Eruvin 76

Kapitel 76

א הרי זה חמר גמל
1 dieser sei [wie ein] Esel- und Kameltreiber.
ב רשב"ג ור' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומרים עירב ברגליו בראשון אין מערב ברגליו בשני נאכל עירובו ביום ראשון יוצא עליו בשני
2 R.Šimo͑n b.Gamliél und R.Jišma͑él, Sohn des R.Joḥanan b. Beroqa, sagen, wer für den ersten Tag einen E͑rub mit seinen Füßen bereitet hat, brauche nicht abermals den E͑rub für den zweiten mit den Füßen zu bereiten, wenn sein E͑rub am ersten Tage verzehrt worden ist, gelte er auch für den zweiten.
ג אמר רב הלכה כד' זקנים הללו ואליבא דר"א דאמר ב' קדושות הן ואלו הן ד' זקנים רשב"ג ור' ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקה ור"א בר"ש ור' יוסי בר יהודה סתימתאה ואיכא דאמרי חד מינייהו רבי אלעזר ומפיק ר' יוסי בר יהודה סתימתאה
3 Rabh sagte: Die Halakha ist wie die vier Ältesten, und zwar nach R.Elie͑zer, welcher sagt, es seien zwei voneinander verschiedene Heiligkeiten. Folgende sind die vier Ältesten: R.Šimo͑n b. Gamliél, R.Jišma͑él, Sohn des R.Joḥanan b. Beroqa, R.Elea͑zar b. R.Šimo͑n und der Anonymus R.Jose b. Jehuda. Manche sagen, einer von ihnen sei R.Elie͑zer, und der Anonymus R.Jose b. Jehuda sei fortzulassen. —
ד והא רשב"ג ור' ישמעאל בר רבי יוחנן בן ברוקה איפכא שמעינן להו איפוך
4 Aber wir wissen ja von R. Šimo͑n b. Gamliél und R.Jišma͑él, dem Sohne des R.Joḥanan b. Beroqa, daß sie entgegengesetzter Ansicht sind!? — Wende [jene Lehre] um. —
ה אי הכי היינו רבי אימא וכן אמר רשב"ג וכו'
5 Demnach sind sie ja derselben Ansicht wie Rabbi!? — Lies: ebenso sagen R. Šimo͑n b. Gamliél &c. —
ו וליחשוב נמי רבי רבי תני לה ולא סבר לה
6 Sollte er auch Rabbi mitrechnen!? — Rabbi lehrte dies zwar, ist aber nicht dieser Ansicht. —
ז רבנן נמי תנו לה ולא סברי לה רב גמרא גמיר לה
7 Vielleicht lehren es auch jene Rabbanan, ohne dieser Ansicht zu sein!? — Rabh ist es so überliefert worden.
ח כי נח נפשיה דרב הונא עייל רב חסדא למירמא דרב אדרב מי אמר רב הלכה כד' זקנים ואליבא דר"א דאמר שתי קדושות הן
8 Als die Seele R.Honas zur Ruhe eingekehrt war, trat R.Ḥisda ein und wies auf einen Widerspruch hin, in welchem Rabh sich mit sich selbst befindet: Kann Rabh denn gesagt haben, die Halakha sei wie die vier Ältesten, und zwar nach R.Elie͑zer, welcher sagt, es seien zwei voneinander verschiedene Heiligkeiten,
ט והא איתמר שבת ויו"ט רב אמר נולדה בזה אסורה בזה
9 es wurde ja gelehrt, daß, wenn ein Šabbath und ein Fest [auf einander folgen, das Ei], das an einem [dieser Tage] gelegt wurde, wie Rabh sagt, am anderen verboten sei!?
י אמר רבה התם משום הכנה
10 Rabba erwiderte: Dies ist wegen der Vorbereitung verboten.
יא דתניא (שמות טז, ה) והיה ביום הששי והכינו חול מכין לשבת וחול מכין ליו"ט ואין יו"ט מכין לשבת ואין שבת מכינה ליום טוב
11 Es wird nämlich gelehrt: <i>Und am sechsten Tage sollen sie vorbereiten</i>; der Wochentag bereitet für den Šabbath vor, der Wochentag bereitet für das Fest vor, nicht aber bereitet das Fest für den Šabbath vor, noch bereitet der Šabbath für das Fest vor.
יב א"ל אביי אלא הא דתנן כיצד הוא עושה מוליכו בראשון ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו בשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו הא קא מכין מיו"ט לשבת
12 Abajje sprach zu ihm: Wir haben gelernt: Wie mache man es? Man bringe [den E͑rub] hin und bleibe bei ihm, bis es dunkel wird, sodann nehme man ihn mit und gehe seines Weges, und am zweiten Tage bleibe man bei ihm, bis es dunkel wird, sodann darf man ihn essen und seines Weges gehen. Das Fest bereitet ja für den Šabbath vor!?
יג א"ל רבה מי סברת סוף היום קונה עירוב תחלת היום קונה עירוב ושבת מכינה לעצמה
13 Dieser erwiderte: Du glaubst wohl, der E͑rub erlange Gültigkeit mit dem Schlusse des [scheidenden] Tages, der E͑rub erlangt Gültigkeit mit dem Beginn des [kommenden] Tages, sodaß der Šabbath für sich selbst vorbereitet. —
יד אלא מעתה יערבו בלגין
14 Demnach sollte man ja einen E͑rub mit einer Kanne bereiten dürfen!? —
טו בעינן סעודה הראויה מבעוד יום וליכא
15 Es muß schon am Tage eine verwendbare Mahlzeit sein, was hierbei nicht der Fall ist. —
טז אלא הא דתנן ר"א אומר יו"ט הסמוך לשבת בין מלפניה ובין מלאחריה מערב אדם שני עירובין הא בעינן סעודה הראויה מבעוד יום וליכא
16 Wir haben ja aber gelernt, R.Elie͑zer sagt, wenn ein Festtag nächst einem Šabbath fällt, ob vor- oder nachher, dürfe man zwei E͑rubin bereiten; es muß ja schon am Tage eine verwendbare Mahlzeit sein, was hierbei nicht der Fall ist!? —
יז מי סברת דמנח ליה בסוף אלפים אמה לכאן ובסוף אלפים אמה לכאן לא דמנח ליה בסוף אלף אמה לכאן ובסוף אלף אמה לכאן
17 Du glaubst wohl, man lege sie da am Ende der zweitausend Ellen nieder und dort am Ende der zweitausend Ellen nieder, nein, man lege sie da am Ende von tausend Ellen nieder und dort am Ende von tausend Ellen nieder. —
יח אלא הא דאמר רב יהודה עירב ברגליו יום ראשון מערב ברגליו יום שני עירב בפת ביום ראשון מערב בפת ביום שני הא קא מכין מיו"ט לשבת
18 Wieso sagte nun R. Jehuda, wer für den ersten Tag einen E͑rub mit den Füßen bereitet hat, bereite auch für den zweiten Tag einen E͑rub mit den Füßen, und wer für den ersten Tag einen E͑rub mit Brot bereitet hat, bereite auch für den zweiten Tag einen E͑rub mit Brot, das Fest bereitet ja für den Šabbath vor!?
יט א"ל מי סברת דאזיל ואמר מידי דאזיל ושתיק ויתיב
19 Dieser erwiderte: Du glaubst wohl, man gehe hin und spreche etwas; nein, man gehe hin und setze sich schweigend nieder. —
כ כמאן כרבי יוחנן בן נורי דאמר חפצי הפקר קונין שביתה
20 Also nach R.Joḥanan b.Nuri, welcher sagt, herrenlose Sachen erwerben ihren Platz für den Šabbath. —
כא אפילו תימא רבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי יוחנן בן נורי אלא בישן דלא מצי אמר אבל בניעור דאי בעי למימר מצי אמר אע"ג דלא אמר כמאן דאמר דמי
21 Du kannst auch sagen, nach den Rabbanan, denn die Rabbanan streiten gegen R.Joḥanan b.Nuri nur bezüglich eines Schlafenden, der es nicht sprechen kann, bei einem Wachenden aber, der, wenn er will, es sprechen kann, gilt es, auch wenn er es nicht gesprochen hat, als gesprochen.
כב א"ל רבה בר רב חנין לאביי אי הוה שמיע ליה למר הא דתניא לא יהלך אדם לסוף שדהו לידע מה היא צריכה כיוצא בו
22 Rabba b. R.Ḥanin sprach zu Abajje: Der Meister wäre von seiner Ansicht abgekommen, wenn er folgende Lehre gehört hätte: Man darf am Šabbath nicht bis zum Ende seines Feldes gehen, um zu sehen, was da nötig sei; desgleichen
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel