Eruvin 54

Kapitel 54

א לא נצרכה אלא שנתן לתוכן שמן

1 Dies gilt von dem Falle, wenn man Öl hineingetan hat.

ב אמר ליה אביי ותיפוק ליה משום שמן לא צריכא שנתן דמי מים ומלח בהבלעה

2 Abajje sprach zu ihm: Dann sollte es ja wegen des Öls [erlaubt] sein!? – In dem Falle, wenn er ihm das Wasser und das Salz mitbezahlt hat. –

ג ובהבלעה מי שרי אין והתניא בן בג בג אומר (דברים יד, כו) בבקר מלמד שלוקחין בקר על גב עורו ובצאן מלמד שלוקחין צאן על גב גיזתה וביין מלמד שלוקחין יין על גב קנקנו ובשכר מלמד שלוקחין תמד משהחמיץ

3 Ist es denn, wenn mitbezahlt, erlaubt? – Freilich, es wird auch gelehrt: Ben-Bag-Bag sagte: Rinder, dies lehrt, daß Rinder samt der Haut gekauft werden dürfen; Schafe, dies lehrt, daß Schafe samt der Wolle gekauft werden dürfen; Wein, dies lehrt, daß Wein samt dem Kruge gekauft werden dürfe; und Rauschtrank, dies lehrt, daß gesäuerter Lauerwein gekauft werden dürfe.

ד א"ר יוחנן מאן דמתרגם לי בבקר אליבא דבן בג בג מובילנא מאניה אבתריה לבי מסותא

4 R.Joḥanan sprach: Wer mir [das Wort] Rinder nach Ben-Bag-Bag erklärt, dem trage ich die Kleider ins Badehaus nach. –

ה מאי טעמא כולהו צריכי לבר מבבקר דלא צריך מאי צריכי דאי כתב רחמנא בבקר הוה אמינא בקר הוא דמזדבן על גב עורו משום דגופיה הוא אבל צאן על גב גיזתה דלאו גופיה הוא אימא לא

5 Weshalb? – Die übrigen sind alle nötig, nur nicht [das Wort] Rinder. – Wieso sind sie nötig? – Würde der Allbarmherzige nur Rinder geschrieben haben, so könnte man glauben, nur Rinder dürfen samt der Haut gekauft werden, weil sie zum Körper gehört, nicht aber Schafe samt der Wolle, die nicht zum Körper gehört.

ו ואי כתב רחמנא בצאן על גב גיזתה הוה אמינא משום דמחובר בה אבל יין ע"ג קנקנו אימא לא

6 Würde der Allbarmherzige Schafe geschrieben haben, so könnte man glauben, weil [die Wolle] am Körper haftet, nicht aber Wein samt dem Kruge.

ז ואי כתב רחמנא ביין הוה אמינא משום דהיינו נטירותיה אבל תמד משהחמיץ דקיוהא בעלמא הוא אימא לא כתב רחמנא שכר

7 Würde der Allbarmherzige nur Wein geschrieben haben, so könnte man glauben, weil er in diesem gewahrt wird, nicht aber gesäuerten Lauerwein, der nur eine Gärung ist.

ח ואי כתב רחמנא בשכר הוה אמינא מאי שכר דבילה קעילית דפירא הוא אבל יין על גב קנקנו אימא לא

8 Würde der Allbarmherzige nur Rauschtrank geschrieben haben, so könnte man glauben, darunter sei die [berauschende] qeilische Feige zu verstehen, die eine Frucht ist, nicht aber Wein samt dem Kruge.

ט ואי כתב רחמנא יין על גב קנקנו דהיינו נטירותיה אבל צאן על גב גיזתה אימא לא כתב רחמנא צאן דאפילו על גב גיזתה

9 Und würde der Allbarmherzige Wein samt dem Kruge geschrieben haben, so könnte man glauben, weil er in diesem gewahrt wird, nicht aber Schafe samt der Wolle; daher schrieb der Allbarmherzige Schafe, auch samt der Wolle.

י בבקר למה לי וכ"ת אי לא כתב רחמנא בבקר הוה אמינא צאן על גב עורה אין על גב גיזתה לא כתב רחמנא בבקר לאתויי עורו אייתר ליה צאן לאתויי גיזתה

10 Wozu aber heißt es Rinder!? Wolltest du sagen, hätte der Allbarmherzige Rinder nicht geschrieben, so würde man gesagt haben, Schafe nur samt der Haut, nicht aber samt der Wolle, daher schrieb der Allbarmherzige Rinder zur Einschließung der Haut, um aus dem überflüssigen Schafe auch Wolle einzuschließen,

יא אי לא כתב רחמנא בקר לא הוה אמינא צאן על גב עורה אין על גב גיזתה לא דאם כן לכתוב רחמנא בקר דממילא אייתר ליה צאן

11 so würde man aber bei Fortlassung von Rinder nicht gesagt haben, Schafe nur samt der Haut und nicht samt der Wolle, denn wenn dem so wäre, so sollte der Allbarmherzige Rinder schreiben und Schafe fortlassen.

יב וכיון דכתב רחמנא צאן דאפילו על גב גיזתה בבקר למה לי השתא צאן על גב גיזתה מיזדבנא בקר על גב עורו מיבעיא היינו דקאמר רבי יוחנן מאן דמתרגם לי בבקר אליבא דבן בג בג מובילנא מאניה לבי מסותא

12 Wozu ist nun, wo der Allbarmherzige Schafe schreibt, auch samt der Wolle, [das Wort] Rinder nötig: wenn Schafe samt der Wolle gekauft werden dürfen, um wieviel mehr Rinder samt der Haut!? Das ist es, was R.Joḥanan sagte, daß, wenn ihm jemand [das Wort] Rinder nach Bem-Bag-Bag erklärte, er ihm die Kleider ins Badehaus nachtragen würde.

יג במאי קא מיפלגי רבי יהודה בן גדיש ור"א והני תנאי דלקמן ר' יהודה בן גדיש ור"א דרשי רבויי ומיעוטי והני תנאי דרשי כללי ופרטי

13 Worin streiten R.Jehuda b. Gadiš und R.Elie͑zer und die weiter folgenden Tannaím? – R.Jehuda b. Gadiš und R.Elie͑zer wenden hierbei [die hermeneutische Regel] von der ‘Einschließung und Ausschließung’ an, während die folgenden Tannaím [die hermeneutische Regel] von der ‘Generalisierung und Spezialisierung’ anwenden.

יד ר' יהודה בן גדיש ור"א דרשי ריבויי ומיעוטי (דברים יד, כו) ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך ריבה בבקר ובצאן וביין ובשכר מיעט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וריבה ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל מאי רבי רבי כל מילי ומאי מיעט לר"א מיעט ציר לר' יהודה בן גדיש מיעט מים ומלח

14 R.Jehuda b. Gadiš und R. Elie͑zer wenden [die hermeneutische Regel] von der ‘Einschließung und Ausschließung’ an: [Es heißt:] und gib das Geld hin um was du begehrst, einschließend; Rinder, Schafe, Wein und Rauschtrank, ausschließend; und alles, wonach du Verlangen hast, wiederum einschliessend, und wenn auf eine Einschließung eine Ausschließung und wiederum eine Einschließung folgt, so ist auch alles andere eingeschlossen, (Was ist eingeschlossen?) eingeschlossen ist alles andere; (was ist ausgeschlossen?) ausgeschlossen ist nach R.Elie͑zer Fischtunke und nach R. Jehuda b. Gadiš Wasser und Salz.

טו והני תנאי דרשי כללי ופרטי דתניא ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן וביין ובשכר פרט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע

15 Die folgenden Tannaím wenden [die hermeneutische Regel] von der ‘Generalisierung und Spezialisierung an, denn es wird gelehrt: Und gib Geld hin für alles, was du begehrst, generell; Rinder, Schafe, Wein und Rauschtrank, speziell; und alles, wonach du Verlangen hast, wiederum generell, und wenn auf eine Generalisierung eine Spezialisierung und wiederum eine Generalisierung folgt, so richte man sich nach dem Speziellen; wie das Spezielle Frucht aus Frucht ist und seine Nahrung aus dem Boden zieht, ebenso alles andere, was Frucht aus Frucht ist und seine Nahrung aus dem Boden zieht.

טז ותניא אידך מה הפרט מפורש ולד ולדות הארץ אף כל ולד ולדות הארץ

16 Ein Anderes lehrt: Wie das Spezielle Erdgeborenes ist, ebenso alles andere, was Erdgeborenes ist. –

יז מאי בינייהו אמר אביי דגים איכא בינייהו למאן דאמר פרי מפרי וגידולי קרקע הני דגים גידולי קרקע נינהו למאן דאמר ולד ולדות הארץ דגים ממיא איברו

17 Welchen Unterschied gibt es zwischen ihnen? Abajje erwiderte: Einen Unterschied zwischen ihnen gibt es bei Fischen: nach dem, der Frucht aus Frucht, was seine Nahrung aus dem Boden zieht, sagt, auch Fische, da ihre Nahrung vom Boden kommt, und nach dem, der Erdgeborenes sagt, Fische [nicht], da diese aus dem Wasser erschaffen sind. –

יח ומי אמר אביי דגים גידולי קרקע נינהו והאמר אביי

18 Kann denn Abajje gesagt haben, die Nahrung der Fische komme aus dem Boden, er sagte ja,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel