Gittin 70

Kapitel 70

א ושמנום בחמשה מנה לכשתבא לידכם הגבוה את השאר אמר רב אשי ההוא גט יבמין הוה:

1 Wir schätzten diese auf fünf Minen. Wenn sie zu euch kommt, so laßt sie das Übrige einfordern. R. Aši erwiderte: Es war der Scheidebrief einer Eheschwägerin.

ב התקין רבן גמליאל הזקן שתהא נודרת כו': אמר רב הונא לא שנו אלא בשלא ניסת אבל ניסת אין מדירין אותה

2 ORDNETE R. GAMLIÉL DER ÄLTERE AN, DASS SIE GELOBE &C. R. Hona sagte: Dies wird nur von dem Falle gelehrt, wenn sie sich nicht verheiratet hat, wenn sie sich aber verheiratet hat, so lege man ihr kein Gelübde auf. –

ג ניסת מאי טעמא דמיפר לה בעל כי לא ניסת נמי לכי מנסבא מיפר לה בעל אין הבעל מיפר בקודמין

3 Wenn sie sich verheiratet hat, wohl deshalb nicht, weil der Ehemann es ihr aufheben kann; aber auch wenn sie sich nicht verheiratet hat, kann ja, sobald sie sich verheiratet, der Ehemann es aufheben!? – Der Ehemann kann Vorheriges nicht aufheben. –

ד וניחוש דלמא אזלה לגבי חכם ושרי לה קסבר צריך לפרט את הנדר

4 Es ist ja zu berücksichtigen, sie kann zu einem Gelehrten gehen und er es ihr auflösen!? – Er ist der Ansicht, das Gelübde müsse genau bezeichnet werden.

ה רב נחמן אמר אפי' ניסת ניסת ודאי מיפר לה בעל דמדרינן לה ברבים

5 R. Naḥman aber sagt, selbst wenn sie geheiratet hat. – Wenn sie geheiratet hat, kann ihr ja der Ehemann es entschieden aufheben!? – Man lasse sie öffentlich geloben.

ו מיתיבי ניסת גובה כתובתה אם נדרה מאי לאו נדרה השתא לא דנדרה מעיקרא

6 Man wandte ein: Hat sie sich verheiratet, so kann sie, wenn sie gelobt hat, ihre Morgengabe einfordern. Doch wohl, wenn sie jetzt gelobt!? – Nein, wenn sie vorher gelobt hat. –

ז והתניא ניסת נודרת וגובה כתובתה תנאי היא דאיכא למאן דאמר נדר שהודר ברבים יש לו הפרה ואיכא למאן דאמר אין לו הפרה

7 Es wird ja aber gelehrt, wenn sie sich verheiratet hat, gelobe sie und fordere ihre Morgengabe ein!? – Hierüber streiten Tannaím; einer ist der Ansicht, ein öffentlich abgelegtes Gelübde könne aufgehoben werden, und einer ist der Ansicht, es könne nicht aufgehoben werden.

ח איבעיא להו צריך לפרט את הנדר או אינו צריך רב נחמן אמר אינו צריך רב פפא אמר צריך

8 Sie fragten: Muß das Gelübde bezeichnet werden oder ist dies nicht nötig? R. Naḥman sagt, dies sei nicht nötig, und R. Papa sagt, dies sei nötig.

ט רב נחמן אמר אינו צריך דאי אמרת צריך זימנין דגייז ליה לדיבוריה וחכם מאי דשמע מיפר

9 R. Naḥman sagt, dies sei nicht nötig, denn wenn man sagen wollte, dies sei nötig, so kann es vorkommen, daß man seine Worte beschneidet, und der Gelehrte nur das auflöst, was er gehört hat.

י רב פפא אמר צריך משום מילתא דאיסורא

10 R. Papa sagt, dies sei nötig, wegen verbotener Fälle. –

יא תנן הנושא נשים בעבירה פסול עד שידור הנאה ותני עלה נודר ועובד יורד ומגרש ואי אמרת אינו צריך לפרט את הנדר ליחוש דילמא אזיל לגבי חכם ושרי ליה

11 Wir haben gelernt, wenn [ein Priester] eine ihm verbotene Frau geheiratet hat, sei er untauglich, es sei denn, daß er sie sich abgelobt; und hierzu wird gelehrt: er gelobe, tue Dienst, steige herab und lasse sich scheiden. Wenn du nun sagst, er brauche das Gelübde nicht zu bezeichnen, so ist ja zu berücksichtigen, er kann zu einem Gelehrten gehen und dieser es ihm auflösen!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel