Eruvin 75

Kapitel 75

א אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע אמר להן לכשיבקע:

1 solltest ja beipflichten, daß, wenn der Schlauch platzt, er rückwirkend Unverzehntes getrunken haben wird!? Darauf erwiderte dieser: Wenn er platzt.

ב <big>מתני׳</big> רבי אליעזר אומר יו"ט הסמוך לשבת בין מלפניה ובין מלאחריה מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח ובשני למערב בראשון למערב ובשני למזרח עירובי בראשון ובשני כבני עירי עירובי בשני ובראשון כבני עירי

2 R. ELIE͑ZER SAGT, WENN EIN FESTTAG NÄCHST EINEM ŠABBATH FÄLLT, OB VOR- ODER NACHHER, DÜRFE MAN ZWEI E͑RUBIN BEREITEN UND SPRECHEN: ‘MEIN E͑RUB FÜR DEN ERSTEN [TAG] NACH OSTEN UND FÜR DEN ZWEITEN NACH WESTEN’, ‘[MEIN E͑RUB] FÜR DEN ERSTEN NACH WESTEN UND FÜR DEN ZWEITEN NACH OSTEN’, ‘MEIN E͑RUB GELTE FÜR DEN ERSTEN [TAG], WÄHREND AM ZWEITEN MIR [DAS RECHT] DER LEUTE MEINER STADT SEI’, ‘MEIN E͑RUB GELTE FÜR DEN ZWEITEN, WÄHREND AM ERSTEN MIR [DAS RECHT] DER LEUTE MEINER STADT SEI’.

ג וחכ"א או מערב לרוח אחת או אינו מערב כל עיקר או מערב לשני ימים או אינו מערב כל עיקר

3 DIE WEISEN SAGEN, ENTWEDER IST DER E͑RUB NACH EINER RICHTUNG GÜLTIG ODER NACH GAR KEINER, ENTWEDER IST ER AN BEIDEN TAGEN GÜLTIG ODER AN GAR KEINEM.

ד כיצד יעשה מוליכו בראשון ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו בשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו ונמצא משתכר בהליכתו ומשתכר בעירובו

4 WIE MACHE MAN ES? AM ERSTEN BRINGE MAN [DEN E͑RUB] HIN UND BLEIBE BEI IHM, BIS ES DUNKEL WIRD, SODANN NEHME MAN IHN MIT UND GEHE SEINES WEGES, UND AM ZWEITEN BLEIBE MAN BEI IHM, BIS ES DUNKEL WIRD, SODANN DARF MAN IHN ESSEN UND SEINES WEGES GEHEN; MAN GEWINNT SOWOHL DEN WEG ALS AUCH DEN E͑RUB.

ה נאכל בראשון עירובו לראשון ואין עירובו לשני

5 WIRD [DER E͑RUB] AM ERSTEN [TAGE] GEGESSEN, SO IST ER FÜR DEN ERSTEN GÜLTIG UND FÜR DEN ZWEITEN NICHT.

ו אמר (להן) ר' אליעזר מודים אתם לי שהן שתי קדושות:

6 R.ELIE͑ZER SPRACH ZU IHNEN: IHR PFLICHTET MIR BEI, DASS ES ZWEI VERSCHIEDENE HEILIGKEITEN SIND.

ז <big>גמ׳</big> לרוח אחת מאי ניהו לשני ימים לשני ימים מאי ניהו לרוח אחת היינו קמייתא

7 GEMARA. Nach einer Richtung, nämlich für beide Tage, für beide Tage, nämlich nach einer Richtung; dies ist ja also eins und dasselbe!? —

ח הכי קאמרי ליה רבנן לר' אליעזר אי אתה מודה שאין מערבין ליום אחד חציו לצפון וחציו לדרום אמר להן אבל כשם שאין מערבין ליום אחד חציו לדרום וחציו לצפון כך אין מערבין לשני ימים יום אחד למזרח ויום אחד למערב

8 Die Rabbanan sprachen zu R.Elie͑zer wie folgt: Pflichtest du etwa nicht bei, daß man keinen E͑rub für einen halben Tag nach Norden und für einen halben Tag nach Süden bereiten könne!? Dieser erwiderte: Allerdings. — Wie man keinen für einen halben Tag nach Norden und für einen halben Tag nach Süden bereiten kann, ebensowenig kann man dies, wenn es zwei Tage sind, für einen Tag nach Osten und für einen Tag nach Westen. —

ט ור"א התם קדושה אחת הכא ב' קדושות

9 Und R.Elie͑zer!? — Da ist es eine Heiligkeit, hierbei sind es zwei von einander verschiedene Heiligkeiten.

י אמר להן ר"א אי אתם מודים שאם עירב ברגליו ביום ראשון מערב ברגליו ביום שני נאכל עירובו ביום ראשון אין יוצא עליו ביום שני

10 Und R.Elie͑zer sprach zu ihnen: Pflichtet ihr etwa nicht bei, daß, wenn jemand einen E͑rub für den ersten Tag mit den Füßen bereitet hat, er für den zweiten Tag abermals den E͑rub mit den Füßen bereiten müsse, oder wenn sein E͑rub am ersten Tage verzehrt wurde, er für den zweiten nicht mehr gelte!?

יא אמרו לו אבל הא לאיי ב' קדושות הן ורבנן ספוקי מספקא להו והכא לחומרא והכא לחומרא

11 Diese erwiderten: Allerdings. — Es sind somit zwei von einander verschiedene Heiligkeiten. — Und die Rabbanan!? — Dies ist ihnen zweifelhaft, und sie entscheiden da erschwerend und dort erschwerend.

יב אמרו לו לרבי אליעזר אי אתה מודה שאין מערבין בתחילה מיו"ט לשבת אמר להן אבל הא לאיי קדושה אחת היא

12 Jene sprachen ferner zu R.Elie͑zer: Pflichtest du etwa nicht bei, daß man (von vornherein) keinen E͑rub am Feste für den Šabbath bereiten darf!? Dieser erwiderte: Allerdings. — Demnach ist es also eine Heiligkeit. —

יג ורבי אליעזר התם משום הכנה

13 Und R.Elie͑zer!?— Dies ist wegen der Vorbereitung [verboten].

יד ת"ר עירב ברגליו ביום ראשון מערב ברגליו ביום שני נאכל עירובו ביום ראשון אין יוצא עליו ביום שני דברי רבי

14 Die Rabbanan lehrten: Wer für den ersten Tag den E͑rub mit den Füssen bereitet hat, muß für den zweiten Tag abermals den E͑rub mit den Füßen bereiten; ist sein E͑rub am ersten Tage verzehrt worden, so gilt er nicht mehr für den zweiten Tag — so Rabbi;

טו ר' יהודה אומר

15 R.Jehuda sagt,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel