Eruvin 72

Kapitel 72

א דאי סלקא דעתך תחילת היום קונה עירוב אי אמר עירבו לי בזה אמאי לא אמר כלום

1 denn wieso hat er nichts gesagt, wenn man sagen wollte, der E͑rub erlange Gültigkeit mit dem Beginn des [kommenden] Tages, falls er sagt: ‘bereitet mir damit einen E͑rub’!?

ב אמר רב פפא אפילו תימא תחילת היום קונה עירוב בעינן סעודה הראויה מבעוד יום וליכא:

2 R.Papa entgegnete: Du kannst sogar sagen, der E͑rub erlange Gültigkeit mit dem Beginn des Tages, denn es muß schon am Tage eine verwendbare Mahlzeit sein, was hierbei nicht der Fall ist.

ג <big>מתני׳</big> מתנה אדם על עירובו ואומר אם באו נכרים מן המזרח עירובי למערב מן המערב עירובי למזרח אם באו לכאן ולכאן למקום שארצה אלך לא באו לא לכאן ולא לכאן הריני כבני עירי

3 MAN DARF EINEN E͑RUB BEDINGUNGSWEISE NIEDERLEGEN UND SPRECHEN: ‘KOMMEN DIE NICHTJUDEN AUS DER OSTSEITE, SO SEI MEIN E͑RUB NACH WESTEN GÜLTIG, [KOMMEN SIE] AUS DER WESTSEITE, SO SEI MEIN E͑RUB NACH OSTEN GÜLTIG, KOMMEN SIE VON DA UND VON DORT, SO SEI ES MIR VORBEHALTEN, NACH DER MIR BELIEBIGEN RICHTUNG ZU GEHEN, UND KOMMEN SIE WEDER VON DA NOCH VON DORT, SO SEI MIR [DAS RECHT] DER LEUTE MEINER STADT’.

ד אם בא חכם מן המזרח עירובי למזרח מן המערב עירובי למערב בא לכאן ולכאן למקום שארצה אלך לא לכאן ולא לכאן הריני כבני עירי רבי יהודה אומר אם היה אחד מהן רבו הולך אצל רבו ואם היו שניהן רבותיו למקום שירצה ילך:

4 ‘KOMMT EIN GELEHRTER AUS DER OSTSEITE, SO SEI MEIN E͑RUB NACH OSTEN GÜLTIG, [KOMMT EINER] AUS DER WESTSEITE, SO SEI MEIN E͑RUB NACH WESTEN GÜLTIG, KOMMEN WELCHE VON DA UND VON DORT, SO SEI ES MIR VORBEHALTEN, NACH DER MIR BELIEBIGEN RICHTUNG ZU GEHEN, UND KOMMT KEINER, WEDER DA NOCH DORT, SO SEI MIR [DAS RECHT] DER LEUTE MEINER STADT’. R.JEHUDA SAGT, IST EINER VON IHNEN SEIN LEHRER, SO GEHE ER ZU SEINEM LEHRER, SIND BEIDE SEINE LEHRER, SO GEHE ER NACH DER IHM BELIEBIGEN RICHTUNG.

ה <big>גמ׳</big> כי אתא רבי יצחק תני איפכא כולה מתניתין קשיא נכרים אנכרים קשיא חכם אחכם

5 GEMARA. Als R.Jiçḥaq kam, lehrte er unsere ganze Mišna umgekehrt. Es besteht ein Widerspruch sowohl bezüglich der Nichtjuden als auch bezüglich des Gelehrten!? —

ו נכרים אנכרים לא קשיא הא בפרה גבנא הא במרי דמתא

6 Bezüglich der Nichtjuden besteht kein Widerspruch, denn eine [Lesart] spricht von einem Exekutivbeamten und eine von einem Ortsvorsteher.

ז חכם אחכם לא קשיא הא במותיב פירקי הא במקרי שמע:

7 Und bezüglich des Gelehrten besteht ebenfalls kein Widerspruch, denn eine spricht von einem Gelehrten, der Vorträge hält, und eine von einem Kinderlehrer.

ח ר' יהודה אומר אם היה אחד מהן וכו': ורבנן זימנין דניחא ליה בחבריה טפי מרביה

8 R.JEHUDA SAGT, IST EINER VON IHNEN SEIN LEHRER &C. Und die Rabbanan!? — Oft ist einem ein Kollege lieber als ein Lehrer.

ט אמר רב ליתא למתניתין מדתני איו דתני איו ר' יהודה אומר אין אדם מתנה על שני דברים כאחד אלא אם (כן) בא חכם למזרח עירובו למזרח ואם בא חכם למערב עירובו למערב אבל לכאן ולכאן לא

9 Rabh sagte: Aus einer Lehre Ajos ist zu entnehmen, daß nach unserer Mišna nicht zu entscheiden sei; Ajo lehrte nämlich: R.Jehuda sagt, niemand könne sich bedingungsweise zwei Eventualitäten gleichzeitig vorbehalten; vielmehr, kommt der Gelehrte aus der Ostseite, so ist sein E͑rub nach Osten gültig, und kommt der Gelehrte aus der Westseite, so ist sein E͑rub nach Westen gültig, jedoch nicht da und dort. —

י מאי שנא לכאן ולכאן דלא דאין ברירה למזרח למערב נמי אין ברירה

10 Da und dort wohl deswegen nicht, weil es keine fiktive Feststellung gibt, ebenso sollte es keine fiktive Feststellung geben, auch wenn nach Osten oder Westen!?

יא אמר רבי יוחנן וכבר בא חכם

11 R.Joḥanan erwiderte: Wenn der Gelehrte bereits eingetroffen var. —

יב אדרבה ליתא לדאיו ממתניתין

12 Im Gegenteil, aus der Mišna ist ja zu entnehmen, daß nicht nach der Lehre Ajos zu entscheiden sei!? —

יג לא סלקא דעתך דהא שמעינן ליה לרבי יהודה דלית ליה ברירה דתנן הלוקח יין מבין הכותים

13 Dies ist nicht einleuchtend, denn wir wissen von R.Jehuda, daß er von der fiktiven Feststellung nichts hält. Wir haben nämlich gelernt: Wenn jemand Wein bei Samaritanern kauft,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel