Gittin 180

Kapitel 180

א ופרומה משני צדדיה ורוחצת עם בני אדם

1 geht und spinnt, und mit den Leuten badet. – Mit den Leuten,

ב עם בני אדם ס"ד אלא במקום שבני אדם רוחצין

2 wie kommst du darauf!? – Vielmehr, an einer Stelle, wo die Leute baden.

ג זו מצוה מן התורה לגרשה שנאמר (דברים כד, א) כי מצא בה ערות וגו' ושלחה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר הכתוב קראו אחר לומר שאין זה בן זוגו לראשון זה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו

3 Sich von dieser zu scheiden, ist ein Gebot der Tora, denn es heißt: denn er fand an ihr etwas Schändliches &c., er schicke sie aus seinem Hause &c. und sie gehe und werde eines anderen Mannes [Frau]. Die Schrift nennt ihn einen anderen, weil er jenem nicht gleicht, den jener hat das Böse aus seinem Hause entfernt, dieser aber hat das Böse in sein Haus gebracht.

ד זכה שני שלחה שנאמר ושנאה האיש האחרון ואם לאו קוברתו שנאמר (דברים כד, ג) או כי ימות האיש האחרון כדאי הוא במיתה שזה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו

4 Wenn es dem anderen beschieden ist, so entläßt er sie, denn es heißt: und der andere Mann sie haßt, wenn aber nicht, so begräbt sie ihn, denn es heißt: oder wenn der andere Mann stirbt. Er verdient den Tod, weil er, während jener das Böse aus seinem Hause entfernt hat, das Böse in sein Haus gebracht hat.

ה (מלאכי ב, טז) כי שנא שלח ר' יהודה אומר אם שנאתה שלח ר' יוחנן אומר שנאוי המשלח

5 Denn er haßt Verstoßen. R. Jehuda erklärte: Wenn du sie hassest, so verstoße sie. R. Joḥanan erklärte: Verhaßt ist der Verstoßende.

ו ולא פליגי הא בזוג ראשון הא בזוג שני

6 Sie streiten aber nicht; einer spricht von der ersten Frau und einer spricht von der zweiten Frau.

ז דאמר ר' אלעזר כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות שנאמר (מלאכי ב, יג) וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה' בכי ואנקה מאין [עוד] פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם ואמרתם על מה על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך:

7 R. Elea͑zar sagte nämlich: Wenn jemand sich von seiner ersten Frau scheiden läßt, so vergießt sogar der Altar Tränen über ihn, denn es heißt: Zum zweiten aber tut ihr folgendes: daß der Altar des Herrn mit Tränen, mit Weinen und Schluchzen bedeckt wird, sodaß er sich nicht mehr wenden mag zur Opfergabe und zur Entgegennahme von Wohlgefälligem aus eurer Hand. Ihr fragt: warum? Weil der Herr Zeuge war [des Bündnisses] zwischen dir und dem Weibe deiner Jugend, dem du untreu geworden bist, während sie doch deine Gefährtin und deine Jugendfrau war.

ח <big>הדרן עלך המגרש וסליקא לה מסכת גיטין</big>

Vorheriges Kapitel