטין עביד או בדיומדין מאריך
14 Abajje fragte Rabba: Wie ist es nach R.Jehuda, wenn es mehr als dreizehn und ein drittel Ellen sind: füge man einfache hinzu, oder verbreitere man die Doppelpfeiler?
טו א"ל תניתוה כמה הן מקורבין כדי ראשה ורובה של פרה וכמה מרוחקין אפי' כור ואפי' כוריים
15 Dieser erwiderte: Ihr habt es gelernt: Wie nahe dürfen sie sein? Wie Kopf und größerer Teil des Körpers einer Kuh. Wie weit dürfen sie entfernt sein? Auch ein Flächenraum von einem Kor und sogar zwei Kor.
טז ר' יהודה אומר בית סאתים מותר יותר מבית סאתים אסור אמרו לו לר' יהודה אי אתה מודה בדיר וסהר ומוקצה וחצר אפילו בת חמשת כורים ואפי' בת עשרה כורים שמותר
16 R.Jehuda sagt, zwei Seáflächen seien erlaubt, mehr als zwei Seáflächen seien verboten. Sie sprachen zu R.Jehuda: Pflichtest du etwa nicht bei, daß es bei einem Pferche, einer Hürde, einem Gehöfte oder einem Vorhofe auch bis zu einem Flächenraume von fünf und sogar zehn Kor erlaubt sei!?
יז אמר להן זו מחיצה ואלו פסין
17 Dieser erwiderte: Da ist es ein Zaun, hierbei sind es Pfeiler.
יח ואם איתא זו מחיצה וזו (היא) מחיצה מיבעי ליה
18 Wenn dem nun so wäre, so wäre es ja da ein Zaun und hierbei ein Zaun!? –
יט הכי קאמר זו תורת מחיצה עליה ופרצותיה בעשר ואלו תורת פסין עליהן ופרצותיהן בשלש עשרה אמה ושליש
19 Er meint es wie folgt: da gelten die Vorschriften eines Zaunes, bei dem Lücken bis zehn [Ellen] zulässig sind, hierbei gelten die Vorschriften über Pfeiler, bei denen Lücken bis dreizehn und einem drittel [Ellen] zulässig sind.
כ בעא מיניה אביי מרבה תל המתלקט עשרה מתוך ארבע נידון משום דיומד או אינו נידון משום דיומד
20 Abajje fragte Rabba: Wie ist es, wenn ein Hügel bei einer Steigung unter vier [Ellen] zehn [Handbreiten] hoch ist: wird er als Doppelpfeiler angesehen oder nicht?
כא א"ל תניתוה ר' שמעון בן אלעזר אומר היתה שם אבן מרובעת רואין כל שאילו תחלק ויש בה אמה לכאן ואמה לכאן נידון משום דיומד ואם לאו אינו נידון משום דיומד
21 Dieser erwiderte: Ihr habt es gelernt: R.Šimo͑n b.Elea͑zar sagte: Befindet sich da ein viereckiger Stein, so ist er, falls er geglättet eine Elle nach jeder Seite haben würde, als Doppelpfeiler anzusehen, wenn aber nicht, so ist er nicht als Doppelpfeiler anzusehen.
כב רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר היתה שם אבן עגולה רואין כל שאילו תחקק ותחלק ויש בה אמה לכאן ואמה לכאן נידון משום דיומד ואם לאו אינו נידון משום דיומד
22 R.Jišma͑él, Sohn des R.Joḥanan b. Beroqa, sagte: Befindet sich da ein runder Stein, so ist er, falls er [viereckig] geglättet und ausgetieft eine Elle nach jeder Seite haben würde, als Doppelpfeiler anzusehen, wenn aber nicht, so ist er nicht als Doppelpfeiler anzusehen. –
כג במאי קא מיפלגי מר סבר חד רואין אמרינן תרי רואין לא אמרינן ומר סבר אפי' תרי רואין נמי אמרינן
23 Worin besteht ihr Streit? – Einer ist der Ansicht, eine Voraussetzung lasse man gelten, zwei aber nicht, und einer ist der Ansicht, auch zwei Voraussetzungen lasse man gelten.
כד בעא מיניה אביי מרבה חיצת הקנים קנה קנה פחות משלשה נידון משום דיומד או לאו
24 Abajje fragte Rabba: Wie ist es, wenn man [einen Doppelpfeiler] aus weniger als drei [Handbreiten] voneinander abstehenden Rohrstäben gemacht hat: ist er als Doppelpfeiler anzusehen oder nicht?
כה אמר ליה תניתוה היה שם אילן או גדר או חיצת הקנים נידון משום דיומד מאי לאו קנה קנה פחות משלשה
25 Dieser erwiderte: Ihr habt es gelernt:Befindet sich da ein Baum, eine Steinwand oder eine Strauchhecke, so werden sie als Doppelpfeiler angesehen. Doch wohl, wenn die Stäbe weniger als drei [Handbreiten] von einander abstehen. –
כו לא גודריתא דקני אי הכי היינו אילן
26 Nein, dies gilt von einem Rohrbüschel. – Demnach ist es ja dasselbe, was Baum!? –
כז ואלא מאי קנה קנה פחות משלשה היינו גדר אלא מאי אית לך למימר תרי גווני גדר הכא נמי תרי גווני אילן
27 Wenn etwa einzelne Stäbe, so sind ja Stäbe [in Abständen] unter drei [Handbreiten] dasselbe, was Wand!? Du mußt also sagen, es gebe zwei Arten von Wänden, ebenso gibt es zwei Arten von Bäumen.
כח איכא דאמרי גודריתא דקני קא מיבעיא ליה גודריתא דקני מאי א"ל תניתוה היה שם גדר או אילן או חיצת הקנים נידון משום דיומד מאי לאו גודריתא דקני
28 Manche sagen, er habe bezüglich eines Rohrbüschels gefragt, wie es denn bei einem solchen sei, und dieser habe erwidert: Ihr habt es gelernt: Befindet sich da eine Steinwand, ein Baum oder eine Strauchhecke, so werden sie als Doppelpfeiler angesehen. Doch wohl ein Rohrbüschel. –
כט לא קנה קנה פחות משלשה אי הכי היינו גדר
29 Nein, Rohrstäbe, die weniger als drei [Handbreiten] von einander abstehen. – Demnach ist dies ja dasselbe, was Wand!? –
ל ואלא מאי גודריתא דקני היינו אילן אלא מאי אית לך למימר
30 Wenn etwa Rohrbüschel, so ist dies ja dasselbe, was Baum!?
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel