Horayot 9

Kapitel 9

א רבי שמעון אומר י"ג פרים ובעבודת כוכבים שלשה עשר פרים וי"ג שעירים פר ושעיר לכל שבט ושבט פר ושעיר לב"ד

1 R. ŠIMO͑N SAGT, DREIZEHN FARREN, UND WEGEN DES GÖTZENDIENSTES DREIZEHN FARREN UND DREIZEHN ZIEGENBÖCKE; EINEN FARREN UND EINEN ZIEGENBOCK FÜR JEDEN STAMM UND EINEN FARREN UND EINEN ZIEGENBOCK FÜR DAS GERICHT.

ב הורו ב"ד ועשו ז' שבטים או רובן על פיהן מביאין פר ובעבודת כוכבים מביאין פר ושעיר דברי ר"מ רבי יהודה אומר ז' שבטים שחטאו מביאין ז' פרים ושאר שבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר שאף אלו שלא חטאו מביאין ע"י חוטאין ר"ש אומר ח' פרים ובעבודת כוכבים ח' פרים וח' שעירים פר ושעיר לכל שבט ושבט פר ושעיר לב"ד

2 WENN DAS GERICHT EINE ENTSCHEIDUNG GETROFFEN HAT UND SIEBEN STÄMME ODER DIE MEHRHEITDANACH GEHANDELT HABEN, SO BRINGEN SIE EINEN FARREN DAR, UND WEGEN DES GÖTZENDIENSTES EINEN FARREN UND EINEN ZIEGENBOCK – SO R. MEÎR. R. JEHUDA SAGT, DIE SIEBEN STÄMME, DIE DIE SÜNDE BEGANGEN HABEN, BRINGEN SIEBEN FARREN DAR, UND DIE ÜBRIGEN STAMME, DIE DIE SÜNDE NICHT BEGANGEN HABEN, BRINGEN WEGEN JENER [JE] EINEN FARREN DAR, DENN AUCH DIEJENIGEN, DIE DIE SÜNDE NICHT BEGANGEN HABEN, MÜSSEN WEGEN DER SÜNDER [EIN OPFER] DARBRINGEN. R. ŠIMO͑N SAGT, ACHT FARREN, UND WEGEN DES GÖTZENDIENSTES ACHT FARREN UND ACHT ZIEGENBÖCKE, EINEN FARREN UND EINEN ZIEGENBOCK FÜR JEDEN STAMM UND EINEN FARREN UND EINEN ZIEGENBOCK FÜR DAS GERICHT.

ג הורו ב"ד של אחד מן השבטים ועשה אותו השבט על פיהן אותו שבט הוא חייב ושאר כל השבטים פטורין דברי רבי יהודה וחכמים אומרים אין חייבין אלא על הוריות בית דין הגדול בלבד שנאמר (ויקרא ד, יג) ואם כל עדת ישראל ישגו ולא עדת אותו שבט:

3 WENN DAS GERICHT EINES DER STÄMME EINE ENTSCHEIDUNG GETROFFEN HAT UND DIESER STAMM DANACH GEHANDELT HAT, SO IST DIESER STAMM SCHULDIG UND ALLE ANDEREN STÄMME SIND FREI – SO R. JEHUDA. DIE WEISEN SAGEN, MAN SEI NUR WEGEN DER ENTSCHEIDUNG DES HÖCHSTEN GERICHTES SCHULDIG, DENN ES HEISST:wenn die ganze Gemeinde Jisraél sich vergeht, NICHT ABER DIE GEMEINDE EINES STAMMES.

ד <big>גמ׳</big> ת"ר ידעו שהורו וטעו מה הורו יכול יהו חייבין ת"ל (ויקרא ד, יד) ונודעה החטאת ולא שיודעו החוטאין

4 GEMARA. Die Rabbanan lehrten: Man könnte glauben, daß, wenn sie erfahren, daß sie sich in ihrer Entscheidung geirrt, die Entscheidung selbst aber vergessen haben, sie schuldig seien, so heißt es:und die Sünde bekannt wird, nicht aber, wenn nur bekannt wird, daß sie gesündigt haben.

ה אשר חטאו חטאו שני שבטים מביאין שני פרים חטאו שלשה מביאין שלשה או אינו אומר אלא חטאו שני יחידים מביאין שני פרים חטאו ג' מביאין ג' ת"ל הקהל הקהל חייב וכל קהל וקהל חייב כיצד חטאו שני שבטים מביאין שני פרים חטאו ז' מביאין ז' ושאר שבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר פר שאפילו אלו שלא חטאו מביאין ע"י החוטאין לכך נאמר קהל לחייב על כל קהל וקהל דברי רבי יהודה

5 Deren sie sich schuldig gemacht haben, haben zwei Stämme die Sünde begangen, so bringen sie zwei Farren dar, haben drei die Sünde begangen, so bringen sie drei dar. Vielleicht ist dem nicht so, sondern, haben zwei Personen die Sünde begangen, so bringen sie zwei Farren dar, haben drei die Sünde begangen, so bringen sie drei dar? Es heißt; das Volk, nur das Volk ist schuldig. Jede Volksgemeinde ist besonders schuldig, und zwar: haben zwei Stämme die Sünde begangen, so bringen sie zwei Farren dar, haben sieben die Sünde begangen, so bringen sie sieben dar, und auch alle übrigen Stämme, die die Sünde nicht begangen haben, bringen wegen jener je einen Farren dar, denn auch diejenigen, die die Sünde nicht begangen haben, müssen wegen der Sünder [ein Opfer] darbringen. Das Wort Volk besagt also, daß jede Volksgemeinde besonders schuldig sei – so R. Jehuda.

ו ר"ש אומר ז' שבטים שחטאו מביאין ז' פרים ובית דין מביאין על ידיהן פר שנאמר למטה קהל ונאמר למעלה קהל מה קהל האמור למעלה ב"ד עם הקהל אף קהל האמור למטה ב"ד עם הקהל

6 R. Šimo͑n sagt, wenn sieben Stämme die Sünde begangen haben, so bringen sie sieben Farren dar, und auch das Gericht bringt ihretwegen einen Farren dar, denn unten heißt es Volk und oben heißt es ebenfalls Volk, und wie unter Volk, das obengebraucht wird, das Gericht mit dem Volke zu verstehen ist, ebenso ist auch unter Volk, das untengebraucht wird, das Gericht mit dem Volke zu verstehen.

ז רבי מאיר אומר ז' שבטים שחטאו ב"ד מביאין על ידיהם פר והן פטורין נאמר קהל למטה ונאמר קהל למעלה מה קהל האמור למעלה ב"ד ולא צבור אף קהל האמור למטה ב"ד ולא צבור

7 R. Meír sagt, wenn sieben Stämme die Sünde begangen haben, so bringt das Gericht ihretwegen einen Farren dar, und jene sind frei, denn unten heißt es Volk und oben heißt es ebenfalls Volk, und wie unter Volk, das oben gebraucht wird, das Gericht und nicht die Gemeinde zu verstehen ist, ebenso ist auch unter Volk, das unten gebraucht wird, das Gericht und nicht die Gemeinde zu verstehen.

ח רבי שמעון בן אלעזר אומר משמו חטאו ששה שבטים והם רובו של קהל או ז' אע"פ שאינו רובו של קהל מביאין פר

8 R. Šimo͑n b. Elea͑zar sagte in seinem Namen: Wenn sechs Stämme, die die Mehrheit des Volkes sind, oder sieben, die nicht die Mehrheit des Volkes sind, eine Sünde begangen haben, so bringen sie einen Farren dar.

ט אמר מר ונודעה החטאת ולא שיודעו החוטאין מאן תנא אמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבא דלא כרבי אליעזר דתנן

9 Der Meister sagte: Und die Sünde bekannt wird, nicht aber, wenn nur bekannt wird, daß sie gesündigt haben. Wer ist der Autor dieser Lehre? R. Jehuda erwiderte im Namen Rabhs, nach anderen Rabas: Es ist nicht R. Elie͑zer, denn es wird gelehrt:

י אמר ר' אליעזר מה נפשך אם חלב אכל חייב נותר אכל חייב

10 R. Elie͑zer sagte: Wie du es nimmst: hat er Talggegessen, so ist er schuldig, hat er Übriggebliebenes gegessen, so ist er schuldig.

יא רב אשי אמר אפילו תימא רבי אליעזר שאני הכא דכתיב אשר חטאו עליה התם נמי הכתי' אשר חטא בה ההוא מיבעי ליה פרט למתעסק

11 R. Aši sagte: Du kannst auch sagen, es sei R. Elie͑zer, denn hierbeiist es anders, denn es heißt: wodurch sie gesündigt haben. – Aber auch dortheißt es ja:wodurch er gesündigt hat!? – Dies schließt die Indolenzaus. –

יב מ"ט דר' יהודה קסבר ארבעה קהלי כתיבי קהל הקהל קהל הקהל

12 Was ist der Grund R. Jehudas? – Hierbei kommt [das Wort] Volkviermal vor: Volk, das Volk, Volk, das Volk;

יג חד לחייב על כל קהל וקהל וחד להוראה תלויה בב"ד ומעשה תלוי בקהל וחד לגרירה וחד לשבט שעשה בהוראת ב"ד

13 eines deutet, daß jede Volksgemeinde besonders schuldig ist, eines deutet, daß die Entscheidung vom Gerichte und die Handlung vom Volke abhängig ist, eines deutet auf die Hinzuziehung, und eines deutet auf den Fall, wenn ein Stamm nach der [falschen] Entscheidung seines Gerichtes gehandelt hat. –

יד ור"ש תלתא קהלי כתיבי הקהל קהל הקהל מעיני הקהל אורחיה דקרא הוא כדאמרי אינשי מעיני דפלניא

14 Und R. Šimo͑n? – Hierbei kommt [das Wort] Volk nur dreimal vor: das Volk, Volk, das Volk, denn [die Wendung] von den Augen des Volkes ist eine gewöhnliche Redewendungder Schrift, wie auch die Leute zu sagen pflegen: von den Augen von jenem.

טו חד לחייב על כל קהל וקהל ותרי אחריני נאמר למטה קהל ונאמר למעלה קהל מה להלן ב"ד עם הקהל אף כאן ב"ד עם הקהל

15 Eines deutet, daß jede Volksgemeinde besonders schuldig ist, und die zwei anderen deuten [auf folgenden Schluß:] unten heißt es Volk und oben heißt es ebenfalls Volk, wie dort das Gericht mit dem Volke, ebenso auch hier das Gericht mit dem Volke. –

טז ור"מ קהל הקהל לא דריש הלכך תרי קהלי כתיבי מיבעי ליה לנאמר למטה קהל ונאמר למעלה קהל מה להלן ב"ד ולא צבור אף כאן ב"ד ולא צבור

16 Und R. Meír? – Er hält nichts von [der Auslegung] Volk, dasVolk, somit kommt hier [das Wort] Volk nur zweimal vor, und diesesverwendet er für [folgenden Schluß:] unten heißt es Volk und oben heißt es ebenfalls Volk, wie da das Gerichtund nicht die Gemeinde, ebenso auch dort das Gericht und nicht die Gemeinde. –

יז ורשב"א מ"ט כתי' והיה אם מעיני העדה אלמא מיעוטא דכתיב מעיני וכתי' כי לכל העם בשגגה למימרא דרובא אין מיעוטא לא

17 Was ist der Grund des R. Šimo͑n b. Elea͑zar? – An der einen Stelle heißt es:und wenn es von den Augen der Gemeinde, demnach selbst die Minderheit, und an der anderen Stelleheißt es: denn das ganze Volk tat es versehentlich, demnach nur die Mehrheit und nicht die Minderheit,

יח הא כיצד עשו ו' והן רובו של קהל או ז' אע"פ שאינן רובו של קהל חייבין

18 wie ist dies nun zu erklären? Wenn sechs Stämme, die die Mehrheit des Volkes sind, oder sieben, die nicht die Mehrheit des Volkes sind, [die Sünde] begangen haben, so sind sie schuldig. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel