Eruvin 77

Kapitel 77

א לא יטייל אדם על פתח מדינה כדי שיכנס למרחץ מיד הדר ביה

1 darf man nicht bis zum Stadttore gehen, um sofort ins Badehaus eintreten zu können. —

ב ולא היא שמע ליה ולא הדר ביה התם מוכחא מילתא הכא לאו מוכחא מילתא היא

2 Das ist aber nichts; er hörte dies, ist aber von seiner Ansicht nicht abgekommen. Da ist es ersichtlich, hierbei aber nicht;

ג אי צורבא מרבנן הוא אמרי' שמעתא משכתיה ואי עם הארץ הוא אמרי' חמרא אירכס ליה

3 ist es ein Gelehrter, so kann man glauben, er habe sich im Nachsinnen über eine Halakha verlaufen, und ist es ein Mann aus dem gemeinen Volke, so kann man glauben, ein Esel sei ihm fortgekommen.

ד גופא אמר רב יהודה עירב ברגליו ביום ראשון מערב ברגליו בשני עירב בפת ביום ראשון מערב בפת ביום שני

4 Der Text. R.Jehuda sagte: Hat er für den ersten Tag einen E͑rub mit den Füßen bereitet, so bereite er für den zweiten einen E͑rub mit den Füßen; hat er am ersten einen E͑rub mit Brot bereitet, so bereite er für den zweiten Tag einen E͑rub mit Brot

ה עירב בפת בראשון מערב ברגליו בשני עירב ברגליו בראשון אין מערב בפת בשני שאין מערבין בתחלה בפת

5 Hat er für den ersten einen E͑rub mit Brot bereitet, so kann er für den zweiten einen mit den Füßen bereiten; hat er für den ersten einen E͑rub mit den Füßen bereitet, so kann er für den zweiten keinen Erub mit Brot bereiten, weil man nicht von vornherein [am Feste für den Šabbath] einen E͑rub mit Brot bereiten darf.

ו עירב בפת ביום ראשון מערב בפת ביום שני אמר שמואל ובאותה הפת אמר רב אשי דיקא נמי מתני' דקתני כיצד הוא עושה מוליכו בראשון ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו בשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו

6 «Hat er für den ersten Tag einen E͑rub mit Brot bereitet, so bereite er für den zweiten Tag einen E͑rub mit Brot.» Šemuél sagte: Nur mit demselben Brote. R.Aši sagte: Dies ist auch aus unserer Mišna zu entnehmen; denn sie lehrt: Wie mache man es? Am ersten bringe man [den E͑rub] hin und bleibe bei ihm, bis es dunkel ist, sodann nehme man ihn mit und gehe seines Weges, und am zweiten bleibe man bei ihm, bis es dunkel ist, sodann darf man ihn essen und seines Weges gehen. —

ז ורבנן דילמא התם עצה טובה קמ"ל:

7 Und jene Rabbanan!? — Vielleicht lehrt er nur einen guten Rat.

ח <big>מתני׳</big> ר' יהודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח ובשני למערב בראשון למערב ובשני למזרח עירובי בראשון ובשני כבני עירי עירובי בשני ובראשון כבני עירי ולא הודו לו חכמים

8 R. JEHUDA SAGTE: MAN KANN FÜR DAS NEUJAHR, WENN MAN EINEN SCHALTTAG BEFÜRCHTET, ZWEI E͑RUBIN BEREITEN UND SPRECHEN: ‘MEIN E͑RUB FÜR DEN ERSTEN [TAG] NACH OSTEN UND FÜR DEN ZWEITEN NACH WESTEN’, ‘FÜR DEN ERSTEN NACH WESTEN UND FÜR DEN ZWEITEN NACH OSTEN’, ‘MEIN E͑RUB GELTE FÜR DEN ERSTEN [TAG], WÄHREND AM ZWEITEN MIR [DAS RECHT] DER LEUTE MEINER STADT SEI’, ‘MEIN E͑RUB GELTE FÜR DEN ZWEITEN, WÄHREND AM ERSTEN MIR [DAS RECHT] DER LEUTE MEINER STADT SEI’. DIE WEISEN STIMMTEN IHM ABER NICHT BEI.

ט ועוד אמר ר' יהודה מתנה אדם על הכלכלה ביו"ט ראשון ואוכלה בשני

9 FERNER SAGTE R.JEHUDA: MAN DARF AM ERSTEN FESTTAGE ÜBER EINEN KORB FRÜCHTE BEDINGUNGSWEISE BESTIMMEN UND SIE AM ZWEITEN ESSEN;

י וכן ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני ולא הודו לו חכמים

10 EBENSO DARF MAN EIN AM ERSTEN [TAGE] GELEGTES EI AM ZWEITEN ESSEN. DIE WEISEN STIMMTEN IHM ABER, NICHT BEI.

יא ר' דוסא בן הרכינס אומר העובר לפני התיבה ביו"ט של ר"ה אומר החליצנו ה' אלהינו את יום ראש החדש הזה אם היום אם למחר ולמחר הוא אומר אם היום אם אמש ולא הודו לו חכמים:

11 R.DOSA B. ARCHINOS SAGTE: WER AM ERSTEN TAGE DES NEUJAHRSFESTES VOR DAS VORBETERPULT TRITT, SAGE: ‘SPORNE UNS AN, O HERR, UNSER GOTT, AN DIESEM NEUMONDSTAGE, OB HEUTE ODER MORGEN’. AM FOLGENDEN TAGE SAGE ER: ‘OB HEUTE ODER GESTERN’. DIE WEISEN STIMMTEN IHM ABER NICHT BEI.

יב <big>גמ׳</big> מאן לא הודו לו אמר רב ר' יוסי היא דתניא מודים חכמים לר"א בר"ה שהיה ירא שמא תתעבר מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח ובשני למערב בראשון למערב ובשני למזרח עירובי בראשון ובשני כבני עירי עירובי בשני ובראשון כבני עירי ר' יוסי אוסר

12 GEMARA. Wer ist es, der ihm nicht beigestimmt hat? Rabh erwiderte: Es ist R.Jose, denn es wird gelehrt: Die Weisen pflichten R.Elie͑zer bei, daß man für das Neujahr, wenn man einen Schalttag befürchtet, zwei E͑rubin bereiten könne und sprechen: ‘mein E͑rub für den ersten [Tag] nach Osten und für den zweiten nach Westen’, ‘für den ersten Tag nach Westen und für den zweiten nach Osten’, ‘mein E͑rub gelte für den ersten [Tag], während am zweiten mir [das Recht] der Leute meiner Stadt sei’, ‘mein E͑rub gelte für den zweiten, während am ersten mir [das Recht] der Leute meiner Stadt sei’. R.Jose verbietet dies.

יג אמר להן ר' יוסי אי אתם מודים שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה שנוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש

13 R.Jose sprach zu ihnen: Pflichtet ihr mir etwa nicht bei, daß, wenn Zeugen nach der Zeit des Vespergebetes kommen, man sowohl diesen Tag als auch den folgenden als heilig behandle? —

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel