Horayot 27

Kapitel 27

א לא היה קרב אמר לו מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים אמר ליה בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך

1 so würde man es nicht dargebracht haben. Da sprach dieser zu ihm: Wer sind diese, deren Wasser wir trinken und ihre Namen nicht nennen? Jener erwiderte ihm: Das sind Leute, die deine Würde und die Würde deines väterlichen Hauses untergraben wollten.

ב אמר ליה (קהלת ט, ו) גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה אמר ליה (תהלים ט, ז) האויב תמו חרבות לנצח אמר ליה הני מלי היכא דאהנו מעשייהו רבנן לא אהנו מעשייהו הדר אתני ליה אמרו משום רבי מאיר אילו היה תמורה לא היה קרב אמר רבא אפילו רבי דענוותנא הוא תנא אמרו משום ר"מ אמר ר"מ לא אמר

2 Da sprach dieser:Auch ihre Liebe, auch ihr Haß, auch ihre Eifersucht ist dahin. Jener entgegnete:Der Feind ist geschwunden, die Trümmerbestehen ewig. Dieser erwiderte: Dies nur, wenn ihre Handlung von Erfolg wäre, bei diesen Gelehrten war sie aber nicht von Erfolg. Hierauf lehrte er wie folgt: Im Namen R. Meírs sagten sie: Wäre es Eingetauschtes, würde man es nicht dargebracht haben. Raba sagte: Selbst Rabbi, der sehr sanftmütig war, gebrauchte [die Wendung] ‘im Namen R. Meírs sagten sie’ und sagte nicht ‘R. Meír sagte’.

ג אמר רבי יוחנן פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן חד אמר סיני עדיף וחד אמר עוקר הרים עדיף

3 R. Joḥanan sagte: R. Šimo͑n b. Gamliél und die Rabbanan streiten; nach der einen Ansicht ist der Vielwissendebevorzugter, und nach der anderen Ansicht ist der Scharfsinnigebevorzugter.

ד רב יוסף סיני רבה עוקר הרים שלחו לתמן איזה מהם קודם שלחו להו סיני עדיף דאמר מר הכל צריכין למרי חטיא ואפילו הכי לא קביל רב יוסף עליה מלך רבה עשרין ותרתי שנין והדר מלך רב יוסף וכל שני דמלך רבה רב יוסף אפילו אומנא לביתיה לא חליף

4 R. Joseph war vielwissend und Rabba war scharfsinnig; da fragten sie dortan, wer bevorzugter sei. Jene erwiderten ihnen: Der Viel wissende sei bevorzugter, denn der Meister sagte, alle benötigen des Kornbesitzers. Dennoch nahm R. Joseph [das Amt] nicht an. So hatte zuerst Rabba zweiundzwanzig Jahre das Rektorat inne und erst dann übernahm es R. Joseph. Während der ganzen Zeit, in der Rabba das Rektorat inne hatte, ließ R. Joseph nicht einmal einen Bader nach seinem Hause kommen.

ה אביי ורבא ורבי זירא ורבה בר מתנה הוו יתבי והוו צריכי רישא אמרי כל דאמר מלתא ולא מפריך להוי רישא דכולהו איפריך דאביי לא איפריך חזייה רבה לאביי דגבה רישא א"ל נחמני פתח ואימא

5 Einst saßen Abajje, Raba, R. Zera und Rabba bei Mathna beisammen und wollten ein Oberhaupt einsetzen; da beschlossen sie, wer etwas sagen, und nicht widerlegt werden wird, werde Oberhaupt. Hierauf wurden sie alle widerlegt, Abajje aber nicht. Als nun Raba bemerkte, daß Abajje den Kopf erhob, sprach er zu ihm: Naḥmani, fange an und trage etwas vor.

ו איבעיא להו רבי זירא ורבה בר רב מתנה הי מנייהו עדיף רבי זירא חריף ומקשה ורבה בר רב מתנה מתון ומסיק מאי תיקו:

6 Sie fragten: Wer war von R. Zera und Rabba b. Mathna bedeutender? R. Zera war Scharfsinniger und Scholastiker, Rabba b. Mathna war Denker und produzierend. Dies bleibt unentschieden.

ז <big>הדרן עלך כהן משיח וסליקא לה מסכת הוריות</big>

Vorheriges Kapitel